החלטה בתיק בש 90435/07

לפני שני עררים על החלטת בית משפט השלום לתעבורה שסרבה לבטל פסילה מנהלית של החזקת רישיון נהיגה בידי העוררים. שני העררים נשענים על תשתיות עובדתיות נפרדות, אך כיוון שיש דמיון רב בנסיבות והעררים מעוררים שאלת משפט זהה, שמעתי אותם, הלכה למעשה, ביחד והחלטתי ניתנת במאוחד תוך הפרדת בתוצאה האופרטיבית.

הנסיבות

כל אחד מן העוררים עוכב על ידי שוטרי תנועה, אגב נהיגה ברכב, לשם ביצוע בדיקת "ינשוף" כדי לוודא שרמת האלכוהול בדמו של הנבדק אינה עולה על המותר (להלן: " בדיקת ינשוף").

הבדיקה בוצעה באמצעות מכשיר המכונה "ינשוף" ולפי שתוצאות הבדיקה אצל שני העוררים נמצאו חיוביות (במובן זה שריכוז האלכוהול בדמם עלה על המותר) הובאו לתחנת משטרה לקיים "שימוע" לפני קצין בדרגת רפ"ק. הקצין החליט לפסול לכל אחד מן העוררים את רשיון הנהיגה למשך 30 ימים.

בקשה שהגיש כל אחד מן העוררים לבית משפט השלום לביטול החלטת קצין המשטרה נדחתה [ב"ש 1127/07 (תעבורה ת"א) -  כב' השופט שלמה איזקסון; ב"ש 1158/07 (תעבורה ת"א) - כב' השופטת אורנה שדמי].

מכאן העררים.

טענות העוררים

לעוררים שתי טענות עיקריות. הטענה האחת היא שבדיקת השכרות באמצעות מכשיר ה"ינשוף" אינה תואמת את הוראות הדין. הטענה השניה היא שהליך השימוע לפני קצין המשטרה לא נעשה כדין.

הינשוף והוראות הדין

בדיקת השכרות באמצעות "ינשוף" מוסדרת בתקנה 169[ז][א][1] לתקנות התעבורה לאמור:

(א)   הבדיקה במכשיר לבדיקת נשפיה של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תעשה לאחר ביצוע פעולות אלה:

(1)    בדיקת אויר חופשי מאלכוהול ( blank sanple ) ובלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלנה על 50 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אחד אויר...

(2)     בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול ...

ברור מלשון ההוראה שקודם לבדיקת ינשוף יש לבצע שתי בדיקות מקדימות; האחת בדיקת אויר חופשי מאלכוהול (להלן: " בדיקת אויר חופשי") והשניה בדיקה כפולה (להלן: " בדיקת כיול").

אין מחלוקת כי שתי הבדיקות הללו צריכות להתבצע אלא שהעוררים טוענים שהמשטרה מבצעת את הבדיקות באורח לקוי. הליקוי הוא משולש. ראשית, לפי פסקת הפתיחה של התקנה צריכות שתי הבדיקות להתבצע "באותו מקום" שבו מתבצעת בדיקת הינשוף. אין מחלוקת שלפחות אחת משתי הבדיקות המקדימות (בדיקת כיול) מתבצעת בתחנת משטרה ולא במקום ביצוע בדיקת ינשוף. שנית, בדיקת אויר חופשי נעשית כנראה בשטח תוך הזרמת אויר מן הסביבה אל המכשיר וביצוע הבדיקה בעזרתו. אין וודאות שהאויר המוזרם "חופשי מאלכוהול". הבדיקה צריכה להיעשות, לטענת העוררים, באמצעות הזרמת חמצן מבוקר חופשי מאלכוהול אל המכשיר כדי לוודא את תקינותו. שלישית, בדיקת כיול נעשית פעם ב-24 שעות, בתחנת המשטרה, והיא תקפה לכל השימושים בינשוף בפרק הזמן הזה. אין סימוכין לדרך כזו בתקנה.

השימוע לפני קצין משטרה

אחד העוררים התייצב לפני קצין המשטרה בלווית בא כוחו עו"ד קולקר. עו"ד קולקר נדהם להיווכח שקצין המשטרה אינו מקיים שימוע כהלכתו. הוא אולי, נותן לנהג לטעון את טענותיו (במקרה הזה, במיוחד כך נעשה משום שעו"ד עמד ליד הנהג לסייע לו) אולם הוא אינו נותן את הדעת לטענות כל עיקר. החשוב מבחינתו הוא שבדיקת הינשוף הניבה תוצאה חיובית וזה מספיק כדי לפסול את הרשיון תהיינה הטענות של הנהג אשר תהיינה. עו"ד קולקר ניסה לטעון לפני השוטר את אותן טענות שהוא טוען לפני וביקש ממנו להשוות בין דרישות תקנת התעבורה לבין הנוהג או הנוהל הנהוג בידי השוטרים. הקצין סרב ואף אמר שאיננו בקי בהוראות התקנה כל עיקר.

נוסף לכך, היו לכל אחד מן העוררים טענות נוספות. כגון, שבדיקת "מאפייני שכרות" אצל כל אחד מהם הניבה תוצאה שלילית או טענות בדבר "זיהום" אפשרי של המכשיר כתוצאה מריבוי נבדקים ויצירת "סביבה" רווית אלכוהול וכן טענות אחרות אישיות.

הקצין נאות להחזיר לעורר בוסתנאי את רשיון הרכב שנפסל ואילו לעניין רשיון הנהיגה היתה החלטתו שלילית.

דיון

בדיקת ינשוף ותקנות התעבורה

התקנה העוסקת בבדיקת ינשוף היא תקנה חדשה יחסית והיא היקנתה בידי שוטרים סמכות מיוחדת לעיכוב נהג רכב גם בהיעדר חשד ספציפי; סמכות שאינה מוקנית לשוטרים בדרך כלל. כיון שמדובר בסמכות המאפשרת לשוטר להתערב בחופש התנועה של האזרח בלי שקיים אצל השוטר חשד קונקרטי, מקובל עלי שיש לדקדק בהוראות מתקין התקנה כדי שהסמכות תופעל בדיוק על פי ההכוונה הניתנת בתקנה ולא יאומצו בידי שוטרים סמכויות העולות על הקבוע בדין בדרך מעשית.