החלטה בתיק בש 846/05

א.         בכתב האישום שהגישה המבקשת כנגד המשיב, משה אורמן, יליד 1976 (להלן: "המשיב"), נטענו העובדות הבאות:

בלילה של ה-19.12.04 פרצו שני קטינים: ג.ק. ו-ד.ד, לבית ספר בכרמיאל וגנבו מתוך כספת בית הספר שלושה אקדחים, וכן נגנבו מחסנית השייכת לאחד האקדחים, וכדורים.

הקטינים הסתירו את האקדחים בחורשה בכרמיאל.

ימים מספר לאחר הפריצה לבית הספר פנה הקטין ג.ק. ליניב יפרח (להלן: יניב"), סיפר לו על האקדחים שברשותו ושאל אותו האם אפשר למכור אותם, ויניב אמר שיבדוק. לאחר מכן פנה יניב לגיסו שרון אורמן (להלן: שרון"), סיפר לו על האקדחים וביקש שימצא עבורם קונה.

שרון פנה למשיב (שהוא אחיו) והציע לו לקנות את האקדחים. המשיב הסכים וסיכם עם יניב ושרון שיקנה את האקדחים תמורת 3,000 ש"ח. לפי תיאום מוקדם עם המשיב, ביום שישי, במהלך חודש ינואר, נסעו יניב, שרון ו-ג.ק. במונית לטירת הכרמל כשהאקדחים ברשותם.

בטירת הכרמל פגשו השלושה את המשיב ומסרו לו את האקדחים. המשיב נטל את האקדחים, ולאחר כרבע שעה חזר ומסר ליניב ושרון 3,000 ש"ח כתמורה עבור האקדחים. לאחר מכן מסר יניב ל-ג.ק. 800 ש"ח מתוך הסכום שקיבל.

נטען בכתב האישום שבמעשים אלה החזיק ורכש המשיב נשק מבלי שיש למשיב רשות כדין להחזיקו, נשא נשק ללא רשות כדין, וכן סחר בנשק ללא רשות כדין.

המבקשת מייחסת למשיב עבירות של החזקה ורכישת נשק בניגוד לסעיפים 144 (א) + 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, (להלן: "חוק העונשין") , נשיאה והובלת נשק בניגוד לסעיפים 144 (ב) + 29 לחוק העונשין תשל"ז-1977, וכן סחר בנשק בניגוד לסעיף 144 (ב'2) לחוק העונשין.

ב.         בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

טוענת המבקשת שברשותה ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב ובכללן שלוש הודעות של שותפיו שהודו במיוחס להם וקשרו את המשיב כזה שרכש את הנשק, ומדובר בעבירות המקימות חזקה של מסוכנות לפי סעיף 21 (א)(1) (ג) (2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996.

מוסיפה המבקשת ששני האקדחים אותם רכש המשיב טרם הוסגרו למשטרה. המשיב הכחיש את המיוחס לו, לא נתן הסבר ולא מסר היכן נמצאים האקדחים. נשקים אלה עלולים למצוא דרכם לידיים עוינות ויכול שייעשה בהם שימוש וביצוע עבירות פליליות או בטחוניות.

כמו כן מציינת המבקשת שלמשיב הרשעה קודמת בעבירות רכוש ועותרת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ג.          שמעתי ביום 15.2.05 את טיעוניהם המפורטים והמנומקים של ב"כ המבקשת מחד גיסא, וב"כ המשיב מאידך גיסא, ושניהם גם הגישו לעיוני פסיקה רלוונטית.

קבלתי לעיוני גם את תיק החקירה.

למחרת יום הדיון הוסיף ב"כ המשיב והגיש את השלמת טיעונו.

בטיעוניה מתבססת ב"כ המבקשת על הודעתו של הקטין ג. מתאריך 7.2.05.  ג. סיפר על שלושת האקדחים שגנב מבית הספר ביחד עם חברו הקטין ד.

ג. סיפר שפנה ליניב (חבר של אחותו) על מנת שזה ימצא קונה לאקדחים. יניב פנה לגיסו, שרון (שהוא אחיו של המשיב). דרך שרון נוצר הקשר עם המשיב, לצורך רכישת האקדחים.  ג. ציין שאינו מכיר את רוכש האקדחים אישית אלא יודע משרון שמדובר באח של שרון, ושמו משה, דבר שנודע לו במהלך הנסיעה מכרמיאל לטירת הכרמל. ג. זיהה את שרון במסדר זיהוי תמונות ושרון נעצר.

ד.         מוסיפה ב"כ המבקשת ששרון מסבך את אחיו- המשיב באופן ישיר בעבירה. שרון מספר כיצד נוצר הקשר בין יניב לבין המשיב וכן מספר על נסיעתם של שרון, יניב והקטין ג. מכרמיאל לטירת הכרמל שם נפגשו עם המשיב, כשהאקדחים נמסרים מיניב ומ- ג' (שכל אחד מהם החזיק אקדח אחד) למשיב. לאחר מכן שילם המשיב כסף ליניב ואילו לשרון נתן רק כ-100 ש"ח.

הקטין ג' (שאינו מכיר את המשיב אישית) מתאר את הארוע ואת התשלום כפי שתיאר שרון.