החלטה בתיק בש 8125/03

בפני בקשה להאריך את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק זה. 

כנגד המשיב הוגש כתב-אישום המייחס לו עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות ועבירה של כניסה לישראל שלא כחוק.

על פי עובדות כתב-האישום, מיוחס למשיב כי בתאריך 16/08/03, סמוך לשעה 04:30 בשוק העירוני ברהט, פצע המשיב את אלבדור מוחמד (להלן: "המתלונן") בכך שחתך באמצעות סכין יפנית את פניו של המתלונן ובסמוך לאזנו השמאלית וגרם לו לפצע בדמות חתך רוחבי מתנוך האוזן לרוחב הלחי. 

המעשה המתואר לעיל, בוצע על ידי המשיב, כאשר שהה בארץ כשאין ברשותו אישור כניסה כחוק לישראל. 

ב"כ המשיב, הסכים לקיומן של ראיות לכאורה כנגד המשיב וכמו כן, לקיומה של עילת מעצר כנגדו.

יחד עם זאת, טוען כי קיים כרסום בתשתית הראייתית , דהיינו שהאירוע התרחש בשעה אחרת מזו שתוארה בכתב-האישום וכן כי המתלונן לא ראה בדיוק מי תקף אותו. 

באשר למסוכנותו של המשיב, טוען כי האירוע התרחש בחודש אוגוסט והמשיב נעצר כעבור חודשיים. 

כמו כן, מדובר במשיב ללא עבר פלילי.

לפיכך ולאור זאת, סבור ב"כ המשיב כי יש מקום להסתפק בחלופת מעצר הכוללת הפקדת ערבות כספית וערבותם של שני ערבים ישראלים שיבטיחו את התייצבותו של המשיב להמשך משפטו.

עיינתי בחומר החקירה, ואינני סבור כי קיים כרסום כלשהו בתשתית הראייתית שהניחה המאשימה, מאחר ומדובר בהודעות ישירות הן של קרבן העבירה והן של עדים נוספים שנכחו במקום בשעת האירוע ועדויותיהם מחזקות את עדות המתלונן.

יתרה מכך, המשיב בעצמו בחקירתו מיום 20/10/03, שורה 20:

"ביום שבת הייתי בשוק ברהט בשעה 04:30 רצינו אני ואחים שלי ללכת הביתה, הגיע מוחמד ורצה שבנו ישב בבסטה שלנו ורצה לתקוף אותי ואת אחי עם מקל, החלה קטטה בינינו ובין מוחמד ובניו וכנראה בקטטה קיבל מוחמד ממישהו מאתנו מכה באוזן".

כמו כן, קיימת תעודה רפואית המתארת את הפציעה כמתואר בכתב-האישום.

לפיכך, קובע כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב, לביצוע העבירות המיוחסות לו.

באשר לעילת המעצר, מתקיימת עילה מכח סעיף 21 (א) 1 (ב) לחסד"פ, סמכויות אכיפה-מעצרים, שכן קיים יסוד סביר לחשש כי המשיב יסכן את בטחון הציבור ואת בטחון המתלונן בפרט וזאת נוכח העובדה שמדובר בסכסוך מתמשך שקדם לו יומיים לפני כן, אירוע אחר בשוק של תל-שבע, בין המשיב לבין בני משפחתו של המתלונן. 

עילה נוספת מתקיימת כנגד המשיב מכח סעיף 21 (א) 1 (ג) (4) לחוק, שכן מדובר בעבירה שנעשתה באלימות חמורה תוך שימוש בנשק קר וכן קיומו של חשש להימלטות מן הדין נוכח היות המשיב תושב הרשות הפלסטינית. 

נותר אפוא, לבחון אם יש בחלופה שהוצעה על ידי הסניגור, כדי לנטרל את מסוכנות המשיב וכן להבטיח את התייצבותו להמשך משפטו נוכח היותו תושב השטחים. 

כבר נפסק בבית-המשפט העליון, בבש"פ 2739/02, כי כאשר מדובר בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, בניגוד לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל תש"ב - 1952, מתקיימת עילת מעצר, יחד עם זאת, ניתן לקצוב מעצר לתקופה של 45 ימים, מתוך הנחה שפרק זמן כאמור, הנו פרק זמן סביר לסיום הליכים המשפטיים כנגד אדם המיוחסת לו עבירה של שהייה בלתי חוקית בלבד.

מעיון בדוח המעצר, מיום 20/10/03 עולה כי המשטרה יחד עם כוחות צה"ל, הגיעו למקום מגוריו של המשיב בכפר דורה בהר חברון ושם בוצע מעצרו.