החלטה בתיק בש 7314/06

1.         בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים").

2.         כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סחר בסם מסוכן (2 עבירות) לפי סעיף 13 + 19א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים"); נסיון לסחר בסם, עבירה לפי סעיף 13+ 19א' לפקודת הסמים ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (צ"ל סעיף 25 לחוק העונשין, מ.מ.) והחזקה שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א) ו-(ג) רישא לפקודת הסמים.

בכתב האישום נטען כי בתאריך 14/3/06 בשעה 17:37 או בסמוך לכך, בשיחת טלפון, שנערכה בין הסוכן המשטרתי ירון בוזגלו (להלן: "הסוכן") ועטייה אבו סעלוק סיכמו לבצע עסקת סחר בסמים מסוג חשיש במשקל 200 גרם. לצורך כך סיכמו להיפגש בכניסה לתל-שבע. בסמוך לאחר מכן, לאחר שהסוכן הגיע למקום המפגש, פגש שם את עטווה אבו סעלוק (להלן: "עטווה") אחיו של עטייה שהגיע למקום בשליחותו. עטווה הוביל הסוכן לשבט טראבין למקום בו התבצעה עסקת הסמים.

נטען בכתב האישום, כי בסמוך לאחר מכן, סחר המשיב בסם מסוכן בכך שביחד עם עטווה ואדם נוסף שפרטיו אינם ידועים למאשימה מכרו בצוותא לסוכן סם מסוכן מסוג חשיש במשקל נטו 96.3 גרם תמורת 1,200 ש"ח.

עוד נטען בכתב האישום כי בתאריך 15/3/06 ניסה המשיב לסחור בסם מסוכן בכך שהתקשר לסוכן והציע לו לקנות ממנו "שק" של סם מסוכן מסוג חשיש (משקל 100 גרם). עסקה זו לא יצאה לפועל.

עוד נטען בכתב האישום כי בהזדמנות נוספת בתאריך 21/3/06 שעה 18:30 או בסמוך לכך באנדרטת חטיבת הנגב בבאר-שבע, סחר המשיב בסם מסוכן בכך שמכר לסוכן סם מסוג חשיש, מחולק לשתי יחידות, במשקל 193.6 גרם נטו תמורת 2,400 ש"ח. המשיב החזיק את הסם הנ"ל שלא לצריכתו העצמית וללא היתר.

3.         בשלב זה יוער כי בא כוח המשיב חולק על קיומן של ראיות לכאורה.

4.         בא כוח המבקשת מבקש מבית המשפט לעצור את המשיב עד תום ההליכים המתנהלים נגדו. לגישת בא כוח המבקשת הובאו בפני בית המשפט ראיות לכאורה המספקות למעצרו של המשיב, והן:

א.      דו"חות פעולה וחקירה ובכלל זה עדותו של הסוכן.

ב.      מוצג הסם.

ג.        פלטי שיחות טלפון, קלטות שמע ותמלול השיחות והמפגשים.

ד.      חוות דעת המומחה לעניין הסם.

ה.      צילום וידאו של המפגש בין הסוכן למשיב.

        בא כוח המבקשת הוסיף וטען כי הסוכן לא הכיר את המשיב היכרות קודמת, לכן אין לו אינטרס להפליל אותו. הסוכן פגש את המשיב ולראשונה במסגרת עסקת הסמים שנערכה בין הסוכן לבין עטייה ואחיו עטווה. יום למחרת הסוכן זהה את המשיב במסדר זיהוי תמונות.

       זאת ועוד, לאחר מכן בוצעה עסקה נוספת עם אותו משיב, כאשר הקשר ביניהם נערך על ידי שיחות ביניהם באמצעות הסלולארי, כאשר המשיב מסר את המספר לסוכן.

       עוד טוען בא כוח המבקשת כי הסוכן חזר וטען כי את העסקה המאוחרת ביצע עם המשיב. מפנה לתמליל קלטת וידאו שתואמת גרסת הסוכן, אשר לא ידע שהוא תחת מעקב.

       בנסיבות המקרה, ממכלול הנסיבות, אין ספק לגבי קיומן של ראיות לכאורה. וכי המשיב משתף פעולה באופן חלקי ביותר.

       באשר לעבירת הנסיון: טוען בא כוח המבקשת כי אין ספק שהיה כאן נסיון לבצע עבירת הסחר, שכן כאשר קיים קשר בין שני אנשים ואדם אחד מציע לחברו לרכוש ממנו סמים, ונוקב בכמות של הסם ובמהות הסם, אז כמובן שמתגבשת עבירת הנסיון לסחר בסמים.

       באשר לעילת המעצר: