החלטה בתיק בש 7787/06

1.         בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים").

2.         נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו סחר והספקת סמים מסוכנים, עבירה בניגוד לסעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים").

בכתב האישום נטען כי בתאריכים שונים, במהלך החודשים האחרונים לפני ה-13/8/06, בבית ספר בר-אילן בבאר-שבע, סחר המשיב במס' רב של הזדמנויות בסם מסוכן מסוג חשיש, במשקל שאינו ידוע למבקשת, בכך שמכר את הסם לתומר סלע, קובי הרוש, שמעון רוס ואח', בכל פעם תמורת 50 ש"ח.

נטען בכתב האישום כי עסקאות הסמים התבצעו באופן הבא: תומר סלע נהג להתקשר למשיב מהסלולארי של אחד מחבריו, בשיחות הם תיאמו את המפגשים בבית הספר בר אילן, שם התבצעו העסקאות, במהלכן מכר המשיב סמים מסוג חשיש תמורת 50 ש"ח, שמסרו לו תומר וחבריו.

3.         יוער בשלב זה, כי בא כוח המשיב חולק לגבי שאלת קיומן של ראיות לכאורה.

4.         באת כוח המבקשת מבקשת לעצור את המשיב עד תום ההליכים המתנהלים נגדו.

לגישת המבקשת הובאו בפני בית המשפט ראיות לכאורה המספקות למעצרו של המשיב. המבקשת מפנה להודעת ש.ר וקובי הרוש, בהן מסרו את שם המשיב, אשר היה מספק להם את הסם. המבקשת מפנה לפלטי השיחות מהם ניתן ללמוד כי אותם קטינים יצרו קשר עם המשיב לרכישת הסם.

המבקשת מפנה גם להודעת תומר סלע שאף הוא קושר את המשיב כמי שסיפק לו את הסמים. בהודעתו פירט תומר כי היה מתקשר למשיב וקובעים בבית ספר בר אילן לרכישת הסם תמורת 50 ש"ח. אותו תומר מציין כי השיחות התבצעו מהסלולארי שלו ולעיתים של אחרים. תומר מאשר בהודעתו כי הוא מכיר את המשיב.

עוד טוענת באת כוח המבקשת כי המשיב אישר באמרתו כי הוא מכיר את קובי, תומר ואת שחר סרוסי. ברם, הוא מכחיש כל קשר להאשמות המיוחסות לו.

באשר לעילת מעצר:

לגישת המבקשת נגד המשיב קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) ומכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים, שכן קיים יסוד סביר לחשש כי המשיב יסכן את בטחון הציבור, וכי הנטל להפריך את חזקת המסוכנות רובץ על המשיב.

לגישת המבקשת ההלכה שהתגבשה במשך השנים היא שסוחרי סמים יש לעצרם עד תום ההליכים, וזאת כחלק "מהמלחמה" שקידשה חברתנו כנגד נגע הסם. וכי בהעדר נסיבות מיוחדות וחריגות אין להסתפק בחלופת מעצר.

אשר על כן, מתבקש בית המשפט לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

5.         בא כוח המשיב, כאמור, חולק על קיומן של ראיות לכאורה. הוא אף מלין על ניסוח העובדות שבכתב האישום. לדבריו, לא יעלה על הדעת שלא יציינו את התאריכים שמייחסים למשיב כי סיפק סם לאותם קטינים. לדבריו, החוקרים התרשלו בכך שלא עימתו את העדים עם תאריכים ספציפיים.

טוען בא כוח המשיב כי המבקשת הפנתה את בית המשפט להודעת הקטין ש.ר. כל שניתן ללמוד ממנה היא שבחור סיפק להם סם מסוג חשיש בבית הספר בר אילן. רק מהמזכר שנרשם (שבוע לאחר גביית ההודעה) ב-13/8/06 ע"י רס"ר חן אלפסי ציין כי בסיום החקירה ש.ר מסר לו כי רכשו את הסם מהמשיב, ואף מסר את מספר הסלולארי של המשיב. תוהה בא כוח המשיב מדוע לקח לחוקר להעלות את הדברים על הכתב שבוע ימים מיום גביית ההודעה. יש בכך כדי להעלות ספק באמיתות הדברים שנרשמו במזכר.

עוד טוען בא כוח המשיב כי גם מהודעתו של תומר סלע אין ראייה אובייקטיבית שיש בה לסבך את המשיב במעורבות בסחר בסמים. הוא אף מלין על כי תומר שוחרר ממעצרו ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירת סחר בסם.

ממשיך בא כוח המשיב וטוען כי קובי הרוש בהודעתו מסר חד משמעית כי מעולם לא רכש סם מהמשיב. כל שיודע שתומר מסר לו כי את הסם מספק המשיב.

עוד טוען בא כוח המשיב כי במשך שבועיים המשטרה הציבה תצפיות ברחבת בית הספר בר אילן בניסיון לתפוס עסקת סחר בסמים אולם במהלך אותה תקופה לא נתפס דבר. זאת ועוד, בחיפוש שנערך בביתו של המשיב לא נתפס דבר שקושר אותו במיוחס לו בכתב האישום. לדבריו, נחקרו מעורבים נוספים (אוריאל ורותם) ואף אחד מהם לא הזכיר את המשיב.

באשר לפלטי השיחות: לגישת בא כוח המשיב אינם יכולים לשמש ראייה כנגד המשיב. ואם כן, הרי הודעות הנחקרים לא מתיישבות עם מועדי ותאריכי השיחות.