החלטה בתיק בש 7066/06

זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של איומים (4 עבירות),היזק בזדון, תקיפה בנסיבות מחמירות,הטרדה מאיימת(2 עבירות),החזקת סכין וקבלת דבר במירמה.

על פי כתב האישום מיוחס למשיב,כי בתאריך 1.8.06 סמוך לשעה 11:00 בבאר שבע,דרש מאמו(להלן:"המתלוננת 1") 2000 ש"ח. משאמרה לו המתלוננת כי אין לה כסף תקף אותה המשיב בכך שזרק עליה שלט טלויזיה,הרים מראה באויר בתנועה מאיימת וזרק אותה על השולחן.עקב מעשיו,נמלטה המתלוננת 1 מביתה וישבה מחוץ לבית מפוחדת עד שבנותיה באו לעזרתה.

עוד מיוחס למשיב בכתב האישום כי בתאריך 24.6.06 סמוך לשעה 21:00 בבאר שבע ,איים על חברתו לחיים(להלן:"המתלוננת 2") ,מכיוון שרצתה להיפרד ממנו, בכך שאמר לה כי יזרוק אותה מן המרפסת מקומה שמינית,אם לא תצא איתו מן הבית.וכן אמר לה שהיא לא תחיה או שתהיה איתו או עם אף אחד אחר ולא ייתן לה לחיות בשקט.

כמו כן מיוחס למשיב כי תקף את המתלוננת 2 בכך שזרק לפניה כוס ובה משקה וודקה ורד בול וכן תפס אותה וזרק אותה לצד.

בהמשך לכך,מיוחס לנאשם כי עקב אחרי המתלוננת 2  לביתה והמתין מחוץ לבית עד שיצאה ממנו.

כן מיוחס לו כי,בתקופה של כחודשיים עובר לתאריך 24.6.06,הגיע המבקש מספר פעמים לביתה של המתלוננת דפק בדלתה וכן התקשר אליה ואיים כי יהרוג אותה ואחר כך יתאבד,כי ישפוך עליה חומצה ולא ייתן לאף אחד אחר להיות אתה ולא יעזוב אותה בחיים וכן אמר לה כי יזיין אותה וכל זאת על רקע סירובו להשלים עם העובדה כי המתלוננת מבקשת להיפרד ממנו.

כמו כן מיוחס למשיב במסגרת כתב האישום כי בתאריך 30.6.06 סמוך לשעה 15:30 בבאר שבע,איים על המתלוננת 2 בכך שאמר לה כי יעשה לה משהו כדי שהמשטרה תקח ותעצור אותה וגם יקחו לה את הילדים וכן אמר לה כי אם תעשה לו בעיות במשטרה הוא יעשה לה יותר בעיות ושהיא תשב כל החיים שלה בכלא.

בנוסף לזאת, מיוחס למשיב בכתב האישום כי בתאריך 24.6.06 בסמוך לשעה 12:20 במרכז קניות "ביג" בבאר שבע, קיבל במירמה מאירינה מורוז (להלן:"המתלוננת 3"), סך של 1200 ש"ח וזאת תוך שהוא מבטיח לה כי יקנה לה מצלמה דיגיטלית בהנחה. המשיב נעלם עם הכסף ולא שב מתוך כוונה לשלול אותו מבעליו שלילת קבע.

כמו כן מיוחס לנאשם כי, באותו יום של האירוע,דהיינו, ביום 24.6.06, החזיק המשיב בסכין מחוץ לתחום ביתו וחצריו ולא הוכיח כי החזיקה למטרה כשרה.

ב"כ המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה בכל הקשור לאישומים הראשון והשני לכתב אישום והסכים לקיומן של כאלה באשר לאישומים השלישי והרביעי.

ב"כ המשיב הדגיש בפני בית המשפט כי המדובר באירוע מינורי בחומרתו ושאינו מצריך מעצר עד תום ההליכים.

כמו כן, מבקש הסניגור לבחון את אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר אצל דודו רפי בן ציון, ת.ז 016702565 המתגורר ברחוב נחלת בנימין 68 תל-אביב, אם וכאשר ייקבע כי אכן קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר כנגדו.

עוד הדגיש ב"כ המשיב כי מדובר בחלופה מרוחקת אשר תשיג את יעדה וכן כי מר בן ציון, החלופה המוצעת, הוא פנסיוניר אשר נמצא רוב הזמן בבית ויש לו אפשרות להשגיח על המשיב השגחה מלאה.

מנגד, ב"כ המבקשת עותר להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו הואיל ולטענתו המשיב מסכן את בטחון הציבור בכלל ואת בטחון המתלוננות בפרט לאור מעשיו המפורטים בכתב האישום.

עוד הדגיש ב"כ המבקשת כי המעשים המיוחסים למשיב בוצעו על רקע בקשתה של מתלוננת 2 להיפרד ממנו, פרידה שהמשיב אינו משלים עימה ועל כן ישנו סיכון שמא יחזור על מעשיו.

לעניין הראיות לכאורה מסר ב"כ המבקשת כי קיימות ראיות לכאורה לכל אחד ואחד מהאישומים ומפנה את בית המשפט לחומר החקירה.

משמעותה של 'ראיה לכאורה' כתנאי להחזקתו של נאשם במעצר עד תום ההליכים היא תשתית ראייתית לכאורית המקימה סיכוי סביר להשגת הרשעה...זהו מבחן מיוחד.. השונה מן המבחנים הנוהגים בעניין קיומה של 'ראיה לכאורה' בתום פרשת התביעה... המבחן הוא מבחן חיצוני של ראיות התביעה על פניהן מבלי ליתן את הדעת לשיקולי מהימנות ומשקל..."בש"פ 825/98,דחלה נ' מ"י, נב(1) 629.

ראיות לכאורה: