החלטה בתיק בש 5705/04

1.       המבקשת (המאשימה) הגישה כנגד המשיב בקשה למתן צו זמני להבטחת חילוט רכוש מכח סעיף 36ו'(א) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג - 1973  (להלן - "הפקודה").

          המבקשת טענה שבכתב האישום שהוגש כנגד המשיב יוחסו לו עבירות של קשר לפשע, לפי סעיף 499 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן - "החוק"); החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי הסעיפים 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג - 1973  (להלן - "הפקודה") + סעיף 29 לחוק; ומסחר והספקה של סם מסוכן, לפי הסעיפים 13 + 19א לפקודה + סעיף 29 לחוק.

          המבקשת טענה כי בבקשת החילוט המפורטת בכתב האישום התבקש בית המשפט לקבוע כי המשיב הינו סוחר סמים ולהורות כי בנוסף לכל עונש יחולטו לאוצר המדינה שלושה כלי רכב שפרטיהם הובאו בגוף בקשת החילוט שבכתב האישום, מכח הסעיפים 36א(ב) +       31(6) לפקודה.

          המבקשת הוסיפה וטענה כי המשיב הינו הבעלים הרשום של שלושת כלי הרכב האמורים. לפיכך, "על מנת להבטיח האפשרות של מימוש החילוט ולמנוע סיכולו, מתבקש כב' בית המשפט ליתן צו זמני כמבוקש".

2.       בהחלטתי מיום 19.12.04 במסגרת ב"ש 5716/0 הוריתי, במעמד צד אחד, על מתן צו זמני כאמור בסעיפים 36ו'(א)+36ו'(ג) לפקודה. 

          ביום 27.12.04 קיימתי דיון בבקשה במעמד הצדדים. עתה ניתנת החלטתי לגוף העניין.

3.       בא כוחו המלומד של המשיב, עו"ד אמיר אזריייק, הביע התנגדות נחרצת לבקשה. לטענתו, לכלי הרכב הנדונים אין כל קשר לביצוע העבירה בה הואשם המשיב והם לא שמשו ו/או נועדו לשמש את המשיב לביצוע העבירה.

          הסניגור הוסיף וטען כי המשיב מצפה לצאת זכאי בתום ההליך המשפטי. לדבריו, קיימים מסמכים על כך שהמשיב עובד ומקבל משכורת למן שנת 1995. מה גם שהוא מתגורר בבית הוריו ואינו משתתף בהוצאות השוטפות דבר המאפשר לו לחסוך ולקנות כלי רכב. הסניגור טען בתגובה הכתובה שהגיש כי המשיב עבד ועמל כשנתיים בחברת אבטחה של הישוב     תל-שבע.

          יתירה מכך, המבקש טען כי אביו של המשיב עובד במועצה המקומית תל-שבע "והינו אדם מכובד ביותר ומשפחתו נמנית עם המעמד הגבוה בישוב".

          בא כח המשיב טען כי לגבי שניים מתוך שלושת כלי הרכב שבהם מדובר ניתנה "הורדה מהכביש" ומזה למעלה מחמש שנים שלא עברו מבחן רישוי שנתי.

          הסניגור הוסיף וטען כי הבקשה הינה קנטרנית שאין לה מקום כלל.

          הסניגור טען כי למשיב אין כל הרשעות קודמות זולת הרשעה אחת בעבירה שאינה קשורה לסמים (הפרעה לשוטר במילוי תפקידו).

          הסניגור טען כי המשיב נקלע לפרשיה "המסועפת והמסובכת של עסקת הסמים" באופן תמים לחלוטין ולא היה לו כל קשר לעסקת הסמים.

          הסניגור ביקש שלא לקבל את בקשת המאשימה.

4.       האישום

א.      כתב האישום הוגש כנגד המשיב (הנאשם מס' 1) וכנגד אדם נוסף, זיידן בן אברהים אבו סולב (הנאשם מס' 2).

          בכתב האישום נטען כי ביום 28.11.04 או בסמוך למועד זה, קשרו הנאשמים קשר עם וודיע אבו רקייק (להלן - "וודיע") ועם אנשים נוספים לבצע עסקה של מכירת 1 ק"ג סם מסוכן מסוג הרואין לאדם המכונה "ווליד" שהינו שוטר אשר פעל במסגרת תפקידו (להלן - "הסמוי").

ב.       המאשימה טענה כי במועד הנ"ל, בשעה 19:00 לערך, לאחר תיאום טלפוני מוקדם עם הסמוי, הגיעו הנאשמים ברכב מסוג הונדה אקורד (להלן - "ההונדה") ועמם הגיעו וודיע ואדם נוסף שזהותו אינה ידועה למאשימה (להלן - "האחר") ברכב מסוג מיצובישי פג'רו (להלן - "הפג'רו") סמוך ליער ורד ("עירון") שבאיזור צומת ברקאי, במטרה לבצע את העיסקה האמורה.

ג.       המאשימה הוסיפה וטענה כי הנאשמים פגשו במקום את הסמוי ואת השוטר חסיין עמאר (להלן - "השוטר") שהיה עמו. הנאשמים מסרו לסמוי ולשוטר שתי אריזות אשר הכילו סם מסוכן מסוג הרואין במשקל נטו 960.68 גרם והמתינו לקבל את הכסף בתמורה לסם. בשלב זה נעצרו הנאשמים על ידי המשטרה.