החלטה בתיק בש 5531/04

בפני בקשה להורות למשטרת ישראל להמציא למבקשים את פרטי ה"מקור המודיעיני", אשר מסר מידע למשטרה בדבר "גידול סמים", בביתם של המבקשים, כשמידע זה שימש יסוד לבקשה, שהוגשה לביהמ"ש, להוצאת צו חיפוש, שאכן הוצא.

החיפוש נערך בתאריך 28/7/04 ולא העלה דבר.

לטענת המבקשים, גילוי שמו של המודיע יאפשר להם,  להגיש תביעת נזיקין נגדו, בעילת נגישה, (להלן: "התביעה"), בגין הליך פלילי, שננקט כנגדם, שלא כדין, מאחר ומלכתחילה לא היה ממש במידע, היות והמבקשים אינם קשורים כלל ועיקר לנושא הסמים. נטען כי חשיפת שמו של המקור המודיעיני נחוצה לצורך הגשת התביעה האמורה כנגדו, וזאת מאחר ולטענת המבקשים מסר המודיע ידיעה, אם מתוך שפעל בזדון ואם מתוך רשלנות וכי פעל מתוך מניעים פסולים.

עוד צויין בבקשה, כי המבקשים חוששים: "שהינם מסומנים כיום על ידי אנשי המשטרה כקשורים לענייני סמים" וכי החיפוש:"הינו רק הסנונית הראשונה בהטרדות נוספות אשר המבקשים חשופים אליה עקב אותם ידיעות מודיעיניות".

המידע המודיעיני והערכתו, ששימשו בסיס לבקשה למתן צו החיפוש הומצא והוגש בפניי.

עבודת המשטרה לגילוי ומניעת מעשי עבירה, מתבצעת, בחלקה, מתוך איסוף חומר מודיעיני המגיע ממקורות מגוונים, וכפי שהבהירה ב"כ המשיבה, המידע שנאסף, נבדק ומוערך ובמידה ויש בו ממש, הינו משמש בסיס אם לבקשה להוצאת צו חיפוש ואם לזימונו לחקירה של האדם שאליו מתייחס המידע.

יש ממש בעמדת המשיבה, ולפיה חשיפת גורמים מודיעיניים עלולה להסב נזק רב ובלתי הפיך לעבודת המשטרה, והדבר משליך על הציבור בכללותו, מאחר ואי חשיפת עבירות, עלולה לגרום להגברת תופעת הפשע ולפגיעה בציבור, עקב כך.

החשד שמעלה ב"כ המשיבים לגבי אפשרות כי המקור המודיעיני פעל במקרה זה, אם בדרך זדונית ואם מתוך רשלנות, הכל כשמדובר בחשד ערטילאי, הנשען על תוצאות החיפוש ולא מעבר לכך, אין בו די כדי לשכנע בדבר הצורך בחשיפת שם המקור.

על כן, העובדה כי החיפוש לא העלה ממצאים מפלילים, אין בו די למסקנה אותה מבקש ב"כ המבקשים לאמץ, באשר לקיומו של מעשה זדוני או רשלני מצד המודיע, משהובהר שטיב דיווחיו ואמינותו נבדקים ונקבעים, על ידי הגורם המשטרתי הנוגע בדבר, ואין מקום איפוא, בנסיבות העניין, מטעמים אלו שהועלו על ידי ב"כ המבקשים, לחשיפת שמו של הגורם המודיעיני, אך מפאת אותו חשד שהועלה, כאמור.

עוד נטען, מטעם המדינה, כי במכלול השיקולים שעמדו לכאורה, בפני מבקש הבקשה להוצאת צו החיפוש, הובא גם עבר פלילי המתייחס למבקש 1, כפי שהוצג, ואף הוא מהווה שיקול שאין לבטלו, כשהוא מצטרף למידע האמור.

לא למותר לציין, כי חשיפת השם, עלולה גם להפוך את המקור המודיעיני ליעד להתנכלות וגם היבט זה ראוי לבוא במכלול השיקולים הנדרשים בכגון דא.

כמו כן, מסתבר עוד מהבקשה, כי אחד הנימוקים לגילוי שמו של המודיע נעוץ בחשש פן יבוצעו חיפושים נוספים שיטרידו את מנוחת המבקשים, מובן שאין בכך די, לשמש בפני עצמו, כבסיס לתמיכה בבקשה מעין זו שבפניי.

אשר על כן, ומתוך שנתתי דעתי, לטענות המבקשים ולנימוקים שהועלו מנגד על ידי ב"כ המשיבה, נראה כי בשיקול האיזון הנכון בין הזכות לפעול בדרך של תביעה כאמור, כנגד המודיע - כשנטען כי זכות זו קמה ולו מהטעם שלא נתגלה דבר בחיפוש - ובין הפגיעה המצטברת והבלתי הפיכה, העלולה להיגרם אם לפעילות במשטרה, אם למודיע ואם לציבור בכללותו, מפאת גילוי שמו של המקור המודיעיני, נמצא כי אין מקום להיעתר לבקשה מהנימוקים שהועלו וראוי להעדיף, במקרה זה, את האינטרס הציבורי, המחייב לשמור בסוד ולהותיר בעילום שם את "המקור המודיעיני". לעניין זה, באשר לקיומם של שיקולים מתנגשים, ובחינת משקלם הראוי בין שלום הציבור מזה והפגיעה הנטענת במבקשים מזה, ראוי להעדיף במלואם את מערכת השיקולים, המביאה למסקנה, שאין מקום לחשיפת זהותו של הגורם הגורם המודיעיני כאשר בנסיבות העניין, עולה כאמור, חשש ממשי לפגיעה בעבודת המשטרה, לרבות חשש לשלומו של המודיע, אם יחשף שמו. (ראה, גם ע"א 294/91, חב' קדישא, קהילת ירושלים נגד  קסטנבאום,  פד"י  מ"ו  (2), 464, 522).

מידע מודיעיני יוחזר לנציג המשטרה.

הבקשה נדחית איפוא.

ניתנה היום, כ"ח ב אדר א, התשס"ה (9 במרץ 2005), בהעדר הצדדים .

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לצדדים.