החלטה בתיק בש 7968/06

1.         נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של סחר בסם מסוכן.

ע"פ הנטען, מכר המשיב לסוכן משטרתי בשם ודים שטיינלאוף סם מסוכן מסוג הירואין, בפעם האחת (19/02/06)- במשקל 0.6564 גרם נטו, ובשניה (23/02/06)- במשקל 0.6674 גרם נטו.

2.         יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לסיום הליכים.

בדיון שנתקיים טענו הצדדים לתשתית ראייתית, מתוך הנחה כי קיימת עילת מעצר.

ב"כ המבקשת טען כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב, ובהם דו"חות פעולה של שוטרים, זיהויו ע"י שוטר מתצפת במפגש ראשון, תמונות המתעדות מפגש שני, קלטות ותמלילים, הודעת הסוכן המשטרתי, לפיה רכש מנות סם מהמשיב בשתי הזדמנויות שונות, פרטי שיחות המתעדות הקשר שיצר הסוכן עם המשיב, וכן הודעת המשיב עצמו, אשר חרף בחירתו בזכות השתיקה, שוחח מספר מילים עם חוקריו, ובאלה נמצאו סתירות- בהן הכחשת קשר למספר הפלאפון בו ענה לסוכן, אף שמלכתחילה אשר כי המכשיר בבעלות בני משפחתו, וכן הכחשת הימצאו באזור באר-שבע במועדים הרלוונטים, בניגוד לאמור בדו"ח בדוקאי.

ב"כ המשיב טען מנגד לכרסום של ממש בראיות לכאורה עד להעדרן כלל, בעיקר לפי חוסר העקביות גבי זהות הסוכן המשטרתי, שבעוד שזוהה בכתב האישום כודים שטיינלאוף, שמו בבקשה למעצר הינו דימטרי רוזנברג, לפי חוסר אמינותו של הסוכן המשטרתי, אשר רק לאחרונה הוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של פריצה וגניבה מרכב, ועימו בקשה למעצרו עד תום ההליכים, לפי פגמים בזיהוי הסוכן המשטרתי את המשיב, אחר שכפי הנטען זיהה בטעות את אחי המשיב תחתיו, כמו גם כשלונו בזיהוי המשיב עצמו עת הוצגה בפניו תמונתו,  לטענתו לפי שהלה אמור להיות צעיר מזה שהוצג בפניו, לפי ששם הסוחר איתו נפגש הינו "ג'ינג'י", להבדיל משם המשיב, לפי שלא הוצג הסכם הפעלה לסוכן, וכנגזרת הנה אין להפלות בין המשיב לסוכן, ולפי שלא נבדקה טענת האליבי של המשיב, שלטענתו עובד מזה 4.5 שנים בעבודה מסודרת, ובה שהה בזמנים הרלוונטים.

3.          אחר עיון בחומר הראיות שהוצג, כמו גם בטענות ב"כ הצדדים, אני מוצאת לקבוע כי קמה תשתית ראייתית שיש בה די לצורך הבקשה בפני, אף שלא נעלמו מעיני הפגמים שנפלו בזיהוי המשיב ע"י הסוכן המשטרתי, כפי שעוד יתואר להלן.

כאמור מעלה, בידי המבקשת ראיות שונות הקושרות המשיב לאישומים המיוחסים לו, בהם דו"חות תדרוך לקראת מפגש הסוכן המשטרתי עם המשיב, תיעוד המשיב בפגישות- בתצלומים, בקלטות ובתמלילים, דו"חות פעולה של שוטרים מתצפתים, דו"ח בדוקאי, פלט שיחות יוצאות מפלאפון הסוכן המשטרתי לפלאפון המצוי ברשות המשיב, הודעת המשיב הקושרת אותו לרכב בו בוצעה העבירה המיוחסת, כמו גם לפלאפון המדובר, זיהוי הסוכן המשטרתי את עצמו ואת המשיב בהקלטות, וכן סתירות בהודעת המשיב עצמו, בהן הכחשת הימצאו בבאר שבע במועדים הרלוונטיים, בניגוד לאמור בדו"ח הבדוקאי וכן הכחשה וחזרה מהכחשת קשר לפלאפון אליו חייג הסוכן המשטרתי.

אשר לטענת ב"כ המשיב גבי פגמים שנפלו בזהות הסוכן המשטרתי,  הנה דינה להדחות. עיון בדו"ח התדרוך, דו"ח הפעולה של השוטר המתצפת, וכן בתמלילי השיחות בין הסוכן המשטרתי למשיב- מלמד כי בכל אלה הופעל הסוכן המכונה "נ.פ 237/05", ומתוך הצלבת נתון זה עם מזכר משטרתי מיום 04/05/06 המתייחס לידיעה שנתקבלה בעניינו של זה, בגינה הלה נעצר ואף הוגש כנגדו כתב אישום, ומתוך זיהוי שמו כפי שנתברר שלב זה- ברי ללא ספק כי הסוכן המשטרתי הריהו ודים שטיינלאוף, והשם השונה האחר שלו אינו  אלא טעות טכנית בלבד, שלא תוכל לעמוד  למשיב.

גם טענת ב"כ המשיב גבי כינוי הסוחר אינה יכולה לעמוד, שהרי גם כאן ניתן להיווכח הן מדו"ח הפעולה של מפעיל הסוכן המשטרתי והן מתמלילי השיחות בין הסוכן המשטרתי למשיב, שכינוי המשיב היה ידוע מראש, והלה אף תועד בתמלילים כעונה לשם זה. 

אשר לאמינות הסוכן המשטרתי - אמנם כנגד הלה הוגש כתב אישום בגין עבירות רכוש, והוא גם  הודה בביצוען של אלה- אך משהוברר כאמור מעלה כי הודעתו נתמכת היטב גם בתצפיות המשטרתיות, גם בתמלילי ההקלטות, גם בפלט שיחות, וגם מזיהוי החומר שנמצא בתוך השקית שהועברה לו מהמשיב - ומתוך שלא נמצאה סתירה בין הודעת הסוכן לשאר הראיות שאוזכרו, ולפי שאמינותם של אלה אינה מוטלת בספק- הרי שחרף הספקות גבי מהימנותו, הרי אין באלה כדי לקעקעו מן היסוד, וברי כי אין בכוחם להביא לקביעה כי על פני הדברים אין סיכוי סביר כי עדותו תזכה לאמון.

אשר לפגמים שנפלו בזיהוי המשיב ע"י הסוכן המשטרתי, כפי שפורטו ע"י ב"כ המשיב בפניי, וכפי תיעודם בהודעת הסוכן המשטרתי מיום 10/07/06- אמנם אלה מהותיים ויכול ויעלו עד כדי קביעה גבי העדרו של זיהוי, ויתכן כי אילו היתה הבקשה למעצר נתמכת אך בזיהוי זה, היתה הטענה גבי כרסום של ממש בראיות לכאורה נשמעת. דא עקא וכאמור לעיל - הבקשה נתמכת בחומר ראיות כבד-משקל נוסף, ניתן למצוא הסבר הגיוני לפגמים שנעשו בזיהוי -  ואני מוצאת שדי בחומר שהוצג ולא עורער, לפחות שלב זה של דיון, כדי לקבוע כי קמה תשתית ראייתית מספקת.

כאן המקום לאזכר ההלכה הידועה, לפיה שלב זה של דיון לא נבחנת מהימנותם של עדים או אמינותם (ראה בש"פ 5837/00 חטואל יצחק נ' מד"י (טרם פורסם)), ומשכך הנה גם דין טענת ב"כ המשיב גבי הפגמים בזיהוי להישקל במשורה, שהרי כידוע ממילא, "עניינים אלה עשויים להשפיע על משקל המסדר ולא על קבילותו" (ראה בש"פ 5980/01 רמזי קאסם נ' מד"י, פד"י נו(1)433), וראה גם דברי כב' הנשיא ברק בבש"פ 8087/95 זאדה נ. מ"י (פד"י נ (2) 133, 150), לפיהם- " שלב המעצר עד תום ההליכים אינו חזרה כללית לקראת המשפט הפלילי עצמו.... אין זה "קדם משפט פלילי" זהו הליך נפרד ומיוחד, שבו נבחנת שאלת הראיות לכאורה. אל לו לשופט להופכו לחלק מהמשפט הפלילי עצמו. אל לו לשופט להביע עמדתו שלו באשר למשקל הראיות ולאמינות העדים. אל לו לנקוט עמדה בשאלה אם על יסוד חומר החקירה הוא היה מרשיע את הנאשם או מזכה אותו. עליו להעריך סיכויים. עליו להניח הנחות באשר לאמון ולמשקל. עליו להיות מודע לאופי הלכאורי של החלטתו. בדיקתו היא מטבע הדברים כללית וכוללנית". (בעניין זה ראה גם  בש 2260/06 מד"י נ' כנעאן ואח' (טרם פורסם)).

4.         מכל המקובץ, אין לי אלא לקבוע כי קמה תשתית ראייתית מספקת שיש בה די לדיון בבקשה כאן, דהיינו  - יש בה פונטציאל להרשעתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו.

5.         למעלה ממידת הצורך אתייחס גם לטענת ב"כ המשיב גבי הסכם הפעלת הסוכן, שאין בה לסייע שלב זה של דיון, שהרי, אף אם תמצא נכונה, ואפילו יימצא כי היתה הפליה בלתי מוצדקת בין השניים הנה אין בכוחה לעמוד למשיב, מהטעם ש" אפילו נעשתה קלקלה בעניינו של נאשם אחד, אין חובה עלינו, מטעם זה בלבד, לחזור ולקלקל בעניינו של נאשם אחר" (בש"פ 8458/04 דב אברהם נ' מד"י (טרם פורסם)).

6.         עוד אציין כי גם בטענת ב"כ המשיב גבי מחדל המבקשת בבדיקת טענת האליבי שהעלה המשיב אין ממש, שהרי המשיב טען כי יצא את העיר באר שבע במועדים שבכתב האישום לצורך עבודתו. טענה זו כן נבדקה ונמצאה שקרית, כפי שמתועד בדו"ח הבדוקאי,  מיום 19.02.06, המוכיח הימצאו בבאר שבע במועדים אלה.

            עילת מעצר

7.         כידוע  מקימות עבירות  על פי פקודת הסמים חזקה סטטוטורית לקיומה של עילת מעצר, ולא מצאתי מתוך מה שהובא בפני כל טעם לסטות מחזקה זו.

      חלופת מעצר