החלטה בתיק בש 8502/05

לפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו. כתב האישום אשר הוגש ע"י יחידת מע"מ באר שבע מייחס למשיב לא פחות מ-99 עבירות של הוצאת חשבוניות מס מבלי לשהיה זכאי לכך, עבירה לפי סעיף 117(א)(5) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975 (להלן: "החוק"). כן מיוחסות למשיב עבירות נוספות לפי חוק מע"מ, והן שימוש במרמה ותחבולה במטרה להתחמק  ולהשתמט מתשלום מס עבירות לפי סעיף 117(ב)(1), זיוף, הסתרה, השמדה או שינוי פנקס -  סעיף 117(ב)(7), הפרעה לאדם לבצע את המוטל עליו לפי החוק 117עבירה לפי סעיף (א)(16) לחוק אי התייצבות לחקירה   עבירה לפי סעיף 117(א)(2) לחוק.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 30.9.05 הודה ב"כ המשיב לצורך הדיון בלבד, כי קיימות ראיות לכאורה וביקש לטעון לכך שלא קיימת עילת מעצר במקרה זה.  כן ביקש ב"כ המשיב לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בביתו, בהשגחת בת זוגו.  ב"כ המשיב ציין כי עיון ולימוד חומר החקירה יארך מספר שבועות, שכן המדובר הוא בכמות מסמכים גדולה ביותר.

נקודת המוצא לצורך מתן החלטה זו היא כי קיימות ראיות לכאורה  שיהיה בכוחן, בבוא העת, להוות בסיס מספיק להרשיע את המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. בכך הודה המשיב לצורך הדיון היום.

 כתב האישום הוא בן 16 עמודים, כולל טבלאות, והוא כולל שבעה אישומים שונים.

על פי האישום הראשון, בתקופה שלפניי רישומה של הנאשמת מס' 1, שהיא חברה, במשרדי מע"מ, הוציא המשיב חשבוניות מס פקטיביות בשמה לעוסקים שונים, מבלי שהוא או הנאשמים 1 ו-2 התחייבו לעשות עסקאות בגין החשבוניות.

על פי האישום השני, הוציא ומסר המשיב 48 חשבוניות מס' פיקטיביות על גבי לוגו של חברה הרשומה כחוק, מבלי שהיה לו כל יפוי כח מאותה חברה.

על פי האישום השלישי, הוציא המשיב ומסר 29  חשבוניות מס' פיקטיביות עם  עם לוגו של חברות שונות, חברות אשר מספר העוסק מורשה שלהן הוא של אדם אחר בשם ביטון.

על פי האישום הרביעי, הוא הוציא ומסר המשיב 16 חשבוניות מס פיקטיביות של הנאשמת 1, לאחר שתיקה של הנאשמת מס' 1 נסגר.

על פי האישום החמישי, הסתיר או השמיד המשיב פנקסי חשבוניות ונמנע מלהציגם למבקשת.

על פי האישום השישי, נתבקש המשיב ע"י חוקר להתלוות אליו לחקירה במשרדי מע"מ, המשיב הציע לחוקר להסיעו למשרדי מע"מ ברכבו של המשיב, אולם, כשעמד החוקר להיכנס לרכב, האיץ המשיב ובכך גרם לחוקר חבלות ביד וברגל. המשיב עזב את המקום, ובכך הפריע לחוקר לבצע את המוטל עליו.

כתב האישום השביעי מפרט חמישה תאריכים בהם נמנע המשיב להתייצב לחקירה, למרות שנדרש לכך.

אציין כי סכום החשבוניות הפקטיביות אותן הפיץ המשיב הוא כ-19 מליון ש"ח, והמס בגינן כ - 2.8

מיליון ש"ח.

מן הבקשה שלפניי עולה כי המשיב נעצר לא פחות מ-5 פעמים, לאחר שלא התייצב לחקירות אליהן נדרש להתייצב. בכל אחת מן הפעמים, שוחרר המשיב בתנאים שונים. בנסיון האחרון שנעשה על מנת לחקור את המשיב, ביום 26.06.05, נתפסו אצל המשיב, כאמור בבקשה, 38 פנקסי חשבוניות וקבלות של עוסקים שונים, חותמות על שם עוסקים שונים, כרית חותמות ופינצטה. באותו האירוע, פגע המשיב בחוקר המע"מ, משניסה האחרון להיכנס לרכבו של המשיב.

טוענת המבקשת, כי אי מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, עלול להסכן את בטחון הציבור ומשכך הדבר, קמה עילת מעצר לפי הוראות סעיף 21(א)(1)(ב) לחסד"פ מעצרים. כן נטען כי אי מעצרו יוביל לשיבוש הליכי משפט ולפגיעה בראיות. עוד נטען כי, קיימת גם עילה לפיה שחרורו של המשיב בערובה, באשר לא קיים את תנאי הערובה שהושתו כנגדו בהחלטות בית משפט שונות.

העבירות המיוחסות למשיב, לגביהן קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו בהן, התפרשו על פני תקופה של  מספר שנים. למקרא כתב האישום, נוצר הרושם כי עיסוקו של המשיב הוא במעשי מרמה ובהפצת חשבוניות פיקטיביות של עוסקים שונים, כיד הדמיון הטובה עליו.

עיון בגליון ההרשעות הקודמות של המשיב, עליו ניתן לומר כי בהחלט מכביד הוא, רק מחזק את הטענה דלעיל. למשיב הרשעות רבות, בין הייתר בעבירות מרמה, גניבה, משיכת שיקים ללא כיסוי, הפצת מסמך מזוייף,זיוף, מירמה בנסיבות חמורות, הפרת הוראה חוקית, בריחה ממשמורת חוקית וסחיטה באיומים. אמנם  הרשעתו האחרונה של המשיב היתה בגין עבירה שבוצעה בשנת 1997, וזאת העבירה של מטרד לציבור ואיומים, ואולם יש בהרשעותיו הקודמות כדי לחזק את המסקנה כי דרך המרמה, לכאורה, היא דרכו של המשיב.

בדרך כלל, לא תקום עילת מעצר כאשר המדובר הוא בעבירות מסוג העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום שלפניי, והצדק עם ב"כ המבקשת באומרה כי אין יחידתה ממהרת להגיש בקשות למעצר עד תום ההליכים. ואולם, כמות העבירות המיוחסות למשיב ונסיבות ביצוען, מובילות אותי למסקנה כי שיחרורו של המשיב מן המעצר עלול לסכן את בטחון הציבור, באשר קיים סיכוי של ממש לכך שהמשיב ימשיך גם לאחר שחרורו, בהפצת חשבוניות פקטיביות ובגרימת נזק כספי לציבור במעשיו אלה.  על קיומה של סבירות גבוהה לכך שהמשיב ימשיך בהפצת חשבוניות למד אנוכי לאורך וריבוי העבירות והחשבוניות אלא מנסיבות ביצוען של העבירות. כוונתי היא לכך שגם לאחר שהחלה החקירה כנגדו, וגם לאחר ששוחרר בערובה המשיך המשיב, לכאורה, בהפצה של חשבוניות מס פיקטיביות.

לאור זאת, ובהתחשב בעברו הפלילי של המשיב, מי יתקע לנו שהמשיב לא ימשיך בהפצת חשבוניות פיקטיביות גם לאחר שחרורו  מן המעצר כאן?