החלטה בתיק בש 8934/06

בקשה למעצר עד תום ההליכים על רקע כתב אישום שהוגש בענינו של המשיב, לפיו מואשם הוא בעבירת החזקת סם שלא לשימוש עצמי, הכשלת שוטר ושיבוש הליכי משפט.

עפ"י כתב האישום, החזיק המשיב בתחנה המרכזית בבאר שבע סם מסוג הרואין במשקל 2.0139 ג' נטו, שלא לצריכתו העצמית. משהורה שוטר למשיבלפתוח את ידו, סרב לכך, והשליך את הסם, בכוונה להכשיל הליך שיפוטי בדרך של העלמת ראיות.

בבקשה מצויין,  כי למשיב עבר פלילי מכביד ביותר בשלל עבירות סמים, רכוש והפרת הוראה חוקית, כשלחובתו עומדים שני מאסרים מותנים ברי הפעלה, האחד בן 10 חדשים והאחר בן 3 חדשים, וכן תיקי מב"ד רבים, כולם בעבירות סמים, שבחלקם הודה והורשע.

ב"כ המשיב חולק על קיומן של הראיות לכאורה וטוען, כי קיימת בעיית זיהוי של השוטר הנובעת מהעדר קשר עין בין זריקת החומר מידו של המשיב ועד לנפילתו על הרצפה. החומר עצמו נתפס על ידי שוטרת אחרת. לכל הפחות קיים בתיק כרסום בראיות, הנובע מהמצאות החומר במקום הומה מהמון אדם ומחוסר האפשרות הפוזיטיבית ליחסו למשיב.

עיינתי בחומר הראיות. כאמור אין מחלוקת שהחומר שנמצא הוא סם והמחלוקת היחידה הינה הקשר של המשיב אליה.

במסגרת חומר הראיות קיימות העדויות הבאות:

א.     הודעת השוטר יוסי רווח לפיה ניסה לפתוח את ידו המאוגרפת של המשיב, שבו חשד. במסגרת מאבק שניהל עימו, הבחין בשקית בצבע לבן, שהחשוד זרק מידו, דבר שראה בבירור ובוודאות מלאה (ש' 11-15 וש' 27-28להודעתו מיום 13.10.06). שוטרת שהיתה במשימה עימו ערכה חיפוש במקום ומצאה במרחק קרוב ביותר - כ - 3 מ' את האמור (ש' 18-19). בחיפוש שנערך עליו נמצאו 20 מזרקים מוסלקים על גופו (ש' 25). לשאלתו של השוטר הגיב המשיב כי נמצאים עליו "סתם ככה" (ש' 26). 

ב.      בהודעת השוטר סנד אעיש מיום 13.10.06, מאשר הוא את האמור בהודעתו של השוטר יוסי רווח ומתאר את סריקתו ביחד עם השוטרת מורן ומציאת הסם.

ג.       כך גם בדו"ח הפעולה של השוטרת מורן אסרף המאשרת א תפסית הסם בסמוך למקום, כשלא היה אף אדם אחר באזור (ר' עמ' 2 לדו"ח הפעולה מיום 113.10.06).

המשיב מכחיש כליל את הקשר שלו לסם.

שקלול האמור לעיל, מלמד לדעתי על קיומן של ראיות לכאורה, כנדרש בשלב זה של המעצר עד תום ההליכים, זאת על אף שלא היה קשר עין רציף בשלב "מעופה" של השקית, אלא אך זריקתה מחד ומציאתה זמן קצר מאד אח"כ ובקרבת מקום, מאידך.  

יוזכר כי בשלב זה, השאלה הניצבת בפני בית המשפט אינה האם יש למשיב סיכוי לצאת זכאי בדינו, אלא אם יש סיכוי שיורשע  (ר' לענין זה פסה"ד המנחה: בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל פ"ד נ (2) 133).  סיכוי כאמור- אין ספק, על רקע האמור,  שישנו.

מהאמור לעיל ובהינתן המצבת הראייתית האמורה, ברור גם, כי מתקיימת עילת מעצר הן סטוטוטרית, והן חזקת מסוכנות כנגד המשיב, שעברו הפלילי, לרבות בתחום הסמים הינו מכביד ביותר.

כל האמור לעיל, אינו שולל בדיקתה של חלופת מעצר, שכן כידוע, מעצר עד לתום ההליכים לא נועד לשמש מקדמה על חשבון העונש, אלא עיקר ענינה של חלופת המעצר הוא מניעתי ומשמעותה, מניעת סיכון לציבור מפני מסוכנותו של המשיב אם לא יהיה עצור ממש עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו. בית המשפט מחויב לבדוק, אם חלופת מעצר שהוצעה, לא תוכל להשיג את תכליתו, בדרך שפגיעתה פחותה.

בעניין זה ביקשני ב"כ המשיב לשלוח את המשיב לקבלת חוות דעתו של שירות המבחן, אשר יבחן את שאלת החלופה האפשרית. מעיון בהודעתו של המשיב אני למד כי מכחיש הוא שימוש בסם. בנסיבות אלה, אין מקום לכאורה לשלחו להליך גמילה, מה עוד שהמצב הרגיל הוא, שאין לשלוח לגמילה בשלב המעצר, אלא במקרים חריגים כשהמעצר קוטע הליך טיפולי, מצב שאינו מתקיים בענייננו.

יחד עם זאת, הואיל ונראה כי שלל עבירותיו של המשיב אכן מבוצעות על רקע שימוש בסם, והואיל ורוב עבירותיו הינן החזקה ושימוש בסם (להבדיל מסחר בו), נראה לי נכון לבקש את חוות דעתו של השירות באשר לחלופות אפשריות, כפי שתוצענה אלה על ידי המשיב, וזאת על פי בקשתו ובלא שתשתמע מכך כל עמדה באשר לתוצאתו הסופית של הליך זה.

שירות המבחן יגיש תסקירו עד יום 20/11/06.

קובע לדיון ליום 22.11.06 שעה 10:00.

המשיב יובא באמצעות שב"ס/ליווי נגב.