החלטה בתיק בש 849/06

1.         בפני בקשת המבקשים לבטל את צו ההקפאה שהוצא ביום 18.1.06 על חשבונות הבנק של המבקשים, לבקשת אגף המכס והמע"מ, מחלקת החקירות - ת"א והמרכז. על פי בקשה זו נתפס והוקפא אף חשבון בנק של אדם נוסף, נתנאל גיא (המבקש מס' 3), אך בהסכמת המשיבה בוטל צו זה בהחלטתי מיום 1.2.06.

2.         מתברר כי ביום 18.1.06 הוגשה בקשה למתן "צו תפיסה של חפצים", על ידי המשיבה, בב"ש 415/06 של בית משפט זה, במעמד צד אחד בלבד, ובו ביום, לאחר הצגת דו"ח סודי לבית המשפט, ניתנה ההחלטה בדבר הקפאת חשבונות בבנק של שני המבקשים. (הבקשה וההחלטה - נספח א' לבקשה שבפני). הנימוק לבקשה היה כי קיים חשד שבחשבון הבנק על שם המבקשת 1 נעברה עבירה וכן שהמצוי בחשבון בנק זה עשוי לשמש ראיה לביצוע העבירה הנחקרת, כשהחקירה המדוברת הינה בחשד לקיזוז חשבוניות מס פיקטיביות, רישומן בספרי החשבונות וקיזוזן בדיווחים התקופתיים למנהל מע"מ, והכל בחברה היא המבקשת מס' 1. על אף שזו היתה הבקשה, דהינו, שבגין חקירה כנגד המבקשת מס' 1 מתבקש בית המשפט לצוות על הקפאת חשבון הבנק שלה, הרי בהחלטת בית המשפט, שניתנה על גב טופס מודפס מוכן מראש שבשוליו מתבקש בית המשפט לציין את החלטתו, דהינו, אם מתקבלת הבקשה ואם - נדחית, הוסיף נציג המשיבה (המבקשת בב"ש 415/06 הנ"ל ), גם אם שמו של המבקש 2, הוא, ככל הנראה, בעל השליטה בחברה במבקשת 1, כמי שמבוקש להקפיא אף את חשבונו הפרטי.

3.         הליך זה אינו ראוי ולמעשה צו ההקפאה של חשבון הבנק של המבקש מס' 2, בטל ומבוטל. בית המשפט חסר סמכות ליתן צווים מעבר למבוקש בבקשה. בבקשה נאמר מפורשות כי החקירה מתנהלת כנגד המבקשת מס' 2(ראה סע' 4 לבקשה) וצו התפיסה מתייחס לחשבון הבנק של החברה (ראה סע' 1 לבקשה). על כן, לא היה כל מקום כי במסמך ההחלטה יוסיף נציג המשיבה גם את פרטי חשבון הבנק של המבקש מס' 2. גם טענת ב"כ המשיבה בתגובתו בכתב לבקשה שבפני כי רק בגין טעות סופר נשמטו פרטיו של המבקש 2 מסע' 1 לבקשה וכי "אין ספק" שהבקשה דנה אף בענינו, אין בה כדי לשנות דבר. כל עוד הבקשה אינה דנה מפורשות בחשבון הבנק של המבקש מס' 2, וטעות הסופר, לכאורה, לא תוקנה עובר למתן ההחלטה, בית המשפט חסר סמכות להעניק סעד למבקש, מעבר לעצם המבוקש בבקשתו.

על כן ההחלטה בדבר הקפאת חשבון הבנק של המבקש מס' 2 מבוטלת בזאת מאחר ונתינתה - בטעות יסודה.

4.         ב"כ המבקש אף צודק בטענתו הנוספת, בענין סמכות בית המשפט למתן צווים בהתאם לאמור בסע' 109 לחוק מע"מ. בסעיף 109 (א) (2) נאמר כדלקמן:

"כדי להבטיח ביצועו של חוק זה או התקנות לפיו רשאי מי שהמנכ"ל

הסמיכו לכך -

(1)  .......

(2)        לחפוש מידי עוסק טובין ....אם יש חשד שנעברה בהם או לגביהם עבורה או שהם עשויים לשמש ראיה לביצועה...."

                                    (הדגשות שלא במקור).

המונח "עוסק" מוגדר בסע' 1 לחוק הנ"ל, כמי - "שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו....". מתוכן הבקשה ברור כי העוסק שכנגדו מתנהלת החקירה הינה החברה, המבקשת 1. המבקש מס' 2 אינו העוסק אלא, ככל הנראה, בעל מניות או מנהל החברה, המבקשת 1. מכאן שהשימוש שנעשה בבקשה זו בסע' 106 אינו כדין. אומנם, כאמור בסע' 119 לחוק, אם נעברה עבירה על ידי חבר בני אדם, יהיה אשם גם כל מי שבשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, אולם הוראה זו אינה נוגעת לסמכות ההקפאה כאמור בסע' 109.

במצב זה, גם טענת המשיבה כי הסמכויות שעל פי סע' 109 נתונות, על פי לשון הסעיף, גם למנהל מע"מ, ואין למבקשים להלין על פנית המשיבה לקבל את אישורו של בית המשפט לתפיסה, אין בה כל ממש.

יחד עם זאת, אינני מקבל את טענת ב"כ המבקשים כאילו שהמונח "טובין" הנזכר בסע' 106 (א) (2), אינו חל על כספים בחשבון בנק. הרי על פי האמור בסע' 1 לחוק, הגדרת טובין כוללת אף "זכות וטובת הנאה ונכסים בלתי חושיים אחרים". כספים בחשבון בנק אינם אלא זכותו של בעל החשבון לקבל לידיו, על פי תנאי חוזה פתיחת חשבון הבנק, את הכספים שבפקיד בחשבון. הבנק ובעל החשבון הינם למעשה לווה ומלווה, ולמלווה הזכות בכספים.

5.         מכל מקום, הבקשה לצו הקפאת הכספיים וחשבון הבנק מבוססת אף על סמכותו של בית המשפט על פי האמור בסע' 32 לחוק סדר הדין הפלילי (מעצר וחופשי) (נוסח חדש).

            בסע' זה נאמר כדלקמן:

"רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה עבירה... או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה"

גם ב"כ המבקשים מסכים כי לבית המשפט הסמכות לפעול בהתאם לאמור בסעיף זה ולצוות על הקפאת הכספים שבחשבון הבנק של המבקשת, כאשר על פי המפורט בבקשה בחשבון זה או באמצעותו בוצעה העבירה המיוחסת למבקשת, והמשיבה עשויה אף לבקש לחלט את הכספים, על פי סמכותה כאמור בסע' 124 לחוק מע"מ.

5.         בבקשה שבפני לא נשמעה כל טענה כנגד עצם החשדות המיוחסים למבקשת 1 או לעניין הבסיס הראייתי לחשדות אלו והצורך בפעולות החקירה כנגדה. מכאן שהבקשה לביטול צו ההקפאה בכל הנוגע למבקשת 1 ולחשבון הבנק שלה - נדחית.

            לא כך לענין צו ההקפאה של חשבון הבנק של המבקש מס' 2. כאמור,  צו זה מבוטל. אולם לאור החשדות כפי שפורטו בב"ש 415/06 ובתגובה לבקשה שבפני, אני מעכב את ביצוע החלטתי זו ב- 7 ימים, ואני מתיר למשיבה, אם ברצונה כי חשבון הבנק של המבקש יוקפא ויוחזק, להגיש בקשה חדשה בענין, שתושמע במעמד המבקש מס' 2 ובא כוחו, תוך תקופה זו.

ניתנה היום ט' בשבט, תשס"ו (7 בפברואר 2006) בלשכתי.