החלטה בתיק בש 8416/05

כנגד המשיב הוגש כתב אישום  עבירות של  הפרת הוראה חוקית, גניבה, התפרצות למקום מגורים וניסיון התפרצות למקום מגורים.

בד בבד עם  הגשת כתב האישום הוגשה נגדו בקשה להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים.

ב"כ המבקשת הסכים לעריכת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, תוך שהוא מדגיש כי המדינה תעמיד על בקשתה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

נטען בכתב האישום כי את עבירות הרכוש ביצע המשיב כשהוא בהשפעת סמים.

המשיב הוא בן 21, אך למרות גילו הצעיר, יש לו עבר פלילי עשיר. במאי 2004 הוא נידון למאסר בפועל בן 15 חודשים ולמאסר על תנאי בין 12 חודש, שהוא בר הפעלה.

בתסקיר המעצר הראשון שהוכן בעניינו של המשיב. מיום 27.10.05 נרשם כי המשיב משתמש בסמים מגיל 15. הוא שולב במסגרות חינוכיות מיוחדות, אך נפלט מהן.

ניסיונות הטיפול בו במסגרת שירות המבחן לנוער נכשלו. ניסיונות נוספים לשלבו במערך טיפולי פתוח לאחר שהפך לבגיר, גם הם נכשלו.

קצינת המבחן העריכה כי רמת מסוכנותו של המשיב היא גבוהה, וזאת גם לאור הפרות של תנאי שחרור על ידו.  היה ספק בלב קצינת המבחן לגבי כוונותיו של המשיב לעבור טיפול גמילה, אולם היא מציינת כי הפעם התרשמה, שלהבדיל מפעמים קודמות, המשיב מבטא עייפות וביקש להיות מטופל במסגרת טיפולית סגורה ולא פתוחה. עדיין הביעה קצינת המבחן את הספק סביב יכולתו של המשיב להצליח בטיפול.

ביום 8.11.05, נערך תסקיר משלים בעניינו של המשיב. בינתיים, התקיים דיון בתיק הפלילי והמשיב הודה במיוחס לו בכתב האישום. בתסקיר המשלים ממליצה קצינת המבחן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר "אדם לאדם", המתפקדת באישפוזית, במקום זה יתקיים השלב הראשון של הנקיון הפיזי כאשר לאחר מכן יועבר המשיב למסגרת סגורה "מלכישוע", למשך כשנה וחצי.

שירות המבחן רואה בחלופת המעצר חלופה טובה, ובהיותה סגורה, מבחינת מרכיבי הטיפול וניטרול הסיכוי. ממליצה קצינת המבחן ליתן למשיב הזדמנות לטיפול נוסף, שהוא ראשון מסוגו עבור המשיב.

המבקשת מתנגדת לשחרורו של המשיב בשל מסוכנותו הגבוהה, עברו הפלילי, העובדה שהוא הפר הוראה חוקית והמאסר המותנה התלוי ועומד כנגדו.

ב"כ מדגיש את העובדה שניסיונות גמילה בעבר נכשלו וטוען כי אין מקום להורות על שחרורו של המשיב לחלופת גמילה, כאשר הביע את רצונו לכך לאחר הגשת כתב האישום.

לעניין החלופה עצמה טען כי היא אינה מוכרת על ידי משרד העובדה והרווחה ולא נמצאת ברשימות של המוסדות המוכרים.  לעניין זה אומר כבר עתה כי זהות החלופה לא מהווה מניעה לשחרר את המשיב אליה. המדובר בעמותה בעלת רשיון ממשרד הבריאות ובית משפט זה כבר שחרר עצורים לחלופת מעצר שם, בהסכמת המדינה.

הצדק עם ב"כ המבקשת כי בד"כ לא ישוחרר נאשם מן המעצר לצורך טיפול גמילה בטרם נגזר דינו, אלא במקרים חריגים.  יחד עם זאת, כך נקבע, כל מקרה יבחן לגופו על מנת לבדוק אם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו של הנאשם פחותה. ראה לעניין זה בש"פ 3120/02.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת נסיבות העניין, סבור אני כי נכון יהיה במקרה הזה לקבל את המלצת קצינת המבחן. מדובר באדם צעיר בן 21 אשר עשה נסיונות לגמילה אשר עלו בתוהו. מעולם לא ניתנה לו הזדמנות לעבור טיפול במסגרת סגורה. המשיב הביע עייפות מדרך חייו עד כה. יש לקחת בחשון כי העברות נשוא כתב האישום הן עבירות רכוש מלבד העבירה של הפרה חוקית, אין המדובר בעבירות סמים.

לעניין זה יש לקחת בחשבון כי קיים אינטרס של הציבור שאדם צעיר כמו הנאשם ישבור את מעגל הסם בו הוא נתון, ישתלב בחברה כגורם חיובי. מכל מקום, יש לתת לו הזדמנות ראשונה זאת להיגמל במסגרת סגורה אשר יש בה אלמנט מכריע של ניטרול מסוכנות. לעניין אינטרס הצבור ראה בש"פ 4640/01.

ב"כ המבקשת טען כי היות והמשיב הודה במעשיו וביקש לצרף את כתב האישום לתיק אחר ולאור העובדה שהדיון בכתב האישום קבוע לדצמבר 2005, הרי שיחרורו של המשיב לחלופת מעצר בעלת מרכיב של גמילה, יהיה בו כדי לכבול את ידיו של בית המשפט בבואו לגזור את עונשו של המשיב.

לא אוכל לקבל טענה זו, בית המשפט מצודד בכל מקרה לבחון חלופת מעצר ובבוא בית המשפט לדון בכתב האישום לגזור את עונשו של המשיב הוא מוסמך ליתן כל החלטה שימצא לנכון לפי שיקול דעתו הבלעדית.

לאור האמור לעיל, ונוכח המלצת קצינת המבחן בתסקיר המעצר, אני מורה על שיחרורו של המשיב בתנאים הבאים: