החלטה בתיק בש 90247/07

1.         בפנינו עתירה לגילוי ראיה, בעקבות חתימת תעודה בדבר ראיות חסויות (להלן: "תעודת חיסיון"), על ידי השר לבטחון פנים, השר אבי דיכטר.

             בתעודת החיסיון, מיום 12.1.2007, קובע השר דיכטר כי אין לגלות כל פרט או מידע אודות תוכנו המלא של מזכר מיום 4.1.2007, הנוגע לתרשומת מיום 15.3.2005, המופיעה ביומן אשר נערך על ידי פקד עזרא גולדשטיין. כמו כן, נקבע בתעודת החיסיון כי אין לגלות תוכנו של מזכר מיום 18.12.2006 שנערך על ידי פקד עזרא גולדשטיין, הנוגע לתרשומת מיום 30.6.2004, המופיעה אף היא ביומן אשר נערך על ידיו.

            בתעודת החיסיון נאמר כי גילוי מידע כאמור, עלול לחשוף שיטות עבודה ודרכי פעולה של המשטרה ולפגוע ביעילות פעולותיה.

            עו"ד חימי, ב"כ העותרים, סוקר בעתירתו לגילוי הראיה את השתלשלות העניינים בנוגע לרישומים ביומנו של פקד עזרא גולדשטיין ובמזכרים שערך.

            ביום 23.11.2006, העיד פקד עזרא גולדשטיין במסגרת פרשת התביעה, המתנהלת בעקבות הגשת כתב אישום נגד העותרים ונגד 22 נאשמים נוספים (ת.פ. 1226/04 מ"י נ' שורפי ואח').

            במהלך העדות, סיפר פקד גולדשטיין כי הוא מנהל יומן המתעד פעולות ואירועים שונים שהתרחשו במהלך חקירת הפרשה. כבר באותה ישיבה ביקש עו"ד חימי, ולבקשה זו הצטרפו סנגורים נוספים, לחייב את פקד גולדשטיין למסור לידי באי-כוח הנאשמים את היומן, בטענה כי מדובר בחומר חקירה. מאחר שהתביעה גרסה כי אין מדובר בחומר חקירה אלא במה שקרוי "תרשומות פנימיות", הוגשה ע"י עו"ד חימי בקשה לעיון בחומר החקירה, לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

            הבקשה נדונה על ידי כב' השופט רוזן, אשר הקדיש שעות רבות לעיון ברישומים ביומן החקירה ומצא כי מרביתם אינם יכולים להחשב כחומר חקירה. עם זאת, נמצאו רישומים אחרים אשר היה מקום לסווגם כחומר חקירה, ואלה נמסרו לידי באי-כוח המבקשים. נותרו במחלוקת מספר רישומים אשר לגביהם התקיים דיון נוסף, לאחריו הורה כב' השופט רוזן כי יש למסור לידי המבקשים אף את התרשומות מיום 30.6.2004 ומיום 12.7.2004, בציינו כי ככל שהדבר נוגע לתרשומת מיום 30.6.2004, הרי רשאי השר לבטחון פנים להוציא תעודת חיסיון לגביה, ולבקשת נציגי המדינה ניאות לעכב את תוקף החלטתו, על מנת לאפשר הוצאת תעודת חיסיון, כאמור.

בעקבות החלטה זו נחתמה תעודת החיסיון ביום 12.1.2007, והיא המתייחסת, כאמור, לתרשומות מיום 30.6.2004 ומיום 15.3.2005, ולמזכרים הנוגעים לתרשומות אלה.

            זה המקום לציין כי גם עו"ד חימי לא שבע נחת מהחלטתו של כב' השופט רוזן, ככל שהדבר נוגע לרישומים מסויימים אשר לא סווגו על ידי בית המשפט כחומר חקירה.

לפיכך, הוגש על ידו ערר לבית המשפט העליון (בש"פ 10787/06), אשר נדון על ידי כב' השופטת חיות.

בהחלטתה מיום 17.1.2007, קבעה כב' השופטת חיות כי אין להעתר לבקשת העוררים למסור לידיהם את היומן במלואו. עם זאת, חוייבה המשיבה לשוב ולסרוק את הרישומים ביומן, על מנת "לאתר בהם את אותם רישומים המתעדים פעולות חקירה ולהמציא לעוררים רשימה מפורטת ככל הניתן המצליבה רישומים אלה עם חומר הגלם שנמסר לעוררים. כמו כן, על המשיבה לאשר כי אין ברישומי היומן תיעוד של פעולות חקירה אשר אין לגביהם תיעוד מקביל בחומר הגלם שנמסר".

יצויין, כי החלטה זו המתייחסת, כאמור, ליומן אשר נוהל על ידי פקד גולדשטיין, אינה נוגעת במישרין לעתירתו של עו"ד חימי להסרת החיסיון מעל אותן ראיות שאוזכרו בתעודת החיסיון.

2.         בעתירתו טוען עו"ד חימי כי יש לאפשר לעותרים לעיין בחומר החסוי המוגדר, לכל הדעות, כחומר חקירה, על מנת "לקעקע את מהימנות יתר ראיות המשיבה". לטעמו של עו"ד חימי, מדובר בחומר שהינו חיוני להגנתם של העותרים, וחסיונו פוגע ביכולתם לנהל את הגנתם כראוי.

            עו"ד חימי הודה כי אינו יודע מה טיבם של התרשומות והמזכרים אשר נערכו על ידי פקד גולדשטיין, אך מעצם קביעתו של כב' השופט רוזן כי מדובר בחומר חקירה, ניתן להסיק, לגישת ב"כ העותרים, כי מדובר בחומר חקירה חיוני העשוי להשתלב בהגנתם של העותרים.

            ב"כ המשיבה, עו"ד ליברמן, ציינה כי המאשימה מילאה, ככתבה וכלשונה, אחר החלטתו של כב' השופט רוזן, למעט בשני נושאים בהם קיים חשש לפגיעה בעניין ציבורי חשוב. אשר לתרשומת מיום 15.3.2005, הזכירה עו"ד ליברמן כי מדובר במזכר שהוצא מאחד משני תיקי פ.א. אשר נמסרו לידי ההגנה. תיק החקירה הרלבנטי נוגע לאדם בשם האני זייתון, ומתוכו הוצא, כאמור, המזכר שבמחלוקת.

3.         בהמשך לדיון שהתקיים בנוכחות העותרים ובא-כוחם, עו"ד חימי, ערך בית המשפט דיון בדלתיים סגורות במסגרתו הוצג יומן החקירה וכן המזכרים נשוא המחלוקת.

            עיינו בתרשומת מיום 30.6.2004, ובמזכר שנערך בעקבותיה, וכן בתרשומת מיום 15.3.2005 ובמזכר שהוצא מתוך תיק החקירה הנוגע בדבר. 

כמו כן, שמענו את הסברו של פקד עזרא גולדשטיין לגבי אותן תרשומות והתקבלה, לבקשתנו, התייחסות נוספת מטעמה של עו"ד ליברמן, אשר לא הניחה את דעתנו באשר לפרשנות המשפטית המוצעת על ידה.

לצורך הכרעה בעתירה הנחינו עצמנו על פי העקרונות שנקבעו בפסיקתו של בית המשפט העליון, אשר אמורים להדריך את בית המשפט בבואו להכריע בעתירה להסרת חיסיון.