החלטה בתיק בש 90238/08

מונח בפני ערר על החלטתו של ביהמ"ש השלום בתל אביב (כב' השופט דורון) בבקשה למעצר עד תום ההלכים בב"ש 004684/07 מדינת ישראל נ' ביטון מיום 27.1.08, לפיה ישוחרר המשיב למעצר בית מלא בבית אחותו ובפיקוחה, ערבות צד ג' וערבות עצמית וכן הפקדת מזומן. כמו כן יהיה המשיב נתון באיזוק אלקטרוני. כל זאת, עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

ביום 29.11.07 הוגש נגד המשיב כתב אישום (ת"פ 7988/07) המייחס לו עבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, איומים ושימוש בכח או באיומים למנוע מעצר וכן נסיון תקיפת שוטר במילוי תפקידו. עבירות אלו יוחסו גם לאחיו של המשיב.

מעובדות כתב האישום עולה כי לשני האחים ניגשו שני שוטרים וביקשו אותם למקום מוצנע על מנת לערוך עליהם חיפוש. כל אחד מהאחים התעמת עם שוטר ומכאן כתב האישום. על פי הנטען בכתב האישום, משהתבקש המשיב להוציא חפצים מכיסיו, תקף את השוטר ללא התראה מוקדמת, במכת אגרוף חזקה בלסתו. בהמשך, ניסה לתקוף את השוטר במכת אגרוף לפניו ונשך אותו בכתפו ואחר כך גם באוזנו.

יחד עם כתב האישום הגישה העוררת בקשה למעצרם של המשיב ואחיו עד תום ההליכים נגדם.  בדיון שנערך ביום 13.12.07  קבע כב' השופט דורון, כי מסוכנותו של המשיב נובעת לא רק מתוצאות התקיפה לכאורה אלא גם מאופייה, ולפיכך הורה על הגשת תסקיר מעצר בעניינו.

ביום 14.1.08 הוגש תסקיר המעצר בעניינו של המשיב. התסקיר, שהתבסס על שיחה עמו ועם אחותו ועל היכרות קודמת של שירות המבחן עימו, המליץ שלא לשחררו ממקום מעצרו. קביעה זו נומקה בהתרשמות קצין המבחן, כי "המשיב ממוקד ברצונו להשתחרר ממעצר ואינו מבטא יכולת לגיוס כוחות על מנת להביא לשינוי באורח חייו ההתמכרותי, דבר המצביע על רמת הסיכון במצבו". המשיב, בן 40, מכור לסמים קשים מגיל 14 ועבר נסיונות גמילה, שאחד מהם נערך תוך ליווי של שירות המבחן, אולם ללא הצלחה.

בדיון שנערך ביום 15.1.08, קיבל כב' השופט דורון את השגותיו של ב"כ המשיב ביחס לתסקיר והורה על הגשת תסקיר משלים בעניינו של המשיב.  התסקיר המשלים הוגש לבית המשפט קמא ביום 24.1.08 ובו נכתב כי טענתו של המשיב לפיה הוא נקי מסמים מזה חודשיים, אינה יכולה להיבדק משום שלא נערכות בדיקות שתן במסגרת מעצר. יחד עם זאת קבע קצין המבחן, כי שיחה עם העובדת הסוציאלית המטפלת בעצורים במקום מעצורו של המשיב חיזקה את התרשמותו כי לא ניכרת במשיב המוטיבציה הדרושה לתהליך הגמילה. כמו כן קבע כי חרף ההתרשמות החיובית מאחותו של המשיב, ההערכה היא כי זו אינה ערוכה להתמודד עם השלכות שחרורה לחלופת מעצר בביתה. לאחר קבלת התסקיר המשלים ניתנה החלטת ביהמ"ש קמא, עליה הוגש הערר שבפני.

טענות הצדדים

טענת ב"כ העוררת

עמדתה של העוררת היא כי יש מקום להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

לדברי ב"כ עוררת, האלימות המיוחסת למשיב קשה מאוד ואף בית המשפט קמא ציין כי מדובר במקרה תקיפה מהחמורים שראה. ב"כ העוררת הגישה את תמונות השוטר לאחר התקיפה. לגישתה, התמונה העולה מתסקירי שירות המבחן מלמדת כי התפרצותו האלימה של המשיב באה, ככל הראה, על רקע התמכרותו לסמים ולנוכח העובדה כי המדובר במי שמכור מזה שנים לסמים קשים, שנסיונותיו להיגמל כשלו, אין בחלופת המעצר, חרף ההתרשמות החיובית מאחותו של המשיב, כדי להוות מענה הולם למסוכנותו. ב"כ הועררת הפנתה גם לעברו הפלילי של המשיב, הכולל שש הרשעות קודמות בעבירות סמים, רכוש, החזקת סכין ושוד מזויין, כאשר עבירת האלימות האחרונה היא משנת 1986.

טענת ב"כ המשיב

ב"כ המשיב גרס כי החלטת ביהמ"ש קמא - החלטה נכונה היא. הדגיש כי מאז שנת 85' לא הורשע המשיב בעבירת אלימות כלשהי, כשלעומתו, עברו הפלילי של אחיו, מכביד הרבה יותר, והנה זה האחרון שוחרר ממעצר מבלי שהעוררת השיגה על ההחלטה. כמו כן הדגיש כי המשיב נפגע במהלך האירוע ושבר את צלעותיו. לטעמו, אין לבטל את דברי המשיב כי נגמל מסמים רק משום שלא ניתן לבצע בדיקות במקום מעצרו. גם העובדה כי במשך תקופה ארוכה של כ-23 שנים לא ביצע המשיב עבירת אלימות מלמדת כי הסיכוי להישנות עבירת אלימות מצידו הוא אפסי.

דיון

העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום מצביעות על האלימות הקשה בה נהג כלפי השוטר. גם התמונות של השוטר לאחר האירוע מלמדות על מידת האלימות שהפעיל, לכאורה, המשיב. גם בית המשפט קמא עמד על כך, בציינו בהחלטתו כי תיאור התקיפה המיוחסת למשיב הוא מהחריפים והחמורים שראה. בית המשפט עמד גם על כך כי מעשי המשיב, כפי שהם מתוארים בכתב האישום, חמורים עשרות מונים מאלו המיוחסים לאחיו, ששוחרר ממעצרו. ואכן, הפירוט העובדתי שבכתב האישום מלמד כי מידת האלימות בה נקט המשיב חמורה לאין ערוך ממעשיו של אחיו. לכן אין בסיס לטענה כי יש לגזור גזירה שווה בעניינם, הגם שעברו הפלילי של האח מכביד מזה של המשיב.

שירות המבחן המליץ באופן חד משמעי להימנע משחרורו של המשיב ממעצרו. המלצה זו התבססה הן על שיחות שנערכו עם המשיב ועם אחותו והן על היכרות מוקדמת של שירות המבחן עימו. המשיב מוכר לשירות המבחן כמי שמכור לסמים קשים מזה שנים רבות, ואשר כל נסיונות הגמילה הקודמים שלו, שאחד מהם אף נערך תוך ליווי של שירות המבחן, לא צלחו.  טענתו של המשיב כי מזה כחודשיים הוא נקי מסמים אינה יכולה להיבדק משום שלא ניתן לקיים בדיקות במקום מעצרו. יחד עם זאת, וגם לכך התייחס תסקיר שירות המבחן, התרשמותה של העובדת הסוציאלית במקום מעצרו של המשיב, עולה בקנה אחד עם התרשמות שירות המבחן כי המדובר ברצון מגמתי מתוך חיפוש אחר הדרך הקלה וכי לא ניכרת במשיב מוטיבציה שיש בה כדי לגייסו לתהליך הגמליה הנדרש. התרשמות זו מבוססת, כאמור בתסקיר המשלים, על פרמטרים  הנוגעים לאופי ההתמכרות ולמוטיבציה של המשיב ובכלל זה הכרה במצב ההתמכרותי והכללי, רמת המצוקה סביב המצב ההתמכרותי וקיומם של כלים ומיומנויות הדרושים להתמודדות עם תהליך הגמילה.

העובדה כי עברו הפלילי של המשיב כולל עבירת אלימות אחת שבוצעה לפני למעלה מעשרים שנה אינה מלמדת על סיכוי נמוך להישנות אלימות מצידו של המשיב, כפי שטען בא כוחו. כך גם עולה מתסקיר שירות המבחן, לפיו העדר יכולת של המשיב לגייס כוחות לעריכת שינוי באורח בהתמכרותו הוא המצביע על רמת הסיכון במצבו.

במסגרת התסקיר המשלים, ולאור הנחיית בית המשפט קמא, התייחס שירות המבחן באופן ספציפי לאפשרות כי אחותו של המשיב תשמש כמפקחת עליו במסגרת מעצר בית, וקבע כי  לאור הערכת שירות המבחן את מצבו ההתמכרותי של המשיב, הרי שחרף ההתרשמות החיובית ממנה, אין היא ערוכה להתמודד עם השלכות שהיית המשיב בחלופת מעצר בביתה.

מכל האמור לעיל, ולאור התמונה העולה בדבר מצבו ההתמכרותי של המשיב, הרי  שגם אם אקבל את טענתו כי נגמל גמילה פיזית, מקובלת עלי הערכת שירות המבחן ביחס למצבו ההתמכרותי, כפי שפורטה ונומקה בשני התסקירים שהוגשו בעניינו של המשיב, ולמשמעותו של מצב זה.  לפיכך, שוכנעתי כי אין בתנאים המגבילים שקבע ביהמ"ש קמא כדי לשמש מענה הולם למידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב ואני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

ניתנה היום כ"ג בשבט, תשס"ח (30 בינואר 2008) במעמד הצדדים

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: