החלטה בתיק בש 801/08

1.         בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי בב"ש 3301/07, ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, וכן להורות על מימוש ערבותו האישית של המשיב בסך - 15,000 ש"ח, וכן מימוש הערבויות אשר הפקידו הערבים בתיק, כל אחד ע"ס 15,000 ש"ח. בנוסף להורות על מימוש הערבות הכספית ע"ס - 5,000 ש"ח שהפקיד המשיב.

2.         בתאריך 29/04/07 הוגש לבית משפט ה כתב אישום נגד המשיב בת.פ. 1164/07שייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועבירות תנועה נוספות.

3.         יחד עם כתב האישום, הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

4.         בהחלטתי מיום 27/12/07 קבעתי כי: "לאחר התלבטות לא קלה, נראה לי כי בנסיבות המקרה שלפנינו ובמיוחד לאור שני השיקולים העיקריים שפירטתי לעיל, דהיינו תסקיר מעצר חיובי אשר ממליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, וכן העובדה כי הרשעתו האחרונה של המשיב בעבירת התעבורה היא משנת 2004, כאשר העבירה עצמה בוצעה בשנת 2003, יש בכל אלה כדי להפחית בצורה משמעותית מהמסוכנות הנשקפת ממנו, דבר אשר מטה את הכף לטובת שחרור המשיב בחלופת מעצר".

            באותו יום ולאחר שנחקרו בפניי שני הערבים - אחיו של המשיב וסים בשתאוי וגב' פאטמה מונזל - הורתי לשחרר את המשיב למעצר בית בביתה של הערבה גב' פאטמה מונזל בכפר כנא, כאשר היא יחד עם אחיו וסים בשתאוי, יפקחו עליו ביחד ולחוד. בנוסף הורתי על פיקוח באיזוק אלקטרוני.

5.         ביום 04/03/08 ובמסגרת התיק העיקרי, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, על פיו תוקן כתב האישום, המשיב הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, והתיק נדחה לשם קבלת תסקיר של שירות המבחן.

6.         בבקשה דנן, טוענת המבקשת כי המשיב הפר את תנאי מעצר הבית, כאשר הגיע לעיר נצרת ולדיון בבית המשפט ללא ערב מלווה, ואף בתום הדיון, המשיב לא שב למעצר הבית בכפר כנא, אלא נסע לכפר יפיע למגרש מכוניות אשר בבעלותו של עד תביעה מס' 8, ועל פי החשד, תקף המשיב את העד ופצע אותו. בגין מעשיו אלה, הוגש ביום 18/05/08 כתב אישום נגד המשיב לבית משפט השלום בנצרת, אשר מייחס לו עבירות של הפרה הוראה חוקית, תקיפה סתם, פציעה בנסיבות מחמירות והטרדת עד.

            נוכח ההפרות הנ"ל, עתרה המבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, וכן לחילוט כל הערבויות הנ"ל.

7.         בטיעוניו בפניי בעל פה, הוסיף ב"כ המבקשת וטען, כי ביום 10/04/08 נותק קו הטלפון מביתה של הגב' פאטמה מונזל בשל אי תשלום, מאז המשיב לא היה בפיקוח אלקטרוני. ב"כ המבקשת הפנה להודעות אשר מסרו המשיב ושני הערבים במשטרה, בהודעות אלה מודים למעשה הן המשיב והן הערבים בהפרות הנטענות. לדידו, המדובר בהפרות מהותיות. נוכח האמור, עתר ב"כ המבקשת להורות על חילוט הערבויות שניתנו במלואן.

8.         ב"כ המשיב בטיעוניו, הסכים למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, לכן מתייתר הדיון בחלק זה של הבקשה, ונותרה ההכרעה בשאלת מימוש הערבויות, בהקשר זה טען ב"כ המשיב, כי המשיב בעצמו התקשר למשטרה והודיע על ניתוק קו הטלפון. ב"כ המשיב הדגיש את מצבו הכלכלי הקשה של המשיב עקב העובדה שהיה מצוי במעצר בית מלא. לטענתו עקב מצבו הכלכלי הקשה הוא הגיע לכפר יפיע לעד מס' 8 כדי לגבות ממנו חוב, הוא מכחיש שתקף את העד מס' 8, והוא מתנצל על הטעות שהייתה.

            באשר לעדה פאטמה טען ב"כ המשיב, כי הערבה עשתה את המקסימום כדי לשמור על המשיב, והיא לא הגיעה לבית המשפט כי סמכה על הערב הנוסף שיתלווה למשיב לבית המשפט, ולא הייתה לה כל כוונה להפר את החלטת בית המשפט.

            באשר לערב הנוסף וסים, טען ב"כ המשיב כי גם מצבו הכלכלי של הערב הנוסף קשה מאוד, וכי לאור החלטת בית המשפט לשמור על המשיב, הוא לא עבד תקופה ארוכה, ואף לאחרונה ארעה לו תאונת דרכים.

            נוכח האמור, ביקש ב"כ המשיב להימנע מחילוט הערבויות.

9.         עיינתי בתיק החקירה והתמונה המצטיירת לכאורה הינה כדלקמן:

            עד התביעה מס' 8 בכתב האישום המקורי, איימן מוסלם, סיפר כי בתאריך 04/03/08 בשעות הבוקר הגיע אליו המשיב, איים עליו וזרק לעברו מאפרה אשר פגעה במצחו, וכתוצאה מכך ירד לו דם. בנוסף המשיב דחף אותו ואיימן נפל ארצה. בהודעה אחרת מיום 06/05/08 חזר איימן על גרסתו הקודמת והוסיף, כי הגיע עם המשיב בחור בשם סאלח מרעי.

ביום 16/05/08 נחקרה הערבה פאטמה מונזל בחשד לכך שהפרה את החלטת בית המשפט, בכך שלא דווחה על כך שהמשיב הפר את תנאי השחרור, וכן לא דווחה על ניתוק קו הטלפון. פאטמה הכחישה את החשדות שיוחסו לה וטענה, כי היא לא הפרה את החלטת בית המשפט, היא לא יודעת כי המשיב הפר את תנאי השחרור. פאטמה ציינה, כי המשיב התגורר באותו בניין מתחתה. בהמשך פאטמה הודתה כי היא לא פיקחה על המשיב, וכי חתמה בבית המשפט רק כדי שהמשיב ישוחרר מהמעצר ויהיה עם אשתו וילדיו ועשתה לו טובה.

            גם הערב הנוסף וסים נחקר ביום 15/05/08 בגין החשדות נגדו להפרת החלטת בית המשפט. וסים סיפר בהודעתו כי אחיו המשיב סיפר לו רק אחרי 14 יום כי ניתקו לו את קו הטלפון מכיוון שלא משלם, בעקבות זאת הודיע מייד לעו"ד ומה שידוע לו עוה"ד הודיע על כך למשטרה. וסים סיפר עוד, כי הוא מפקח על המשיב בנצרת, ואילו הערבה הנוספת מפקחת עליו בכפר כנא, כאשר המשיב נמצא עם אשתו בדירה נפרדת בשכירות.

            המשיב בהודעתו מיום 15/05/08 סיפר כי, אכן ביום 10/04/08 נותק קו הטלפון עקב אי תשלום, והוא התקשר למוקד האלקטרוני והודיע להם על כך, וכאשר קיבל את שובר התשלום שילמו בתאריך 05/05/08. המשיב ציין, כי כאשר קו הטלפון נותק, לא ידעו על כך הערבים. המשיב אישר כי עד יום מתן ההודעה, הקו עדיין מנותק. חברו של המשיב סאלח מרעי, הודה בהודעתו מיום 08/05/08 כי המשיב הגיע אליו ביום 04/03/08 ופגש אותו ליד המשביר בנצרת, כאשר המשיב היה לבד וסאלח הסיעו לבית המשפט, לאחר הדיון הסיע את המשיב לכפר יפיע למגרש של איימן מוסלם, בהמשך ראה סאלח חילופי מכות בין המשיב לבעל המגרש, ולבעל המגרש יורד דם מהמצח, הוא הפריד ביניהם, הוציא את המשיב והסיעו לכפר כנא.

            הערב וסים בהודעתו מיום 15/05/08 טען, כי הוא הסיע את המשיב ביום 04/03/08 לבית המשפט, ולאחר הדיון נסע יחד עם המשיב וסאלח ליפיע, ושם הוא הלך לרופא שיניים ולא ראה את איימן באותו יום. וסים סירב לחתום על הודעתו.