החלטה בתיק בש 6391/07

בפני בקשת מעצר עד תם ההליכים.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בחיפה בת.פ. 2844/07 המייחס לו עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, איומים והיזק בזדון, בניגוד לסעיפים 380 ביחד עם 382(ג), 192 ו - 452 הכל לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

על פי האמור בכתב האישום -

ביום 21.12.07 בסמוך לשעה 15:00 בביתם שברח' הרב קוק בטירת הכרמל (להלן: "הבית"), לאחר שביקש המשיב מרעייתו רותם (להלן: "המתלוננת"), כי תסגור את המחשב, הזיק המשיב למחשב, הטיח בו אגרופו ושברו.

במעמד זה תקף המשיב את המתלוננת, בכך שהיכה בה באמצעות מגב בגבה ובכתפה.

בהמשך, ביום 22.12.07 בסמוך לשעה 08:15 בבית, תקף המשיב את המתלוננת, בכך שהיכה בידיו בשני צידי ראשה, אחז בפניה, צבטן ומעכן, כן נטל נעל והשליכה על המתלוננת. הנעל פגעה ברגלה. המתלוננת נפגעה מתקיפת המשיב ונגרמו לה אודם ונפיחות בפנים וכן סימן כחול ושריטה מדממת ברגלה. בנסיבות אלה ובעודו מחפש סכין, איים המשיב על המתלוננת בכך שאמר לה -

"אני ירצח אותך וזה יגמר, איפה הסכין, אני אדקור אותך", בכוונה להפחידה.

עובר לנסיבות המתוארות לעיל, כשלוש שנים ומחצה קודם לכן, בחודש יולי 2004, בבית, תקף המשיב את המתלוננת, בכך שהטיח אגרופו בפניה, היא נחבלה בעינה והועברה למעון לנשים מוכות.

המבקשת בבקשתה ובטיעוני בא כוחה בפני, הפנתה אל הראיות הרבות שנאספו בתיק החקירה, אל הודעות המתלוננת, אל דוחות השוטרים, אל הודעת עובדת סוציאלית במעון בו שהתה ב - 2004, אל מסמכים שלוקטו מרשויות הרווחה, אל גירסת רב מקומי אשר עשה לפישור וגישור בין המשיב למתלוננת ואל גירסתו של המשיב. כמו כן הפנתה אל חקירת ילדים שנערכה ע"י חוקרת ילדים לבתם הקטינה של המשיב והמתלוננת.

סבורה המבקשת, כי כל אלו מקימים תשתית ראייתית מוצקה להוכחת האשמה המיוחסת למשיב וכן עילת מעצר, הנגזרת מראיות אלה, בהיות המשיב מהווה סכנה של ממש לבטחון רעייתו, בפרט כשהינה נתונת לסד לחצים והשפעה מן המקורבים לו.

מנגד, טען ב"כ המשיב, בטוב טעם, כל שניתן לטעון לטובת מרשו.

ב"כ המשיב הפנה אל סדקים וקרעים בתשתית הראייתית, אל סתירות ופירכות הגלומות בה, אל עדויות שמיעה אשר אין לשוקלן לחובת מרשו, אל הליכי חקירה אשר חוקיותם מוטלת בספק ואל מניעים שונים אפשריים אשר יש למתלוננת.

בכל אלה סבור ב"כ המשיב, יש כדי לכרסם כירסום משמעותי בתשתית הראיות שבידי המבקשת. כך או כך, ביקש ב"כ המשיב להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית אחותו הדרה עם בן זוגה וילדיהם ביקנעם, ישוב המרוחק מרחק סביר ממגורי המתלוננת, תוך פיקוח ובקרה של האחות, בן זוגה והורי המשיב אשר יבואו אף הם לפקח ולבקר את מהלכי המשיב בעת יציאתם של בעלי הבית מביתם.

אשר על כן נטלתי את תיק החקירה לעיוני.

ראיות לכאורה -

עיון בחומר החקירה שנאסף בתיק מלמד, כי שוטרים הוזעקו לבית ע"י המתלוננת ביום 22.12.07 בשעת בוקר ופגשו במתלוננת. המתלוננת סיפרה להם אודות ויכוח שניעור יום קודם לכן בשעות אחר הצהריים במהלכו שבר המשיב מחשב נייד. כמו כן, ביום ההודעה עצמה, טענה המתלוננת, כי המשיב תקפה בפניה ואיים כי ירצח אותה. המשיב עזב את הבית עובר לקריאת המתלוננת ולבוא השוטרים. על פני המתלוננת ניכר כתם אדום.

המתלוננת מסרה במעמד זה הודעה על פיה, יום קודם לכן ביקש המשיב כי תסגור את המחשב, אזי נטלו ושברו והשניים החלו להתווכח. או אז, נטל המשיב מגב והיכה בה בכתפה. בבוקרו של יום המחרת, הוא היום בו הוזעקו השוטרים, ניעור ויכוח נוסף אודות המחשב ואז היכה בה המשיב בפניה, השליך עליה נעליים ואיים לרוצחה נפש. המתלוננת הראתה לשוטרת כתם אדום בפניה ונפיחות, כמו כן סימן כחול ברגלה ושריטה מדממת. המחשב השבור לא הוצג לשוטרים והם לא דרשו לבוחנו.

המתלוננת פירטה שכל פעם בעת ויכוח המשיב מרביץ לה. הסבירה שבעבר שהתה במקלט לנשים מוכות, בעקבות קשר עם גורמי הרווחה ואף הגישה נגדו תלונה בעבר. עוד נאמר על ידה, כי המשיב מאיים בסכין וכי השניים מסוכסכים מאז נישואיהם במשך כשש שנים.

היחידה החוקרת לא קפאה על שמריה ועשתה לאימות ואישוש טענות המתלוננת.