החלטה בתיק בש 90546/07

בפני בקשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982. להורות למשיבה, למסור לידי המבקש, עותק מדוחות ביקורת המעבדה - על עבודת מז"פ.  וכן למסור הערה בעניין זה, שנתקבלה במז"פ במהלך חודש אוגוסט 2005.

כתב האישום מייחס למבקש,שלושה אישומים שונים בתחום עבירות סמים-

1. אישום ראשון- הכנת סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים(נוסח חדש), התשל"ג-1973.
2. אישום שני- החזקת סם מסוכן שאינו לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) לפקודת הסמים המסוכנים(נוסח חדש), התשל"ג-1973.
3.   אישום שלישי- סחר בסם מסוכן, ונסיון לסחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים(נוסח חדש), התשל"ג-1973.יחד עם סעיף 25 לחוק הענשין, התשל"ז-1977. 

ב"כ המבקש טען במסגרת הבקשה,  כי פרשת התביעה הגיעה לסיומה ופרשת ההגנה בעיצומה.  ביום 07.06.06 העידה עדת תביעה מס' 36 רפ"ק דנה זוננפלד נציגת מז"פ. (מפנה לעמוד 200 לפרוטוקול, שורה 15-18, שם ציינה עדת התביעה, כי באוגוסט 2005 ניתנה הערה למעבדת המז"פ).

לאור צירוף האמור, פנה ב"כ המבקש לב"כ המשיבה בבקשה כי יומצא לו העתקי ביקורת המעבדות והוא נענה על כך בשלילה.

טענת ההגנה היא כי עבודת מז"פ לא נעשתה כראוי, דוחות הביקורת אמורים לשקף את עבודת מעבדת מז"פ בכלל, ובתיק זה בפרט.

ככל שהדוחות יעידו על ליקויים משמעותיים בהפקת התוצאות הסופיות- יש בכך כדי לתמוך בטענות ההגנה, עד כדי השפעה על תוצאות המשפט.

עוד טוען ב"כ המבקש כי מניעת העיון בחומר המבוקש פוגעת בזכותו של המבקש להליך הוגן, שיאפשר לב"כ המבקש, להכין הגנתו כדבעי.

ב"כ המבקש מפנה לדברי כב' השופט בדימוס יצחק אולשן בע"פ 35/50 -  שם נכתב כי " אין חקר לתבונת סניגור מוכשר, ואין לנחש כיצד יכול היה לנצל את החומר הנמצא לפניו" (ע"פ 35/50 מלכה נגד היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד ד 429, 433).

עוד ציין ב"כ המבקש, כי הדעה הרווחת בפסיקה- כי יש להרחיב את משמעות המושג "חומר חקירה".  ומפנה לדבריי כב' השופטת ד' בייניש , כתוארה דאז, בבש"פ 9322/99 עבד מאסרווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 376.

בהתייחס לטענת השיהוי שהועלתה ע"י ב"כ המשיבה,  טען ב"כ המבקש,  כי השיהוי בהגשת הבקשה, נבע מהצהרת ב"כ המשיבה, כי כל חומר החקירה שברשותה יועמד לרשות ההגנה. משנתבקשה למסור את דוחות הביקורת, טענה ב"כ המשיבה כי אין מדובר בחומר חקירה.

בהתייחס לנספחי תגובת המשיבה,  עולה כי המעבדה שבדקה את המוצגים, אשר נתפסו אצל המבקש, עשתה כן טרם קבלת ההסמכה.

עוד טוען ב"כ המבקש כי, מעבדה שאינה עומדת בתקן ואין בידיה דוחות ביקורת, אינה ראוייה לחוות דעה במשפט בפלילים.

לסיכום ציין ב"כ המבקש, כי שני מומחים ששכרה ההגנה, ביקשו לעיין בדוחות הביקורת, ולא יתכן לשלול מהם, את זכות העיון.

 הדברים אמורים ביתר שאת, נוכח העובדה שהמשיבה ביקשה להזמין עדי הזמה וזו הזדמנות להגנה,  לחקור עדי ההזמה בעניין זה.

לטענת ב"כ המשיבה,

קיים שיהוי בהגשת הבקשה, שיהוי שהוא משמעותי, בלתי מוסבר ובלתי מוצדק, ורק על סמך טענת השיהוי, יש לדחות את הבקשה על הסף.