החלטה בתיק בש 90357/06

מונחת בפני בקשה לעיון נוסף בהחלטה לעצור את המבקש עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו, בשל כרסום שחל, לכאורה, בראיות התביעה.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום, יחד עם אחרים, המייחס לו עבירות של חברות בארגון פשיעה, סחר בסם מסוכן במסגרת ארגון פשיעה (עבירות  מרובות), החזקת סם שלא לצריכה עצמית במסגרת ארגון פשיעה (עבירות מרובות), וכן עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו במסגרת ארגון פשיעה.

המדובר בפרשה לפיה פעלו, לכאורה, החל מאמצע שנת 2004, שני ארגוני פשיעה, האחד מלוד והשני מיפו, וסחרו ביניהם בסמים מסוכנים מסוגים שונים בהיקפים עצומים. על פי כתב האישום ארגון הפשע מלוד מכר סמים לארגון הפשע מיפו, וזה הפיץ הסמים ביפו וסביבותיה במערך מכירה והפצה היררכי ושיטתי.

על פי עובדות כתב האישום, המבקש הינו חבר בארגון הפשיעה מיפו. במסגרת חברותו בארגון, פעל, לכאורה, המבקש להפצה ומכירה של סם מסוכן עבור הארגון. אליבא דמדינה, המבקש הונחה למכור סם מסוכן מסוג הרואין וקוקאין בקיוסק "שמיים כחולים" ברחוב יפת 60 ביפו, אשר נוהל ע"י משפחתו, ושימש כ"תחנת סמים" ידועה של הארגון. המבקש מכר סם במספר רב של פעמים לשני צרכני סמים- אבנר איחרוסט ובני בראל. בנוסף, במסגרת חלקו בשיטת ההפצה, עמד המבקש על המשמר כתצפיתן שתפקידו להתריע למפיצי סמים אחרים בארגון על בואם של שוטרים לאזור. בעת מעצרו של המבקש נתפסו בביתו 4,394 ש"ח במזומן. תמורה, לכאורה, עבור מכירת הסם המסוכן עבור הארגון.

ביום 20.4.05 הורה בית משפט זה (כב' השופטת אוהד) על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים. בית המשפט ביסס החלטתו לאחר שבחן חומר הראיות בעניינו של המבקש, ומצא כי קיימות ראיות לכאורה, כמו גם קיומה של עילת מעצר.

סניגורו המלומד של המבקש, עו"ש שרון קינן, טען, ראשית, כי חל כרסום בראיות התביעה, המצדיק שחרורו של המבקש לחלופת מעצר. הסניגור המלומד הצביע על התפתחויות שחלו במהלך המשפט שיש בכוחן, לדידו, להחליש את עוצמת הראיות כנגד המבקש. הסניגור המלומד הוסיף וציין, שהמבקש עצור מיום 22.11.04, קרי כשנה ושלושה חודשים, כאשר המשפט צפוי להיארך משך זמן ממושך מאוד, בגין העדתם הצפויה של עשרות רבות של עדים.

בהחלטה בבקשה להארכת המעצר מעבר לתשעה חודשים, אשר ניתנה ע"י בית המשפט העליון- כב' השופטת חיות- ביום 19.10.05- טרם החל המשפט להתברר- הורה בית המשפט העליון, בין היתר, על המשך מעצרו של המבקש ל- 90 יום נוספים. בית המשפט העליון ציין, בין היתר לעניין המבקש (משיב 14 בבקשה) כי:

"המשיבים... לעומת זאת, הועסקו על ידי הארגונים בעבודות שעל פי ההיררכיה הפנימית בארגון היו במדרג הנמוך (נהגים, בלדרים, מחלקי מנות, מוכרים ו"בשלנים"). אך משיבים אלה על פי הנטען עבדו בארגונים באופן קבוע ובמשך פרקי זמן לא מבוטלים ומכאן מסוכנותם כמי שלכאורה בחרו בעבריינות זו כדרך חיים".

בהחלטה בבקשה השנייה להארכת המעצר מעבר לתשעה חודשים, אשר ניתנה ע"י בית המשפט העליון- כב' השופטת ביניש- ביום 20.12.05, הורה בית המשפט העליון, על המשך מעצרו של המבקש ל- 90 יום נוספים, בית המשפט הנכבד קבע לעניין דירוגם של המשיבים:

"עם זאת, הקביעה כי קיים מדרג בין המשיבים ביחס לחלקם השונה במסכת העבריינית אינה משליכה בהכרח על שאלת מעצרם של המשיבים, נוכח העובדה כי גם למשיבים המצויים במדרג הנמוך יותר מיוחסת פעילות עבריינית בהיקף משמעותי, ומיוחסות להם מכירה, הפצה והחזקה של כמויות גדולות של סמים מסוג קוקאין והרואין. העובדה שהעבירות בוצעו לכאורה במסגרת ארגון פשיעה, אף היא מצביעה על מסוכנות יתרה של המשיבים, והיא נושאת משקל רב ומיוחד וחורגת מן המסוכנות של כל אחד ואחד מהם בנפרד".

סניגורו המלומד של המבקש ציין, כי חומר הראיות, לכאורה, כנגד המבקש, נתון בעדותם של בני בראל ואבנר איחרוסט, אשר במהלך חקירתם במשטרה ציינו כי רכשו מהמבקש סמים. משכך, באתי לבחון עיקרי חומר הראיות כפי שהיה מונח בפני בית המשפט עת הורה על המשך מעצרו של המבקש, ובנוסף החומר כיום, לאחר תחילת ההוכחות בתיק העיקרי.

לעניין העד בני בראל -

העד בני בראל העיד בבית המשפט, במהלך עדותו בבית המשפט, הוכרז העד בני בראל כעד עוין (ראה ע"מ 569 לפרוטוקול הדיון), שכן העד סתר את דבריו במשטרה ו/או התחמק מלמסור עדות.

בהמשך עדותו שאל התובע את העד האם השוטר שיקר כאשר מסר כי כשהם היו ברכב, העד סיפר לשוטר כי הוא רכש במשך תקופה של כשמונה חודשים סמים ממוחמד, שהיה מוכר לו מהקיוסק שלו ביפו "שמיים כחולים". בתגובה השיב לו העד: "אני משקר". התובע שאל את העד בהמשך: "סתם אמרת מוחמד?", והעד השיב: "סתם אמרתי, כן". ובהמשך לשאלת כב' השופטת שבח השיב העד: "אמרתי את זה, אבל זה שקר. אני שיקרתי. בגלל שהם רצו לעזור לי" (ע"מ 572 לפרוטוקול). עוד הוסיף וציין העד בהמשך כי: "יותר מדי עשיתי צחוק מעצמי, סתרתי את עצמי הרבה פעמים, אח של זה, אח של זה, אומרים לי טוב תראה לנו את אח של ג'ינג'י מי זה, אני לא ידעתי להצביע, הצבעתי על שני אנשים, אמרתי זה בקיוסק זה הג'ינג'י, כי ראיתי את ג'ינג'י וההוא מהקיוסק יומיים לפני זה הייתי קניתי אצלו קולה ומבחנה, הצעתי לו פלאפון, הוא העיף אותי משמה, הוא צעק עלי, הוא אומר לי לא עושים פה עסקים של פלאפון ויצאתי משם" (עמ' 608).

לאמור, העד ציין בעדותו בבית המשפט כי מסר את שמסר אודות המבקש, בשל העובדה שהובטחה לו עזרה וטובות הנאה על ידי המשטרה. כן המבקש ציין כי מסר את שמסר בשל העובדה שרצה לרצות את חוקריו, מכיוון  והיה ברשותו מעיל מלא בסמים שמסרה לו אשתו, אותו הוא רצה להחדיר לכותלי בית המעצר, ולמכור את הסמים שברשותו.

עם זאת, ניתן לקבוע- לשלב זה של הדיון- כי הדברים שמסר העד במשטרה לא כורסמו במידה המערערת התשתית הראייתית, וזאת בשל מספר נקודות שראויות לציון כדלקמן:

ראשית, בהודעת העד בני בראל במשטרה מיום 20.9.04, כאשר נעצר בגין אירוע שוד- שאינו קשור כלל לפרשה זו- ציין הנ"ל כי: "אני קונה כל יום הרבה מאוד סמים כמה כסף שיש לי בכיס אני קונה ברחוב יפת בקיוסק שקוראים לו שמיים כחולים כל יום למרות מעצר הבית המוחלט שאני נמצא בו אני יוצא לקנות סמים ביפו בגלל שסגרו את לוד" (גיליון 2). לאמור, הדברים שמסר העד לעניין ממכר הסמים בקיוסק האמור, אשר נמצא בבעלות המבקש, אינם דווקא כנגדו במגמה להפלילו, או כדי לרצות את חוקריו. המדובר על פני הדברים בהודעה שנמסרה במשטרה מיוזמתו של העד.

בנוסף, מתמליל חקירתו של העד בני בראל מיום 23.11.04, עולה כי כאשר נשאל לעניין מוחמד שורפי, העלה העד מיוזמתו את מוחמד ש"יש לו קיוסק", כאשר כוונתו הייתה למבקש, ככל הנראה.

ועוד, לעניין טובת ההנאה, שהובטחו לעד בני בראל, ובגינם הפליל, לכאורה, את המבקש, ניתן ללמוד מעיון התמליל החקירה של העד בני בראל, כי הובהר לו בתחילת החקירה כי הוא נמצא ביחידת החקירות, ולא ביחידת המודיעין, וכי הדברים שיאמר עלולים יהיו לשמש נגדו בבית המשפט. כן נמסר לעד כי באם הוא לא מעונין למסור מידע, החוקרים יכולים להחזיר אותו ל" א בו כביר". (ראה ע"מ 7, 9, 12 לתמליל החקירה). לא זאת אף זאת, בהמשך החקירה נשאל העד בני בראל מדוע  שירצה ל"הביא אותם", והלה השיב: "למה שאני ארצה להביא אותם? נהרסו לי החיים בגללם" (ע"מ 14 לתמליל החקירה; ראה עוד לעניין טובות ההנאה ע"מ 14, ע"מ 53 דברי העד: "הבנתי, בדקו  ואמרו לא מתאים, אז נגמר, מה", כן מע"מ 73 עולה כי כבר היה לעד מועד לגמילה, בניגוד לדבריו בבית המשפט).