החלטה בתיק בש 75/08

1.         בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו כציווי ס' 21 (א) לחסד"פ (סמכויות אכיפה - מעצרים) ה'תשנ"ו - 1996 (להלן: "החוק").

על פי המיוחס למשיב בכתב האישום, הרי ביום 5/1/08 בעקבות סכסוך בין המשיב לבני משפחת אימאן עלי מעילבון, בשעות הלילה, בשעה שאימאן שהנו נכה צה"ל המרותק לכסא גלגלים ביקש להתחיל בנסיעה, סימן לו המשיב - נאשם לעצור תוך שהוא מנופף בסכין וקורא לעברו קריאות גנאי.

אימאן נעל את דלתות הרכב, הזעיק את אחיו עומרי עלי לעזרתו, זה הגיע עם אח נוסף בשם מאלק ואלה, על פי המתואר בכתב האישום, ניסו לחלץ את הסכין מידי המשיב ולמנוע את התקיפה, במקום התפתחה קטטה במהלכה דקר המשיב את מאלק בפניו, ניסה לדקור אותו בבטנו והכל בכוונה לגרום לו נכות או מום כדי חבלה חמורה בנוסף, דקר המשיב את עומרי עלי בידו.

כתוצאה מהמתואר, פונו עומרי ומאלק לטיפול בבית החולים, למאלק נגרם חתך עמוק בפניו באורך 4 ס"מ בלחי שמאל וכן שריטות בפנים והוא נזקק לתפרים, לעומרי נגרם חתך באורך 3 ס"מ בכף ידו.

על כל אלה מייחסת המאשימה - מבקשת למשיב החזקת סכין שלא כדין בניגוד לס' 186 לחוק העונשין ה'תשל"ז - 1977, פציעה בנסיבות מחמירות בניגוד לס' 334 + 335 (א) (1) לחוק העונשין וחבלה בכוונה מחמירה, בניגוד לס' 329 (א) (1) + (2) לחוק העונשין.

2.         (א)       לטענת ב"כ המבקשת בבקשתה, בידיה ראיות לכאורה לרבות עדות המשיב,

עדויות המתלוננים ותעודות רפואיות.

בנוסף לנטען, העבירות המיוחסות מקיימות חזקת מסוכנות ועילות מעצר כמצוות המחוקק, ומכאן יש לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו.

(ב)        ב"כ המשיב מסכים, אמנם, כי אכן קיימות ראיות לכאורה, אלא שלטענתו מדובר בראיות לכאורה בדרגה פחותה ביותר כלשונו, מדובר בסתירות מהותיות, בשקרים של המתלוננים וכן טוען, כי מדובר בעלילה עקב סכסוך כספי על פיו לטענת הסניגור, אבי המתלוננים חייב כסף רב לאשתו של המשיב שהנו חסר עבר פלילי ומדובר במזימה למעשה שנרקמה נגדו תוך ניצול העובדה שהנו אזרח ירדן הנשוי לישראלית.

הסניגור מפרט את הראיות הלכאוריות כפי טעמו כעולה מהמסומן א' ומוסיף וטוען כי שעה שבפנינו ראיות לכאורה כפי טענותיו, הרי יש מקום לחלופת מעצר ואין מקום למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

3.         הלכה היא, כי בשלב זה בוחנים את הראיות הלכאוריות על פניהן, המבחן הנו קיום פוטנציאל להרשעה בראיות לכאורה (בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מ"י פד"י נ' (2), עמ' 133).

בשלב זה של מבחן הראיות לכאורה, השאלה אינה שאלת המהימנות (ראה דרך משל בש"פ 6466/06 עקול נ' מ"י, (לא פורסם) ) אלא יש לבחון את התמונה הכוללת כאשר בתוך כך ומתוך דגש, יש לבחון את עוצמת הראיות הלכאוריות ודרגתן כאשר טענות המשיב שעה שאנו בטרם ליבון ראייתי כדי קביעת עובדות נשוא הכרעת דין, טענות אלה נבחנות באותה אמת מידה ולא אחרת (ראה ב"ש 322/80 מ"י נ' אוחנה פד"י ל"ה (1), עמ' 359; ב"ש 765/84 מ"י נ' פלוני, פד"י מ"א (4), עמ' 396; ב"ש (נצ') 13/08 מ"י נ' זוננאשוילי; ב"ש (נצ') 2046/07 מ"י נ' סביח).

בבוא בית משפט לקבוע קיום ראיות לכאורה, דרגתן ועוצמתן, מביט הוא אל התמונה הכוללת.

כאן, כמבואר, הסניגור מסכים כי קיימות ראיות לכאורה אלא שמלין הוא על דרגתן ועוצמתן וכפי שאבאר להלן, בדין טוען לכך הסניגור.

4.         בדיקת הראיות הלכאוריות:

הודעת חמזה עיסאת, מיום 7/1/08 ,שעה 14:57, ההודעה נגבתה בתחנת טבריה:

בסמוך לשעה 15:00, באזור האירוע: "בהיותי הולך בכביש באזור המסגד, ראיתי באמצע הכביש כתמי דם ולהב סכין טאפיט שבורה...".

עוד מוסיף, כי זרק את הלהב מאחר ולא חשב שיש צורך בלהב כראיה.

הודעת מחמוד עיסאת, מיום 7/1/08, שעה 15:11, ההודעה נגבתה בתחנת טבריה: