החלטה בתיק בש 789/06

א. עובדות כתב האישום

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע 181 עבירות של פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו, בנסיבות מחמירות - עבירות לפי סעיף 117 (ב 1) יחד עם סעיף 117 (ב 2) (3) לחוק מס ערך מוסף (להלן - "החוק") וכן, 22 עבירות של ניכוי מס תשומות בלי שיש לגביהם מסמך - עבירות לפי סעיף 117 (ב) (5) ביחד עם סעיף 117 (ב 2) (3) לחוק ו - 22 עבירות של מסירת דו"חות כוזבים במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס - עבירות לפי סעיף 117 (ב) (1) ביחד עם סעיף 117 (ב 2)(3) לחוק.

על פי המתואר בכתב האישום, רכש המשיב בחודש פברואר 2004 את חברת "אחים סמריה בע"מ", חברה פרטית מוגבלת במניות (להלן - "החברה"), ושימש בכל המועדים הרלבנטים לכתב האישום כמנהלה של החברה. לטענת המבקשת, במהלך התקופה שבין פברואר 2004 ועד נובמבר 2005 הוציא המשיב, על שם החברה, 181 חשבוניות מס או מסמכים הנחזים כחשבוניות מס, בסכום כולל של 57,112,341 ש"ח, מבלי שנעשו העסקאות נשוא החשבוניות והפיץ את החשבוניות הפיקטיביות לחברת מ.י.א.ר. מתכות בע"מ (להלן - "מ.י.א.ר.").

על פי הנטען, המשיב נרשם כמנהל ובעל מניות בחברה אך ורק לצורך הוצאת החשבוניות הפיקטיביות תמורת בצע כסף ובמטרה לסייע לאחרים להתחמק או להשתמט מתשלום מס.

החשבוניות הפיקטיביות אותן הוציא המשיב, נדרשו כתשומות בדיווחיה התקופתיים של מ.י.א.ר., אשר קיבלה מהמשיב את החשבוניות, למנהל מס ערך מוסף ובכך הקטינה מ.י.א.ר. את תשלומי המע"מ שנדרשה לשלם בכל תקופת הדיווח. כתוצאה מכך נגרם לקופת המדינה נזק בסך של 8,308,607 ש"ח.

במקביל, טוענת המבקשת, רשם המשיב בספרי החברה תשומות בסך 75,026,014 ש"ח מבלי שהיו בידיו אסמכתאות כדין ודיווח בדיווחיה התקופתיים של החברה למנהל מס ערך המוסף על התשומות הפיקטיביות, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס. סכום המס הנובע מהרישומים הכוזבים מגיע לכדי סכום של 12,709,993 ש"ח.

ב. ראיות לכאורה

לטענת המבקשת, הראיה המרכזית כנגד המשיב הינן הודעותיו של המשיב במשטרה, בהן הודה כי הוציא חשבוניות מס על סחורה אותה לא סיפק. על פי גרסתו של המשיב, פנה אליו אחר על מנת שיפתח את החברה, כדי שהוא ישא בכל האחריות והאחר לא ירשם כעוסק במע"מ. המשיב הודה כי לא החזיק בחברה, לא בחומרי גלם, לא במשאיות, וכי לא היה לחברה מגרש לאחסון הסחורה שלכאורה סופקה על פי הרישום בחשבוניות, "לי אין סחורה, לא סיפקתי סחורה, אני רק נתתי חשבוניות מס בחברת מ.י.א.ר" (הודעת המשיב מיום 3.1.06, עמ' 2 שורות 11-25). המשיב אף הודה כי הוא לא קנה ולא מכר סחורה ומכאן שדיווחיו לרשויות המע"מ על התשומות היו דיווחים כוזבים.

את ראיית הדבר מה, הנדרשת, מוצאת המבקשת בהודעתו של מנהל החשבונות של מ.י.א.ר. אשר אישר את קבלת החשבוניות הפיקטיביות מידי המשיב וכן, במסמכים אשר נתפסו אצל מ.י.א.ר., לה הנפיק המשיב את החשבוניות הפיקטיביות, בדוחות שהגישה החברה למע"מ ובהיעדר חשבוניות התשומות.

המשיב טען בחקירתו כי בידי מנהל החשבונות של החברה, מר חמדי נבולסי מירושלים, נמצא כל החומר החשבונאי והחשבוניות, ומר נבולסי  יחד עם שותפו, מר באסם, מנהל החשבונות שלו מחברון, הכינו את דו"חות החברה למע"מ מידי חודש. מנהל החשבונות, מר חמדי נבולסי, נחקר וטען שאין לו שום חומר חשבונאי שקשור לחברה ושהוא מעולם לא ראה חומר על הוצאות של החברה, אלא רק חשבוניות שהחברה הוציאה ל - מ.י.א.ר.

לטענת ב"כ המבקשת, מאחר שחשבוניות אמת לא הוצאו על ידי המשיב, לא ניתן לדעת האם ניתנה סחורה כלשהיא ל - מ.י.א.ר. על ידי אחרים בשווי החשבוניות שהוצאו על ידי המשיב, כולן או חלקן. לטענתה, גרם המשיב במעשיו נזק לקופה הציבורית העולה על 21,000,000 ש"ח.

ב"כ המשיב כופר בקיומן של ראיות לכאורה. לטענתו, המשיב לא רשם חשבוניות פיקטיביות. כל החשבוניות נכתבו על פי הוראותיו של מנהל מ.י.א.ר.. ועל פי הוראותיהם של אנשי הקשר שלו ואין ראיה לדבריו בתיק שהמשיב ידע על מה שקרה, ומדובר בניצול ציני של הבורות שלו ושל מצבו הכלכלי הקשה.

ב"כ המשיב קובל על כך כי המשטרה בחרה לחקור את מנהל החשבונות, מר נבולסי, בעוד שלטענתו, המשיב מסר במשטרה שמנהל החשבונות של החברה הוא באסם, אשר עסקיו מתנהלים בחברון.

עיון בחומר הראיות מלמד כי המשיב הודה שמעולם לא סיפק סחורה למ.י.א.ר.

הוא שב ואישר בהודעותיו כי תפקידו היה רק להוציא חשבוניות מס. לטענתו, הסחורה שסופקה למ.י.א.ר שייכת לסוחרים אחרים שלא רצו להוציא חשבוניות על שמם, זאת במטרה להרוויח ממכירת הסחורה ולא לשלם מסים.

מכאן, אנו למדים כי המשיב הנפיק את החשבוניות הפיקטיביות, בידיעה כי מטרתן לסייע לאחר להשתמט מתשלום מס, שאותו אדם חייב בו.

המשיב אף הודה כי הוציא את החשבוניות לאחר שקיבל חשבוניות הוצאות מהסוחרים, על אף שהסחורה המפורטת בחשבוניות לא סופקה על ידו והוא לא ראה את הסחורה שנשלחה כביכול על ידי הסוחרים ולא ידע באיזו כמות ובאיזה סוג סחורה מדובר (הודעה מיום 1.1.06, שעה 13:10).

כאמור, מודה המשיב כי כלל לא קנה סחורה ולא ראה את הסחורה, שבגין חשבוניות המס שלהן דרש תשומות ממע"מ, אם כי הודה רק בקבלת חשבוניות מהסוחרים, בסכום של כ-30 מליון ש"ח ולא כנטען בכתב האישום, בסכום של כ-60 מליון ש"ח.

מנהל החשבונות של מ.י.א.ר, מר בלומברג אליהו, מאשר את גרסת המשיב, לפיה החברה באמצעות המשיב לא סיפקה כל סחורה למ.י.א.ר, כמפורט בחשבוניות המס, אלא סיפקה חשבוניות מס פיקטיביות, כדי להרחיק את הסוחרים משלטונות המס.