החלטה בתיק בש 752/05

בקשה למעצר עד תום ההליכים

כתב האישום והבקשה

1.      המשיבה, ילידת 1979 ואם לחמישה ילדים מואשמת בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית ובמסחר והספקת סם, עבירות לפי סעיפים 7 רישא ו - 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג - 1973.

2.      לפי כתב האישום קשרה המשיבה עם אדם בשם עבד עסקה למכירת סם מסוכן מסוג MDMAלאחר. עבד מצא אדם בשם עימאד נאשף (להלן - " עימאד") שישמש כבלדר בעסקה תמורת 1,000 ש"ח וביום 10.1.05 נסעו השניים במכוניתו של עבד לבית המשיבה בתל אביב. כשהגיעו לבית בשעה 12.00 לערך נכנס עבד וקיבל מהמשיבה 327 כדורי סם בתוך גרב ומסר את הסם לעימאד. סמוך לכך נסעה המשיבה ברכבה והובילה את עבד ועימאד שנסעו בעקבותיה במכונית עבד למקום העסקה המיועד, חניון "פארק דרום". שם ירד עימאד מהמכונית והמתין כשהסם מוחבא אצלו לבואו של הרוכש. המשיבה ועבד עזבו את המקום.

3.      עילת הבקשה - מסוכנות לציבור על יסוד החזקה הסטטוטורית בסעיף 21 (א) (1) (ג) (3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996 (להלן - " חוק המעצרים").

4.      לטענת המשיבה אין בחומר החקירה ראיות לכאורה להוכחת אשמתה ויש לשחררה מן המעצר, לחילופין יש לשחררה בתנאים שכן עוצמת הראיות נמוכה ולחילופי חילופין, יש לשחררה ל"מעצר בית" בבית אביה בבאר שבע. המשיבה מדגישה את היותה אם לחמישה ילדים, נעדרת עבר פלילי, זהו לה מעצרה הראשון ושירות המבחן ממליץ לשחררה לחלופה המוצעת.

5.      המבקשת מצידה מפנה להחלטת בית המשפט בדבר הוצאת הילדים זמנית ממשמורת הוריהם והעברתם לאחריות סבתם ודודם. יצויין כי אף אבי שלושה מהילדים עצור מאז אמצע דצמבר 2004

ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

6.         עיינתיבחומר החקירה שהועמד לרשותי.

בהודעותיו מ - 10.1.05 ומ - 13.1.05 סיפר עימאד על "גיוסו" תמורת תשלום מובטח של 1,000 ש"ח ומסעו עם עבד כשהוא ב"קריז" מטייבה ועד שכונת התקוה בתל אביב, שם היו אמורים לקבל את הסמים. עוד מספר הוא כי במהלך הנסיעה התקשרה "בחורה" לעבד וזה אמר לה שהוא "בדרך תוך 15 שעה (כך! י.ה.) אני אצלך" (הודעת 13.1.05, עמ' 2 ש' 38). לבסוף הגיעו השניים לבית שזיהה אותו והצביע עליו בדיעבד כביתה של המשיבה.  עימאד מתאר כיצד נכנס עבד אל הבית, תחילה למשך  10 - 15 דקות ויצא עם 100 ש"ח לעימאד ולאחר מכן לכמה דקות שבסופן יצאו עבד ו"הבחורה" מהבית ועבד מחזיק בידיו גרביים. עימאד לא ראה מה תוכנן של הגרביים אך הסיק כי הסמים לשמם "גויס" נמצאים בתוכן, זאת מדברי עבד במהלך הנסיעה לתל אביב. "הבחורה" נכנסה לרכב סובארו שלה והובילה את רכב עבד ובו עבד ועימאד לחניה ליד גינה שם הצטווה עימאד לרדת ולהמתין לקונה. עבד ו"הבחורה" על רכביהם הסתלקו. קונה לא הגיע. מי שהגיעה היתה המשטרה שתצפתה על המקום ועימאד נעצר ובידיו הסמים נשוא האישום (סמוך לשעה 13.00).

בעימות שנערך בין עימאד למשיבה זיהה אותה עימאד כ"בחורה".

עימאד הוליך את השוטרים לביתה של המשיבה (ראו דו"ח הובלה והצבעה מ - 10.1.05, שעה 17.00), הצביע עליו (בית קרקע) ואף זיהה רכב סובארו לבן מ.ר.  1917589 שחנה שם כרכב בו נסעה "הבחורה".

המשיבה טענה כנגד זיהויה: עימאד הוא נרקומן ולא ניתן לסמוך על דבריו, לא נערך לה מסדר זיהוי על אף דרישתה, עימאד מסר תיאור לא תואם שלה מבחינת גובה ולבוש, אין לה רכב ואינה נוהגת. אינני רואה עין בעין עם המשיבה. ראשית, עימאד ידע להוביל ולהצביע במדויק על ביתה ומסר תיאור רכב בו נהגה. שנית, במהלך חקירתה ובניגוד להתנערותה הראשונית מהרכב הסתבר כי בעלה של המשיבה, עצור אף הוא העביר לרשותה רכב סובארו שלו (בקשה והצהרה שלו מבית המעצר). עוד הסתבר כי לחובת המשיבה הרשעה בעבירת תנועה -  נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת. שלישית, עימאד עמד על דעתו בעימות שנערך בין השניים וככל שהדברים עומדים ונדרשים בשלב זה, עימאד מסר הודעות רציפות, ממוקדות והגיוניות כשהוא חוזר בעקביות פעם אחר פעם על גרסתו, בפרט לענין זיהוי הבית, הרכב והמשיבה.

מעבר לכל אלה - המשיבה נקשרת מכיוון אחר ועצמאי לעסקת הסמים.על פי הודעתו של שוטר א' ביום האירוע בשעה 13.00 (כזכור, מועד "הנחתתו" של עימאד עם הסמים בגינה) יצרה המשיבה קשר טלפוני עם השוטר ומסרה לו " שבחור ערבי נמצא כרגע בפארק דרום עם כדורי אקסטזי והוא לבוש גינס וחולצה ירוקה". מניעיה של המשיבה פורטו בהודעת השוטר ואינני רואה לפרטם כאן. המשיבה לא סיפרה לשוטר על מעורבותה שלה בעסקה. המשיבה סיפרה לשוטר כי אינה מכירה את הבחור הערבי, כי פרטיו נמסרו לה על ידי עבד או עבודי אך התיאור שמסרה היה תיאורו של עימאד (ראו דו"ח פעולה מיום האירוע שעה 13.40).

עבד עצמו לא אותר, לא זוהה ולא נתפס. חזקה על המשטרה והמבקשת כי יש להן אינטרס חזק לאתר את עבד. יחד עם זאת העדרו של עבד אינו משנה את מצבה של המשיבה לצורך הבקשה שלפני.

אכן אין ראיה ישירה הקושרת את המשיבה להחזקת הסמים ולביצוע העסקה בהם. ואולם תצרף נסיבתי - ראייתי - לכאורי עולה מחומר החקירה. לא ראיתי ולא הופניתי בחומר החקירה או מחוצה לו לאפשרות מסתברת אחרת פרט לזו העולה מכתב האישום. אף המשיבה לא ידעה להסביר בהודעתה מ - 16.1.05 כיצד מסרה תיאור מדויק של עימאד כשלטענתה אינה מכירה אותו וכיצד הוא ידע להוביל את השוטרים אליה כשלטענתה הוא אינו מכיר אותה.

העולה מן האמור - קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתה של המשיבה .

עילת מעצר

7.      מובן כי קמה כלפי המשיבה עילת מעצר - חזקת מסוכנות סטטוטורית בסעיף 21 (א) (1) (ג) (3) לחוק המעצרים.

8.       בעניינם של סוחרי סמים גורס הזרם המרכזי בפסיקת בית המשפט העליון כי אחת דינם להעצר מאחורי סורג ובריח, שכן עבירות סחר בסמים אינן יודעות לא מקום ולא שעה ולמעשה אין דרך להפיג את מסוכנותם של הסוחרים בהם אלא במעצר ממש (בש"פ 9405/04). כמו כן קיים אינטרס ציבורי חברתי ראשון במעלה להלחם בנגע הסמים ולהתערב בשרשרת הפצת הסם. זאת יעשה על ידי ניתוק הסוחר מספקיו ומלקוחותיו העשויים מטבע הדברים להמצא בכל מקום.

חלופת מעצר - תנאי שחרור