החלטה בתיק בש 8907/07

כנגד המבקש הוגש כתב אישום בתאריך 21/10/07, המייחס לו לכאורה ביצוע עבירות של סחר בסם מסוכן - 2 עבירות בתאריכים 18/07/07 ומיום 19/07/07.

בתאריך 25/10/07 הוריתי על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר בתנאים של מעצר בית מלא, מהנימוקים שצויינו בהחלטתי מיום 25/10/07.

בתאריך 25/10/07 הוגש ערר על החלטתי בבית המשפט המחוזי, מטעם המדינה והערר נדחה.

כיום עותר ב"כ המבקש לשנות את תנאי השחרור בערובה, באופן שיתאפשר למבקש לצאת לעבודה למשך 4 שעות ביום, במוסך שנמצא בבעלות מר ג'אקי מויאל, כאשר האחרון יפקח עליו במשך שעות העבודה ואף ילווה אותו הן לעבודה והן חזרה לביתו.

שרות המבחן נפגש עם מר ג'אקי מויאל, המכיר את המבקש מזה כחמש שנים.

עוד התרשם השרות כי מדובר באדם המנהל אורח חיים נורמטיבי, בעל מערכת ערכים חיובית, הנכון לסייע למבקש, מבין את הנדרש ממנו ונכון לקחת אחריות לפיקוח ולדיווח על כל חריגה.

עוד מהתרשמות השרות, יש בידי המעביד להציב גבולות ברורים לאדם הנמצא תחת אחריותו הישירה.

עוד מציין שרות המבחן, כי מבלי להתעלם מחומרת כתב האישום המיוחס למבקש, לרבות הערכת הסיכון שתוארה בתסקירים הקודמים ולנוכח מצבו הרפואי והאישי, סבור השרות שניתן במקרה זה לשקול הקלה בתנאי שחרורו בערובה, כך שיוכל לצאת לעבודה במוסך, בפיקוחו הישיר של מר ג'אק מויאל, כאשר יתר התנאים ישארו בעינם.

ב"כ המבקש הדגיש כי מדובר במבקש שנמצא במעצר בית מלא, תקופה העולה על ארבעה חודשים והקפיד לשמור על תנאי השחרור ללא הפרה כלשהי.

ב"כ המבקש הדגיש, כי טרם התקיים מענה בכתב האישום, על אף שחלפו חמישה חודשים מיום הגשתו.

ב"כ המבקש הפנה לבש"פ 2857/06, אליהו ממן נגד מדינת ישראל, שם יוחס לנאשם כתב אישום חמור יותר שהוגש לבית המשפט המחוזי, בעבירות דומות ובית המשפט במסגרת בקשה לעיון חוזר, נעתר לשינוי תנאי השחרור באופן שאיפשר לו לעבוד ולדאוג למחייתו.

ב"כ המשיבה מתנגד לשינוי תנאי השחרור בערובה, על רקע העדר קיומן של "שינוי נסיבות", לפי סעיף 52 לחוק המעצרים, כמו כן נוכח המסוכנות הלכאורית הנשקפת מהמבקש, כמתואר בתסקירים הקודמים שהוגשו בעניינו.

עניינינו בעבירות סמים, שלגביהן נוהג כלל כי בהעדר נסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן, דינו של העוסק בסחר בסמים, להעצר עד תום ההליכים. אולם, למרות הכלל האמור, בכל מקרה ומקרה, מחוייב בית המשפט לבחון האם נסיבותיו מלמדות על קיומה של חלופת מעצר, אשר עשויה להפיג את מסוכנותו של הנאשם.

בעניינו של המבקש, בהחלטתי מיום 25/10/07, הוריתי על שחרורו בתנאי ערובה, לרבות מעצר בית מלא, אך ורק בשל מצבו הבריאותי, כך קבע גם בית המשפט המחוזי בב"ש 22116/07, במסגרת ערר שהוגש על ידי המדינה.

בתסקיר שהוגש בעניינו של המבקש, מיום 26/11/07, צויין כי מדובר במבקש בן 55, נשוי ואב לשני בנים בוגרים. עוד עולה מהתסקיר כי המבקש מעורב בפלילים מזה למעלה מ - 30 שנה.

התייחסותו למעורבותו הפלילית, דלה ושטחית ומטילה אחריות על סביבה חיצונית ונסיבות חיים קשות. ריצה בעבר מאסרים בפועל. עוד לדבריו בפני השרות כי חזר לצרוך סמים לפני כשבע שנים, לאחר שחלה בסרטן ותרופות שקיבל להפחתת הכאב, לא הואילו לתוצאות הרצויות. עוד לדבריו לא פנה מעולם לטיפול, מאחר ואינו מאמין ביכולת התערבות חיצונית, בהשפעה על התמכרותו.

עוד לדברי המבקש, כי לאחר ששוחרר מהמעצר נמנע משימוש בסמים, עוד עולה שזומן לשתי בדיקות שתן - בבדיקה הראשונה התקשה למסור דגימה - טרם התקבלו תשובות.

מהתרשמות שרות המבחן, מדובר באדם בעל מערכת ערכים ונורמות עברייניות מופנמות, אשר אינו מחפש כל שינוי במצבו. התמכרותו לסמים קשה ועמוקה, על כן השרות אינו מתרשם שהמבקש מסוגל לפעול בכיוון של הימנעות יציבה מסמים, גם בהנחה שתוצאות בדיקת השתן, יצביעו על הימנעות.

תסקיר נוסף מיום 21/02/08, שנתבקש לבחון שינוי תנאי השחרור בערובה, לרבות השתלבות במרכז וטיפול מגמילה מסמים ב"מרכז יום", השרות ציין כי המשיב נסוג מהנכונות שהביע תחילה, עוד מסר בפניהם, כי אינו רואה עצמו משתלב במסגרת טיפול יום יומית, למשך מספר שעות רצוף.