החלטה בתיק בש 5491/07

בפני בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

בקשה זו הוגשה בהתאם להוראות סעיף 21(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חסד"פ מעצרים").

יחד עם הבקשה הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו את 2 העבירות הבאות:

1.         התפרצות לרכב בכוונה לגנוב - עבירה לפי סעיף 413 ו' סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2.         גניבה מרכב - עבירה לפי סעיף 413 ד'(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

בהתאם לעובדות כתב האישום בתאריך 27.10.07 סמוך לשעה 06:00, ברח' דרך יד לבנים 120 בחיפה, התפרץ הנאשם בכוונה לגנוב רכב חונה מסוג פולקסוואגן פולו מספר 7091618 השייך לאבישי איבגי, בכך שפתח בכוח את דלתות הרכב, חדר פנימה ובנסיבות אלה גנב, באופן בו נטל דיסק ונגן אותם הוציא מהרכב במטרה לשללם מבעליהם שלילת קבע.

טענות ב"כ המבקשת:

לעניין הראיות - ב"כ המבקשת  הגישה את תיק החקירה לעיון בית המשפט וטענה לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב, כשהן כוללות את דוחות השוטרים, הודעת בעל הרכב, הודעת עד ראיה והודאת המשיב.

לעניין עילת המעצר - ב"כ המבקשת טענה כי העבירות המיוחסות למשיב חמורות מאחר ויש בהן כדיי לסכן את שלום הציבור ובטחון רכושו.

ב"כ המבקשת ציין כי המשיב נעצר לראשונה בתיק זה בתאריך 27.10.07, והדגיש כי למשיב עבר פלילי מכביד רצוף הרשעות קודמות, בהן עבירות רבות שעניינן פגיעה ברכוש הזולת, ריצה מאסרים רבים בפועל ואת העבירות נשוא תיק זה ביצע כשתלוי נגדו מאסר על תנאי בן 12 חדשים שהוטל עליו בת.פ. 2041/05 שלום חיפה.

לעניין חלופת המעצר - ב"כ המבקשת טענה כי לאור עברו של המשיב ובמעשיו כיום מסוכן לשלום הציבור, אין חלופה למעצר של ממש שכן אינו יכול להיות מוחזק כמי שבית המשפט יכול לבטוח בו שיקיים החלטותיו ובמידה וישוחרר קיימת סכנה מוחשית ביותר שיחזור לסורו וימשיך לבצע עבירות חמורות שפגיעתן בציבור קשה.

טענות ב"כ המשיב:

ב"כ המשיב טען כי בפיו טענה טרומית, לפיה כתב האישום כפי שהוא אינו מגלה עילה והפנה לסעיף 85 לחסד"פ, שם נקבע מה צריך להכיל כתב אישום ובמיוחד הפנה לסעיף קטן 4, שם פורט תיאור העובדות המהוות את העבירה.

בהמשך הפנה ב"כ המשיב לסעיף 383 לחוק העונשין, שבמסגרתו קבע המחוקק מהן העובדות הצריכות להקים את עבירת הגניבה, שהן שתיים: האחת - שהדבר ייעשה שלא בהסכמת הבעלים, השניה - שכאשר נטל את הדברים ללא הסכמה, היה בכוונתו לשלול דברים אלה לשם שלילת קבע.

מאחר ולדעת הסניגור בכתב האישום לא צויין כי הנאשם נטל את הדברים מהרכב ללא הסכמת הבעלים, הרי שלא ניתן  ללמוד ממנו כי הדבר נעשה ללא הסכמה, ומשכך אין עבירה.

לחילופין, ב"כ המשיב ביקש לשלוח את המשיב לקבלת תסקיר שיתייחס לאפשרות לשלבו בהליך גמילה, בין היתר בשל העובדה שהמשיב מצוי בעיצומם של בדיקות לצורך קבלתו לאילנות. לטענתו, עובדה זו מצדיקה את בחינת האפשרות לשלב את שירות המבחן ולבדוק אם הוא מתאים.

ב"כ המבקשת ביקשה לדחות את הטענה המקדמית שהועלתה, וטענה כי על פניו ברור כי אין המדובר במצב בו המתלונן הסכים למעשה והוסיפה כי יעשה תיקון כתב אישום, באופן בו תתווספנה המילים " שלא בהסכמת המתלונן ".

ואכן הוגש כתב אישום מתוקן על דרך של הודעה וזאת בטרם קויימה הקראה בתיק.

בכל הנוגע לתסקיר המעצר - ב"כ המבקשת התנגדה להפניית המשיב לשירות המבחן לשם קבלת תסקיר שיתייחס לשהייתו בקהילה טיפולית במסגרת מעצרו, שכן המדובר במשיב שנכנס ויוצא מבית הסוהר, ורק לאחרונה השתחרר ממאסר.