החלטה בתיק בש 90358/05

ב"כ המלומד של העוררת, עו"ד ארז חטר-ישי, טוען כי שגה בית משפט קמא משיצא מנקודת הנחה כי כל חומר החקירה הועבר לנאשמים בצורה מסודרת. לגישתו, העוררת לא הצליחה לקבל את מלוא חומר החקירה. בנוסף, טען ב"כ העוררת לרשימה מהותית של הקלסרים, להבדיל מרשימה טכנית.

הפרקליט המלומד ציין: "הכנת רשימה של קלסרים כתחליף להמצאת חומר חקירה אינה מביאה את הבעיה לפתרון אלא מתעלמת מקיומה, ומציווי המחוקק בנדון".

בתחילת הדיון הצהירה ב"כ המשיבה, עו"ד נורית קורנהאוזר, כי כל חומר החקירה בשלמותו הועמד לעיון העוררת.

אליבא דפרקליטה, החומר לא צולם ולא נסרק כדבעי, על ידי העוררת או מי מנציגיה, כפי שאמור היה להעשות. ב"כ העוררת ביכר לשטוח תלונותיו ולעתור עתירותיו חרף לעשות מעשה ולצלם חומר החקירה, שהועמד לרשותו, כמו לרשות נאשם אחר בתיק נגדו הוגש כתב האישום, שפרקליטו עשה מלאכתו נאמנה וצילם את כל חומר החקירה. יתר על כן, הפרקליטות הכינה רשימת חומר והעבירה אותו לידי ב"כ העורר. לגישת הפרקליטה, רשימת החומר מצביעה על מהות החומר. לא מדובר ברישום טכני, אלא ברישום מהותי כצריך וכנדרש על פי חוק. הפרקליטה נסמכה בתשובתה, בין השאר, על פסק דינו של כב' השופט שפירא (בימ"ש מחוזי חיפה בש 4464/03) ששימש בסיס לטיעוניו של ב"כ העוררת וצוטט בהרחבה על ידו בכתב הערר. 

ב"כ המדינה הסכימה להעמיד לעיון ב"כ העוררת כל מסמך הדרוש לו, על פי בקשתו.

מדובר במסמכים שהועמדו לרשות העוררת ועומדים לרשותה.

לפנים משורת הדין, לבקשת ב"כ העורר, הסכימה עו"ד קורנהאוזר, לטרוח, להתייגע, ולהוציא מתוך הקלסרים והקרגלים שהועמדו לרשות העוררת, מסמכים "נקודתיים" ספציפיים אותם לא מצא ב"כ העוררת.

מדובר, כאמור, במסמכים שכבר הועמדו לרשות העוררת. בכוונת עו"ד קורנהאוזר להקדיש זמן על מנת לאתר אותם בתוך חומר החקירה הנ"ל, לטובת עו"ד חוטר-ישי.

בהסכמה זו בא על מקומה שאלת חומר החקירה בכתב הערר.

שונה הדבר לעניין רשימת החומר שנאסף על ידי הרשות החוקרת.

מטיעוני הצדדים בפני, נראה לי שב"כ העוררת מצא פנים שלא כהלכה בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב-1982.

בשנת תשנ"ה תוקן סעיף 74 הנ"ל והוסף החידוש, שהוסיף על זכות הנאשם וסנגורו לעיין ב"חומר החקירה", אף את זכותו לעיין: "... ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו".

צא וראה, סעיף 74 מבחין בין " חומר חקירה", לבין "חומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת".

חומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת כולל בתוכו "חומר חקירה", ו"חומר" אחר נוסף, שאינו חוסה בצל התיבות "חומר חקירה", אך הינו "חומר", שנאסף ונערם אצל הרשות החוקרת. לדוגמא, מסמכים ועדויות בלתי רלבנטיים ו/או אינם נוגעים במישרין או בעקיפין לאישום, מסמכים פנימיים שונים, התכתבויות פנימיות וכיוצ"ב.

זכותו של הנאשם וסנגורו לעיין ב"חומר החקירה". מדובר בזכות יסוד, שאינה יכולה להיות מותחמת או מסוייגת, אלא על פי חוק.

לא כך הדבר לגבי ה"חומר" שנאסף על ידי הרשות החוקרת ואינו חוסה בצל התיבות "חומר חקירה".

לגבי חומר זה זכותו של הנאשם וסנגורו לעיין "ברשימת" החומר שנאסף או שנרשם. 

תכלית תיקון החוק בתשנ"ה היתה למנוע מצב דברים בו סנגורים עתרו עתירה לפי סעיף 74 וביקשו חומר, שלא הונח בפניהם, מבלי שהיה ברשותם מידע כלשהו על אותו חומר. הסנגורים טענו טענות כלליות, מעורפלות ולעיתים נראו כמי שמגששים באפלה או כסומים בארובה.  

לאחר תיקון החוק ניתנה האפשרות לנאשם ולסנגורו לבחון רשימת החומר, ולשקול האם יש בחומר שנאסף פוטנציאל ראייתי, שיכול להיות רלבנטי במידה מסוימת, ולשמש, ולו בשמץ, על פי שיקול דעתם, להכנת מתרס בהגנת הנאשם. רשימת ה"חומר", שנאסף על ידי המשטרה, משמשת, כיום, בסיס להגשת עתירה לעיון ב"חומר חקירה", לפי סעיף 74 לחוק.