החלטה בתיק בש 6179/07

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב במעצר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"א - 1996. [להלן: "החוק"].

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק - עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952.

בהתאם לכתב האישום - בתאריך 16.7.07 בסמוך לשעה 17:30, בבית העסק "המקסיקני" בב"ש שהה הנאשם בישראל וזאת ללא אישור כניסה לישראל שלא כחוק ושלא כדין.

ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אך ביקש להורות על שחרור המשיב לחלופה. לעניין המסוכנות טען שאין עילת מסוכנות ולכל היותר עילה לחשש להימלטות מהדין וציין כי אם מתקיימים תנאים שיכולים להבטיח את התייצבותו, ניתן לשחררו לביתו בהפקדה גבוהה וחתימת ערבות עצמית וערבות צד ג' כשהערב צד ג' הוא תושב שטחים עם אישור כניסה לישראל ונעדר עבר פלילי.

לדבריו, המדובר במשיב נשוי שהגיע לארץ על מנת לעבוד בשל סיבות רפואיות וכלכליות לצורך השגת כסף לטיפולי הפוריות לאשתו אשר אינה מצליחה להיכנס להריון. עוד ציין ב"כ המשיב כי המשיב מוכר לרשויות ויש בידיו תעודה נלווית אך אין לו אישור כניסה מפאת גילו הצעיר.

עוד הפנה ב"כ המשיב לפסיקה ולמקרים בהם שוחררו שוהים בלתי חוקיים וציין, כי הוא סבור כי במקרה זה ניתן יהיה להבטיח את התייצבותו של המשיב.

ב"כ המבקשת מנגד, ביקשה להורות על מעצרו של המשיב כאשר ציינה שהמשיב בהודעתו הודה ששהה תקופה של שבועיים בישראל ועל כן, קיימת עילת מסוכנות ואף חשש של הימלטות מן הדין באם ישוחרר.

ביחס לעילת המעצר של מסוכנות - הרי הנני סבורה כי בנסיבותיו של המשיב שבפני, מדובר בעילה שעוצמתה אינה גבוהה בשים לב לעובדה שלמשיב הרשעה קודמת אחת בלבד בעבירה דומה.

עם זאת קיימת עילת מעצר שהיא העילה העיקרית שנראית בתיק זה - של חשש להימלטות של המשיב מן הדין, באם ישוחרר בשל העובדה שהמשיב תושב שטחים.

באשר לעילה זו, הוצגו בפני מספר החלטות, בהן בתי המשפט הורו על שחרור שוהים בלתי חוקיים תושבי שטחים לשטחי הרשות הפלסטינית, תוך קביעת תנאים ובטוחות מתאימות אשר תבטחנה את התייצבותם למשפט.

כך למשל נעשה בעניינו של חוויאת עתיאק, כאשר ביהמ"ש המחוזי אף דחה את הערר שהוגש על שחרורו - ב"ש 20310/06 - כב' השופטת צפת.

כפי שנאמר בהחלטות קודמות, עילת המעצר בעבירות אלו הינה כאמור בעיקר חשש של הימלטות מן הדין ועל כן, יש לבחון האם ניתן להבטיח את התייצבותו של המשיב להליכי שפיטה.

בעניינו של המשיב שבפני, הוצג ערב, נטול עבר פלילי, אשר כיום הוא בעל אישור כניסה לישראל ואשר יוכל ללוות המשיב לשטחי ישראל. כמו כן הוצג אדם נוסף אשר יוכל לשמש ככתובת לזימון המשיב - מר עאקל מריד המתגורר בב"ש.

בשים לב לכל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבותיו של המשיב שבפני אשר עברו הפלילי כולל רק הרשעה אחת בעבירה של חוק הכניסה לישראל ואין בעברו הרשעות בעבירות פליליות, ניתן להורות על שחרורו של המשיב בערובה ובהפקדה גבוהה, בערבות משמעותית שתוכל להבטיח את התייצבותו לדיון. ביחס לגובה ההפקדה, הרי שנתתי משקל אף לעובדה שהמשיב שהה בישראל כשבועיים ימים ואף ישנו תיק נוסף - תיק מב"ד - אשר נפתח בגין עבירה דומה בחודש מרץ  2007 וכי המשיב לא הציג כל ערב הגר בשטחי מדינת ישראל, אשר ניתן באם יהא צורך, לחזור אליו. על כן יש חשיבות בהפקדה בסכום גבוה ומשמעותי, שרק היא בעיקר יהיה בה כדי להבטיח התייצבותו.

אשר על כן, הנני מורה כי המשיב ישוחרר בערובה ובתנאים כדלקמן:

א.                  המשיב יפקיד סך של 20,000 להבטחת תנאי השחרור וכתנאי לשחרור.

ב.                  תחתם ערבות עצמית של המשיב ושל הערב מר ראג'ח ג'אבר על סך 10,000 ש"ח כל אחת.

ג.                    המזכירות תזמן המשיב דרך הערב ברח' ענב זרירי ואדי שוקפן בדהריה וכן בטלפון: 5257125-052. כמו כן תזמן המזכירות את המשיב דרך מר עאקל מריד ברח' הגלבוע 10/16 בב"ש.

ד.                  יצויין, כי בהתאם להצהרת ב"כ המשיב, הרי הודעה טלפונית לערב ו/או למר עאכל מריד תחשב כהזמנתו של המשיב כדין להמשך משפטו ואם לא יתייצב, מסיבה שאינה נעוצה בסירוב המנהל האזרחי או שלטונות צה"ל לכניסתו, הרי תקום זכותה של המבקשת לעתור לחילוט הערבון ולמימוש הערבויות.