החלטה בתיק בש 5774/04

1.         בפני בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים לפי כתב אישום שהוגש נגדם המיחס להם עבירות חבלה בכוונה מחמירה  לפי ס' 329 (א) (1) + ס' 29, שיבוש מהלכי משפט לפי ס' 244 + ס' 29, הכל לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

            למשיב הראשון מיוחסים בנוסף לעבירות אלו גם עבירת החזקת סכין שלא כדין לפי ס' 186 (א) ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי ס' 274 (1), הכל לחוק העונשין

תשל"ז - 1977.

2.         העובדות הנטענות בכתב האישום הן אלו:

א.         ביום 18/12/2004, הגיעו שני המשיבים בחברת שתי בחורות למסעדה בחיפה. ברשות המשיב הראשון היתה סכין נתונה בתוך נרתיק.

ב.         הבחורות נכנסו למסעדה שם המתינו שני המתלוננים אמיר ורועי, ביחד עם אחרים לקבלת הזמנתם.

ג.          בעקבות חילופי דברים שהתפתחו בין הבחורות לבין הממתינים הזעיקה אחת הבחורות את המשיבים שהתנפלו על הממתינים בסטירות ואגרופים.

ד.         משיב 1, הוציא את הסכין, שלפה מנרתיה ודקר את אמיר דקירה בחזהו.

ה.         משיב 2, תפס סכין שהיתה מונחת על משטח הבורקס במסעדה ודקר באמצעותה את רועי בידו הימנית.

ו.          לאחר מכן עזבו הנאשמים והבחורות את המקום ברכב כשהסכין השניה בידי המשיב השני.  משנעצר הרכב לאחר זמן ע"י שוטרים מסר המשיב השני את הסכין שהיתה בידו למשיב הראשון וזה השליכה אל מתחת לרכב אחר שחנה בסמוך. המשיב הראשון הסתיר את הסכין שהיתה עימו מתחת למושב עליו ישב.

ז.          משביקשו השוטרים לעצור את המשיב הראשון, הוא החל להשתולל, דחף אותם, בעט בהם, שרט את אחד השוטרים וגרם לו לחתך בידו.

ח.         בבית החולים, לשם הובהלו אמיר ורועי נמצא כי לאמיר נגרם פצע דקירה באיזור החזה השמאלי בעומק של מעל ל-5 ס"מ שחדר לחדר השמאלי של הלב.

            בעת הגשת כתב האישום ביום 26.12.04, אמיר עדיין שהה בבית החולים.

            לרועי נגרמו פצעי דקירה בשורש כף יד ימין ובמרפק ופצעיו נתפרו.

3.         בבקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים טוענת המבקשת לקיום ראיות לכאורה. כן היא טוענת לסיכון לשלום הציבור כעילת המעצר ובטיעונה לפני טענה המבקשת כי לא ניתן לנטרל מסוכנות זו ע"י שום חלופת מעצר, כל שכן שכך הוא כאשר חלופת המעצר המוצעת היא מעצר בית כאשר המפקחים והערבים, האמורים להודיע למשטרה על הפרת התנאים, הם קרובי משפחה מדרגה ראשונה שיודעים כי הודעה זו תגרור את החזרת המשיבים לכותלי הכלא.

4.         באי כח המשיבים אינם מתכחשים לקיום ראיות לכאורה והסתייגותם היא רק לגבי השאלה  אם סעיף החיקוק הנכון הוא חבלה בכוונה מחמירה כאשר הטענה היא שכוונה כזו לא עולה בהכרח מהראיות.

            כמו כן טוענים באי כח המשיבים כי אין לראותם כמבצעים בצוותא, שכן משיב 2, לא ידע  כי למשיב 1 יש סכין ומשיב 1 לא צפה ולא ידע שמשיב 2, יטול סכין מהמסעדה ויעשה בה מה שעשה.

            עוד טוענים הם כי בסה"כ מדובר בקטטה בלתי מתוכננת שהתגלגלה לתוצאות קשות ללא כוונה שאלו יהיו התוצאות.

5.         באי כח המשיבים גם אינם מתכחשים לכך שקיימת עילת מעצר והם טוענים  רק שחלפות המעצר המוצעת יש בה כדי להשיג את מטרת המעצר זאת נוכח העובדה שמדובר במשיבים ללא הרשעות קודמות.