החלטה בתיק בש 7664/08

תיק החקירה מוחזר לתובעת.

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כתב האישום מייחס למשיב שתי עבירות של איומים, שתי עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, שתי עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות ושתי עבירות של הדחה בחקירה.

כתב האישום מגולל שתי מסכות של אירועי אלימות לכאורה של המשיב כלפי המתלוננת, היא בת הזוג שלו.

באירוע מיום 12.8.2008 תקף המשיב, כך על פי כתב האישום, את המתלוננת בכך שירק עליה ואחז בה בחוזקה, תפס אותה לאחר מכן בזרועותיה וזרק אותה לעבר הקיר, אחז בה והשליך אותה במורד המדרגות ובעט בה ודחף אותה מחוץ לבית. בהמשך, כך נרשם, הוא משך בשערותיה וכופף אותה כלפי הרצפה. לאחר מכן, הוא תפס אותה והעיפה לכיוון פינת האוכל ,ואיים עליה בכך שתפס קומקום עם מים רותחים ואמר לה שאם היא לא תשתוק, הוא ישפוך עליה את המים.

לאחר מכן, זרק הנאשם את הקומקום על הרצפה, דחף את המתלוננת והיכה אותה בגופה. עוד נרשם בכתב האישום כי המשיב ניסה להניא את המתלוננת מלהתלונן במשטרה בכך שאיים עליה שאם היא תעשה כן הוא יפנה לעובדת סוציאלית ויטען שהיא לא מטפלת בתינוק המשותף. כן איים עליה שהוא ירצח את ההורים שלה.

נרשם בכתב האישום כי כתוצאה מן המעשים האמורים סבלה המתלוננת משטף דם גדול בידה ומסימנים בידיה ועל רגלה.

אירוע קודם התרחש שלושה שבועות קודם לכן, כך על פי כתב האישום, כאשר המשיב תקף את המתלוננת בעת שהיא אחזה בתינוק המשותף, בכך שדחף אותה, וראשו של התינוק פגע בקיר. לאחר מכן, הרים המשיב את המיטה עליה ישבה המתלוננת וגם השליך על המתלוננת מאוורר, וכן אחז במתלוננת וגרר אותה לרצפה.

משביקשה המתלוננת להזמין משטרה, חסם את פיה בכף ידו וחנק אותה למשך מספר שניות עד שלא יכלה לנשום, כך על פי כתב האישום.

תוך כדי זה שהוא חונק אותה, הוא איים עליה ואמר שהוא יהרוג אותה. גם באירוע הזה, על פי כתב האישום, איים המשיב על המתלוננת ואמר כי אם תלך למשטרה הוא יהרוג את כל משפחתה.

ב"כ המשיב טען כי לא קיימות ראיות לכאורה ולחילופין, כי קיים כרסום בראיות והוא ביקש להורות על שחרורו של המשיב לחלופות מעצר שהוצעו והוצגו בפניי.

מנגד, טען בא כוח המבקשת כי בתיק החקירה קיימת תשתית ראייתית המהווה בבחינת ראיות לכאורה וכי גם קמה עילת מעצר.

לאחר שעיינתי בעדויות שבתיק החקירה, מסקנתי היא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המעשים המיוחסים למשיב, וממילא, היות והמדובר הוא בבני זוג, גם קמה עילת מעצר מכוח החזקה שבדין. יחד עם זאת, הצדק בדברי ב"כ המשיב כי בנקודות מסוימות קיים כרסום בראיות ואתייחס בהמשך הדברים לטענות בא כוח המשיב לעניין זה.

ראשית אומר כי מסקנתי כי קיימות ראיות לכאורה מבוססת בעיקר על כך שהמתלוננת מסרה במשטרה עדות מפורטת ביותר בה תיארה שני אירועים קשים של התעללות ואלימות גופנית, וכן של איומים והפחדות. סבור אני כי די בהודעות המתלוננת במשטרה כדי להקים את התשתית הראייתית הנדרשת על מנת לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב.

קיים צדק בדברי ב"כ המבקשת כי גם עדותו של המשיב עצמו קושרת אותו אל האירועים המתוארים בכתב האישום. מעדותו של המשיב עולה כי אכן היו ויכוחים וצעקות, היה אירוע של שפיכת מים חמים מקומקום, כי המשיב נקט בלשון אלימה כלפי המתלוננת שכללה קללות והשפלות. עוד מודה המשיב כי יתכן והסימנים שנגרמו למתלוננת הם בשל כך שהוא תפס בה בחוזקה על מנת להפריד בינו לבין אימו. לעניין זה לא למותר לציין כי לא מצאתי בהודעתה של האם במשטרה התייחסות למצב שהצריך הפרדה בין המתלוננת לבין אמו של המשיב.

גם עדות האם קיימת בה תמיכה להודאת המתלוננת, באשר מציינת האם כי היו ויכוחים וצעקות, הגם שהיא מכחישה חלק מטענות המתלוננת. עוד קיימת בתיק החקירה תעודה רפואית המצביעה על חבלות שנגרמו למתלוננת.

כאמור מצאתי כי קיים כרסום מה בראיות התביעה, ואתייחס עתה לכל אחת מטענות בא כוח המשיב בדבר קיומו של כרסום.

טוען ב"כ המשיב כי קיים כרסום בכך שלא מצויה בתיק החקירה עדות של השכנה שהיתה עדה לאחד האירועים. לא אוכל לראות בכך כרסום בראיות, שכן, העדרה של עדות כאמור נובע מסירובה של השכנה להתערב ולמסור הודעה במשטרה. אין לדעת מה גרסה היתה מוסרת השכנה אילו לא סרבה כאמור.

טוען בא כוח המשיב כי קיים כרסום בכך שהמשיב אמר לה "תעופי מפה" והיא אמרה לו שהיא לא הולכת לשום מקום והיא רוצה לדבר, ואילו לאחר מכן היא עזבה את הבית כי המשיב צעק וקילל ולאחר מכן בא אליה המשיב וביקש ממנה לחזור הביתה. לא ירדתי לסוף דעתו של בא כוח המשיב מה כרסום מצא בדבריה אלה של המתלוננת (שורה 6 להודעתה מיום 12.8.2008).