החלטה בתיק בש 5689/04

1.       לפני ערר על החלטתו של בית משפט השלום בחדרה (כבוד השופט משה גינות) שלפיה נדחתה בקשת העוררת להחזרת חפץ לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט - 1969 (להלן - "הפקודה").

2.       השתלשלות העניינים

א.      העוררת הינה חברה רשומה המורשית לעסוק בעבודות גז כספקית גז בהתאם לרשיון שניתן לה מכח הוראות חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט - 1989 (להלן - "החוק").

ב.       ביום 18.10.04 ביצעו שלטונות המכס, מס ערך מוסף, מס הכנסה ומינהל הדלק מבצע משולב. במהלך המבצע בוצעה פשיטה על שלוש חברות הגז הערביות העוסקות בתחום שיווק גז הבוטאן, המשמש לבישול ביתי.

          במסגרת המבצע האמור נערכה פשיטה על חצרי העוררת ובתי המגורים של בעליה ומנהליה.

ג.       במהלך הפשיטה תפסה המשיבה משאית הובלות מסוג "וולבו" מודל 2002 מספר רישוי 8315315 (להלן - "המשאית"), המשמשת את העוררת בעבודתה לאיסוף וחלוקת מיכלי גז בישול.

          בנוסף למשאית תפסה המשיבה מאות מיכלי גז שבבעלות ספקיות גז אחרות שהיו מאוחסנים בחצרי העוררת, לרבות מיכלי גז שהיו על המשאית שחנתה בחניון מתקן הגז. שישה ממיכלי הגז שהיו על המשאית היו בבעלות ספקיות גז אחרות והיתר היו מיכלי גז שבבעלות העוררת.

          התפיסה נעשתה לפי סעיף 23 לחוק.

ד.       העוררת הגישה לבית המשפט קמא בקשה להחזרת חפץ, בהתאם להוראת סעיף 34 לפקודה.

ה.      בהחלטתו מיום 5.12.04 דחה בית המשפט קמא את הבקשה.

          מכאן הערר.

3.       החלטת בית המשפט קמא

א.      בית המשפט קמא עיין בחומר הראיות שהוגש לעיונו, לרבות צילומים שצולמו בעת התפיסה ואשר תיעדו את העבירות הלכאוריות שנעברו על ידי העוררת. בית המשפט קבע כי פעולת התפיסה בוצעה על פי החוק.

ב.       בית המשפט ציין בהחלטתו כי סעיף 23 לחוק מאפשר ביקורת ותפיסה כאשר יש יסוד להניח שנעברה במקום עבירה לפי החוק או שהתפוס עשוי לשמש ראיה במשפט על עבירה כאמור.

ג.       בית המשפט קבע כי הציוד שנתפס מתייחס לבלוני גז של חברות שונות "ולכאורה מדובר על עבירות שונות על חוק הגז הקשורות בפעילות שהתקיימה במתקן המבקשת בניגוד לחוק. כעולה מוחמר החקירה, ביום 18.10.2004 במתקן המבקשת נמצאו מיכלים זרים על "רמפת המילוי" כאשר הם מחוברים לצנרת מילוי הגז. המיכלים אינם שייכים למבקשת ולכאורה המדובר בביצוע עבירה בניגוד להוראות סעיף 5 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מיכלי גז), התשנ"א-1991 ובניגוד לתנאי רשיון ספק הגז של המבקשת".

ד.       בית המשפט הוסיף וציין בהחלטתו כי נטען בפניו כי ביום 18.10.2004 המתקן האמור סיפק גז באמצעות שני עובדים אשר שהו בו וכי בדיקת המשטרה העלתה כי מדובר בשני שוהים בלתי חוקיים, תושבי השטחים.

ה.      בית המשפט כתב בהחלטתו כי מתברר שהתפיסה הנוכחית הינה הפעם השלישית שבה נתפסה המשאית הנדונה בחשד לביצוע עבירות זהות:

          ביום 14.8.2003 נתפסה המשאית בעת שהייתה נהוגה בידי מר מג'אדאללה בילאל, עובד העוררת, בגין אותו סוג של חשדות. לאחר שמנהל העוררת הצהיר כי מדובר במעידה חד פעמית והתחייב, ביום 24.8.2003, לפעול ולהקפיד על הוראות חוק הגז, ובעיקר להמנע מלהעמיס בלוני גז זרים כלשהם אלא בכפוף להסכם החלפת ספק, שוחררה המשאית.

          ביום 4.6.2004 נתפסה המשאית פעם נוספת בכביש 65, כשהיא נהוגה בידי מר מג'לא עילא, בחשד לביצוע עבירות על צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מיכלי גז), התשנ"א-1991. הנהג הודה כי יצא ממתקן גז בטול כרם. ביום 5.9.04 החליט בית המשפט לשחרר את המשאית בכפוף לחתימת התחייבות אישית של מנהל העוררת.