החלטה בתיק בש 5449/04

בפניי בקשה להטלת ערבויות ותנאים, לפי סעיף 44 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו 1996 (להלן: "החסד"פ"), לשם הבטחת התייצבותו של המשיב לדיון במשפטו. למעשה, מהות הבקשה הינה להשוות את המשיב, שכיום אין מוטלות עליו שום ערבויות או תנאים, לשני נאשמים אחרים באותה פרשה בגינה הועמד יחד עמם לדין פלילי.

לפריסת מלוא היריעה ולשם הבנת הדברים מן הראוי להביא בתמצית עיקרי העובדות הנוגעות לבקשה זו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו מסכת של מצגי שווא במטרה לקבל במרמה פטור ממיסים, בגינם הועמד לדין בעבירות של מסירת הצהרה ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה, לפי סעיף 98(ג) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 וניסיון לקבל דבר במרמה, לפי סעיף 415 + 25 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977. אליבא דגרסת התביעה, המשיב אינו מעורב יחיד בפרשת המרמה המתוארת בכתב האישום, אלא הינו אחד מבין שלושה נאשמים שפעלו בצוותא חדא להשגת תכלית המרמה, וחלקו, בהתאם לעובדות, שווה וזהה לחלקם. למרות זאת, כנגד שני המעורבים הנוספים הוטלו בזמנו ערבויות, בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 12/8/04 (כב' השופט פלד) ואילו המשיב נמצא עד היום פטור מעולן - חופשי לחלוטין מערבויות ותנאים.

בעתירתה להשוות את מצבו לשותפיו לעבירות נסמכת ב"כ התביעה על החלת עקרון השוויון בין נאשמים, כאשר העילה העניינית נעוצה בחומרת העבירות המקימות בסיס לחשד שבהעדר ערבויות וללא תנאים מגבילים עלול הנאשם לא להתייצב לדיון במשפטו.

ב"כ המשיב מתנגד לבקשה זו בטענה שאינה מידתית, פוגעת ומפלה. המדובר, במשיב נעדר כל עבר פלילי, אשר שיתף פעולה באופן מלא בכל הליכי החקירה ולמרות שחלפה מעל לשנה ולא נדרשו ממנו ערבויות לא ניצל זאת לרעה ולא מעל באמון שניתן לו. אי לכך, אין מקום לחייבו עתה בערבויות.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוצגו מסקנתי כי דין הבקשה להתקבל. אלה טעמי.  

בטיעוניו התעכב ב"כ המשיב, בין היתר, על חומר הראיות וחלק על קיומן באופן המצביע ומבסס את אשמת המשיב. בענין זה, יש לומר, כי בשלב זה של הדיון אין בית המשפט נדרש לשאלת עוצמת הראיות או דיותן. השיקולים שעל פיהם בוחן בית המשפט את שאלת הערובה מפורטים בסעיף 46 לחסד"פ, ואלה כפופים לעקרון המידתיות ולמטרות הטלת הערובה. בענייננו, מרכיב חומרת העבירה הינו בעל משקל מהותי לדרישת הערובה. כתב האישום  הינו בעל חומרה לא מבוטלת, העולה משורת העבירות על חוק מיסוי מקרקעין בשילוב עם ניסיון המרמה. מעובדות כתב האישום מצטיירת שורה של מצגי שווא, שבצעו כל הנאשמים ובכלל המשיב, שאינה בבחינת מעידה אחת ויחידה, אלא רצף של פעולות שקדמו להן תכנון והכנה ונועדו להכשיר את הקרקע ליצירת המרמה בדרך מתוחכמת. חומרה זו מחייבת הטלת ערבויות שיעמדו ביחס ישר אליה. בהיבט זה אין המשיב שונה משותפיו עמם פעל, לכאורה, בעצה אחת ובצוותא חדא לשם הוצאת תוכניתם אל הפועל. מידת הדין הינה אחידה ושווה לכל נאשם ונאשם גם בהיבט של הערבויות הנדרשות לשם הבטחת המשך ההליכים. באשר לטענה כי עד היום נהג המשיב באחריות, אכן אין להתעלם מכך. אולם, בה  בעת יש לזכור כי בינתיים השתנה המצב המשפטי ושלב החקירה קרם עור וגידים לכתב אישום שהדיונים בו עומדים בפתח. בנסיבות אלה, עוצמת החשש לגבי אי התייצבות המשיב למשפטו מתגברת.

קיבלתי את טענת המבקשת, לפיה נוכח הזהות בין מעשי המשיב ליתר הנאשמים יש לגזור גזרה שווה מעקרון אחידות הענישה ולהחילו על ענייננו ולצוות עליו ליתן אותן  ערבויות כדי להבטיח את התייצבותו לדיון במשפטו, וזאת בהתאם לסעיפים 44(ב) ו-48 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1966.

לעניין זה רלוונטיים דברי כבוד השופט שילה, כפי שצוטטו בבש"פ 7686/03 - רובשן רפייב נ' מדינת ישראל . פ"ד נז(6), 753 ,עמ' 761-762;

"כל בית-משפט מצווה לשמור על עקרון אחידות הענישה, כלומר, לדאוג לכך, שבגין עבירה פלונית לא יקבל עבריין אחד עונש שונה במידה משמעותית מהעונש, המוטל על עבריין אחר בגין עבירה דומה, כשיתר הנסיבות, המשפיעות על שיקולי בית המשפט בבואו לגזור עונש, דומות הן. אמרנו ,דומות' ולא ,זהות' ולא ,שוות', כי לא ניתן למצוא שני מקרים, בהם תהיינה הנסיבות זהות, הייתי אומר אפילו שוות בכול. אך לצורך עקרון אחידות הענישה נסתפק בעונשים דומים בחומרתם או בקולתם, במקרים שבהם הנסיבות דומת ומעוררות רושם של שוויון".

בהיבט של מצבו הכלכלי של המשיב לא נטען כי אין ביכולתו לעמוד בערבויות שהושתו על שותפיו.

אשר על כן, ומכל הטעמים האמורים, אני מקבלת את הבקשה ומורה בזה כי אותן הערבויות שהוטלו על שני הנאשמים בהחלטת בית המשפט מיום 12.8.05 (השופט פלד) יחולו גם על המשיב .

ניתנת בזה אורכה עד ליום 10.2.05 שעה 11.00 להמצאת ערבות צד ג' ורישום הערת אזהרה לטובת אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין בגובה 50,000 ש"ח על נכס בבעלות המשיב.

עד מתן הערבויות במלואן יוצא נגד במשיב צו עיכוב יציאה מהארץ. הצו יפקע עם המצאת כל הערבויות.

בהעדר ערבויות ייעצר המשיב ויובא ביום  1 1.2.05 שעה 8.30 בפני שופט תורן.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

ניתן היום כ"ט בשבט, תשס"ה (8 בפברואר 2005) בלשכתי

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: