החלטה בתיק בש 90741/06

      לפני בקשה לחילוט ערבויות לפי סעיף 51 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: " חוק המעצרים").

      בבסיס הבקשה נתבקש בית-המשפט להורות על חילוט סכומי הערבויות אשר חתמו והפקידו המשיבים להבטחת תנאי שחרורו והתייצבות למאסר של המשיב 1, בתיק ע"פ 71503/05 .

      עובדות המקרה

1.     ביום 25.12.2003 הוגש כנגד המשיב 1 בבית-משפט השלום בכפר-סבא כתב-אישום, המייחס לו עבירות של החזקת נשק שלא כדין ושיבוש מהלכי משפט. בד בבד עם הגשת כתב-האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב 1 עד לתום ההליכים נגדו.

2.     ביום 4.1.2004, לאחר דיון בבקשת המעצר, הורה בית-המשפט קמא (כב' השופט גדול) על שחרורו של המשיב 1 למעצר-בית מלא בתנאים המגבילים הבאים:

      א)     הפקדה במזומן בסך 70,000 ש"ח.

      ב)     ערבות צד ג' בחתימת המשיב 3 בסך 100,000 ש"ח.

      ג)      ערבות צד ג' בחתימת המשיב 4 בסך 40,000 ש"ח.

      ד)     חתימת המשיב 1 על התחייבות עצמית בסך 50,000 ש"ח.

3.     בתאריך 5.1.2004 הגישה המבקשת הודעת-ערר מוסכמת ובה ביקשה להעלות את סכום ההפקדה במזומן לסך 100,000 ש"ח.

4.     ביום 20.5.2004 קבע בית-המשפט (כב' השופט כבוב) כי המשיב 5 ישמש כערב וילווה את המשיב 1 מביתו לעבודה מדי יום ו'. כמו-כן חוייב המשיב 5 לדווח למשטרה על כל הפרה מתנאי השחרור. בנוסף קבע בית-המשפט כי המשיב 5 יחתום על ערבות צד ג' על-סך 20,000 ש"ח.

5.     משיב 1 הפר את תנאי השחרור. לאחר דין ודברים בין הצדדים, הוסכם לפי שעה, כי ישוחרר לחלופת מעצר ויחולטו 10,000 ש"ח מסכום ההפקדה. בית-משפט קמא (כב' השופט קוצר) נתן להסכמה תוקף של החלטה.

6.     ביום 28.7.2005 גזר בית-משפט קמא (כב' השופטת רג'יניאנו) את דינו של המשיב 1 והשית עליו עונש מאסר בפועל של 24 חודשים ומאסר על-תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו.

7.     בית-משפט קמא נעתר לבקשה לעיכוב ביצוע וקבע כי "כל הערבויות שהופקדו בתיק זה (לרבות ההפקדה עליה החליט בית-המשפט המחוזי) ישמשו להבטחת התייצבות ולריצוי העונש".

8.     ביום 4.8.2005 הגיש בא-כוח המשיב 1 ערעור על פסק-הדין ובקשת עיכוב ביצוע. בית-המשפט המחוזי (כב' השופט כספי) דחה את הבקשה.

בסופו של יום, עוכב ריצוי העונש על-ידי בית-המשפט העליון (כב' השופט ריבלין) עד למתן פסק-דין בערעור.

9.     ביום 21.12.2005 החליט בית-המשפט לדחות את ערעורו של המשיב 1 ב- ע"פ 71503/05 , ובמקביל החליט לעכב את ביצוע העונש עד ליום 22.1.2006, בקובעו כי הערבויות הקיימות בתיק תשמשנה להבטחת התייצבותו וכן להבטחת ריצוי המאסר של המשיב 1. כמו-כן ניתן כנגד המשיב 1 צו עיכוב יציאה מן הארץ.

10.    על החלטת בית-המשפט המחוזי לעיכוב ביצוע, הוגשה בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון. בתאריך 3.1.2006 דחה בית-המשפט העליון (כב' השופט א.א. לוי) את הבקשה.