החלטה בתיק בש 6477/07

הצו המנהלי ורקע להליכים

בפניי בקשה לביטול צו הריסה מנהלי שניתן ביום 11/7/07 על ידי יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה עומר.

ביום 26/7/07 הגיש המבקש בקשה לביטולו של הצו.

המבנים נשוא הבקשה הם  גדר עשויה פח, ושני מבנים, גם הם עשויים פח.

אין מחלוקת בין הצדדים כי לבניית המבנים לא ניתן למבקש היתר בנייה.

טענות המבקש הן, בתמצית, כדלקמן:

1. בניית המבנים הסתיימה מעבר לששים יום לפני תצהיר מהנדס הוועדה, אשר בהסתמך עליו הוצא צו ההריסה המנהלי. המבנים אוכלסו מעבר לשלושים הימים שקדמו לתצהיר האמור.

2. הטענה היא כי בניית המבנים הסתיימה כארבעה עד חמישה חודשים לפני הגשת הבקשה, דהיינו, בסוף חודש פברואר או מרץ 2007. כן נטען כי המבנים מאוכלסים כשלושה חודשים לפני הגשת הבקשה, דהיינו, מסוף חודש אפריל.

3. ביצוע הצו לא נועד למנוע עובדה מוגמרת.

4. צו ההריסה הוצא כלחץ בלתי סביר על המבקש לפינוי המבקש מן המקום.

בסיכומיו הוסיף ב"כ המבקש טענות שונות, הבאות להצביע על קיומם של פגמים בתהליך הוצאת הצו המנהלי. טענות אלו לא בא זכרן בבקשה, והן עלו בעקבות חקירתם הנגדית של עדי המשיבה. עיקרן הוא כי הדו"ח אשר ערך מפקח הבנייה לא צורף לתצהירו ולא הוגש לעיון בית המשפט, וכי בשל כך לא עמדה המשיבה בנטל המוטל עליה להראות כי הצו הוצא כדין. כן נטען כי תצהיר מהנדס הוועדה, אשר בהסתמך עליו הוצא הצו ההריסה המנהלי, לא נערך מידיעה אישית של העובדות. 

טענות המשיבה הן, בתמצית, כדלקמן:

1.       צו ההריסה המנהלי עומד בדרישות החוק והפסיקה.

2.       למבקש אין "זכות עמידה" לבוא ולבקש ביטול הצו המנהלי.

3.       הטענה כי מהנדס הועדה הצהיר שלא מידיעתו האישית אינה פוגמת בצו.

4.       היעדר דו"ח המפקח אינו פוגם בצו.

5.       הצו המנהלי נהנה מחזקת תקינות.

דיון

מטרתו של המכשיר הקרוי צו הריסה מנהלי היא לתת בידי רשויות התכנון כלי מהיר ויעיל לטיפול בבנייה בלתי חוקית, בשלביה הראשונים  בדרך כלל ועוד בטרם עלה בידי מבצע הבנייה כאמור לקבוע עובדות מוגמרות בשטח. הסמכות מכוונת כנגד המגמה של עברייני הבנייה לנצל את העובדה כי הליכים פליליים להוצאת צו הריסה שיפוטיים בגין בנייה בלתי חוקית אורכים זמן, כאשר התוצאה היא למעשה השארתה של הבנייה הבלתי חוקית על כנה במשך תקופה ארוכה, תוך שמבצע העבירה נהנה במהלכה מפרי מעשיו האסורים. ראה לעניין זה ר"ע 273/86 פרץ נ. הועדה המקומית לתכנון ולבנייה, פ"ד מ(2), 445, ע"פ 10505/03 אזולאי נ. מ"י, פ"ד נח(2), 625, רע"פ 5809/06 חנניה מוסרי נ. מדינת ישראל - עיריית תל-אביב (טרם פורסם), ע"פ (ירושלים) 9700/05 חדר ואח' נ. יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז ירושלים, תק-מח 2005(4), 4603, 4610.  

מתוך ראיית המגמה שצינתי לעיל, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים תוך התייחסות לעילות החוקיות לביטול צו ההריסה מנהלי כמו גם לטענותיו האחרות של המבקש, אני סבור שדין הבקשה להידחות.

אכן, אין לראות את המבקש כנכנס לגדר "רואה עצמו נפגע" שבסעיף 238א (ז) לחוק. לעניין זה אין לי אלא לחזור על דבריו של כבוד השופט א. רובינשטיין בע"פ 3249/05 בר יוסף נ. יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח-תקווה, אשר סיכם בצורה חד משמעית את ההלכה בעניין זה: