החלטה בתיק בש 8567/05

זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת חצרים - עבירה לפי סעיף 9 (א) + (ד) לפקודת הסמים המסוכנים, השמדת ראייה- עבירה לפי סעיף 242 לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום, מיוחס למשיב כי בתאריך 29/9/05, סמוך לשעה 13:00, בביתו ברח' אלפסי 1074 בנתיבות, סחר המשיב בסם מסוכן, בכך שמכר לדוד ביטון מנת סם מסוג הרואין במשקל שאינו ידוע למאשימה, תמורת 50 ש"ח, שלא כדין וללא היתר. כמו כן הרשה המשיב לדוד ביטון להשתמש במנת הסם שרכש בביתו.

עוד מיוחס למשיב כי במועד ובמעמד המתוארים לעיל, משביקשו שוטרי תחנת נתיבות להיכנס לביתו של המשיב, בחשד כי מתבצעת במקום עסקה בסם מסוכן, נטל המשיב שלוש מנות סם מסוג הרואין שמשקלן אינו ידוע למאשימה, מיהר לחדר השירותים בביתו והשליכן לתוך אסלת השירותים. זאת עשה במזיד ובכוונה למנוע את השימוש במנות הסם כראייה במשפט.

עוד מיוחס למשיב, כי במעמד המתואר לעיל, משנעצר המשיב, נתפס בחזקתו סכום של 552 ש"ח, אותו מבקשת התביעה לחלט בתום ההליכים מכח סעיף 36 (א) לפקודת הסמים.

עוד מיוחס למשיב, כי במהלך השבועיים טרם מעצרו, במועדים שאינם ידועים למאשימה, בביתו, סחר המשיב בסם מסוכן בכך שמכר בשתי הזדמנויות שונות לדוד ביטון מנת סם מסוכן מסוג הרואין במשקל שאינו ידוע למאשימה, תמורת 50 ש"ח שלא כדין.

עוד מיוחס למשיב כי במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, אולם מידי יום במהלך שלושת החודשים טרם מעצרו, סחר המשיב בסם מסוכן, בכך שמכר לאנשים שזהותם אינה ידועה למאשימה סם מסוכן מסוג הרואין במשקל שאינו ידוע למאשימה תמורת סכום כספי של 50 ש"ח וזאת שלא כדין וללא היתר מאת המנהל.

ב"כ המשיב טען להעדר קיומן של ראיות לכאורה נוכח העובדה שאינה במחלוקת שלא נתפסו סמים ואף המוצגים (ניירות אלומיניום מפוייחים שנתפסו בביתו של המשיב ונאספו על ידי השוטרים, נבדקו במעבדה לזיהוי פלילי ונקבע "לא נמצאו סמים").

לעניין זה, הפנה ב"כ המשיב המלומד לבש"פ 6978/02 משה אלקובי נ. מדינת ישראל, דהיינו שבהעדר ראייה נחרצת לגבי החומר שנמכר, שהוא היסוד העיקרי בעבירות סמים, לא ניתן לשלול מאדם את חירותו.

עוד טען ב"כ המשיב כי עולות תמיהות מהעדות של הקונה, דוד ביטון, הואיל ובראשית עדותו  ציין שצרך סם מסוג קוקאין ורק בסוף העדות מבקש לתקן את דבריו בכך שהתכוון להרואין כאשר אמר קוקאין.

עוד ציין ב"כ המשיב, כי בטרם מעצרו של המשיב, הוא פנה ביוזמתו לאפיק גמילה ביחידה לנפגעי סמים בנתיבות, מקום מגוריו, הדבר עולה מהתסקיר שהוגש בעניינו בת.פ 2298/04.

לאור כל האמור לעיל, עותר ב"כ המשיב להורות על שחרורו של המשיב למסגרת גמילה מסמים בפיקוח שירות המבחן.

ראיות לכאורה :

לאחר שעיינתי בחומר החקירה שהונח בפניי, אני קובע כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורה כנדרש על פי המבחן שנקבע בהלכת זאדה בש"פ 8087/95.

א.         הודאת המשיב מיום 29/9/05, בין היתר, מסר בהודעתו: "אני משתמש בסמים מסוג הרואין וקוק בלבד, לפעמים מגיעים אלי אנשים ואני מוכר להם קוק וזהו".

            לשאלת החוקר כמה זמן אתה מוכר לאנשים סמים? השיב: "בערך איזה חודשיים וחצי".   

לשאלת החוקר כיצד מתבצעת המכירה? השיב: " כאשר אדם מגיע, אני שואל מי זה ואז פותח את הדלת וסוגר את המנעול של הרב בריח כדי שישאר החריץ ואז הוא  נותן לי כסף, אני מוציא מנה ומעביר לו אותה דרך החריץ של הדלת. אני מוכר מנה ב- 40, 50 ש"ח. אני מוכר בערך שתיים שלוש מנות ליום. אני מתפרנס ממכירות הסמים".

לשאלת החוקר היום הגיע אליך בחור בשם דוד ביטון, מה קרה בזמן הזה? השיב: "היום בא אלי ותקתק על הדלת, שאלתי אותו מי זה, הוא אמר לי דוד, פתחתי לו את הדלת והכנסתי אותו אלי הביתה, הוא ביקש ממני שאמכור לו מנה של סם ונתן לי 40 או 50 ש"ח, נתתי לו מנה, יכול להיות שהוא השתמש בה אצלי בבית".

לשאלת החוקר מה עשית עם שאר המנות שהיו לך ביד? השיב: "זרקתי אותן לשירותים".