החלטה בתיק בש 5137/07

1.         בפני בקשה להחזרת משאית מסוג סקניה מ.ר. 6920015 שנתפסה ע"י המשיבה ביום 20.09.07 (להלן: "התפוס").

2.         ב"כ המבקש עתר לשחרר את התפוס. לטענתו, תפיסת התפוס אינה כדין שכן לא בוצעה כל עבירה בתפוס. התפוס נתפס ללא תכולה, בתפוס הובלו עצים להסקה והעצים פונו לקרקע השייכת למר ויסאם שרוף בעוספיא שיעודה הוא  מגרש לחומרי בנין. בנוסף, תפיסת התפוס מהווה פגיעה בחופש העיסוק של המבקש, שכן התפוס מהווה את מקור פרנסתו.

לבקשה צורף תצהיר של מר ויסאם שרוף ובקשה להיתר עסק למגרש לחומרי בניין שהוגשה ע"י מר שרוף דלי לועדה המקומית לתכנון ובנייה מיום 7.10.07.

מעיון בתצהיר עולה, כי המצהיר הצהיר שעל סמך בקשתו, מר עודה הביא משאית שהכילה עצים להסקה ופרק את תכולת המשאית באדמתו. מאחר ואין בתצהיר מועד בו הובאו עצים להסקה ע"י מר עודה ואין מספר רישוי של המשאית, לא ניתן לקבוע מסקנה כלשהי מהתצהיר. בנוסף, עולה שכל המסמכים הנוספים שצורפו לבקשה נושאים תאריך שלאחר תפיסת התפוס ולכן אינם רלוונטים לצורך הכרעה בבקשה.

3.         נציג המשיבה התנגד לבקשה, הציג את תיק החקירה וחזר על תגובת המשיבה שנשלחה בכתב לביהמ"ש, לפיה קיימות ראיות לכאורה שבאמצעות התפוס בוצעה עבירה. בעבר בוצעו באמצעות התפוס עבירות זהות. באם ביהמ"ש יורה על השבת התפוס, ימשיכו לבצע עבירות באמצעות התפוס ותגרם פגיעה לבטחון הציבור ונזקים סביבתיים אקולוגיים חמורים. בנוסף, צויין בתגובה כי בכוונת המשיבה להגיש כתב אישום לאחר השלמת חקירה ובחינת הראיות ובקשה לחילוט התפוס לטובת המדינה.

4.         סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט- 1969  (להלן:"הפקודה") קובע: "רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראייה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע העבירה או כאמצעי לביצועה".

עפ"י הפסיקה, על ביהמ"ש לבדוק אם נתקיימה אחת מחמשת החלופות העשויות לשמש מקור סמכות למשטרה לתפיסת החפץ לפי סעיף 32 א' לפקודה. באם ביהמ"ש יקבע, כי התשובה הינה חיובית, יש לבחון האם מתקיימת עילה להמשך תפיסת החפץ בידי המשטרה ואם כן, האם ניתן להגשים את תכלית התפיסה באמצעות שחרור החפץ בכפוף להגבלות מידתיות שתגשמנה את תכלית התמונה בתפיסה, בד בבד עם מיתונה והחלשתה של הפגיעה בזכות הקניין של האדם, דהיינו, על ביהמ"ש לבדוק אם קיימת חלופת תפיסה שתגשים את מטרת התפיסה בדרך שתיפגע פחות בזכות קניינו של בעל הזכויות בנכס.

(ראה לענין זה בש"פ 342/06 חברת לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

5.         לאחר שעיינתי בתיק החקירה מצאתי, כי קיימות ראיות לכאורה, כי באמצעות התפוס בוצעה עבירה שעניינה השלכת פסולת בניגוד לסעיף 2 + 13 לחוק שמירת הניקיון תשמ"ד - 1984 (להלן: "החוק) ועבירה שעניינה מטרד לציבור עבירה לפי סעיף 215 לחוק העונשין תשל"ז-1987.

להלן סקירת הראיות בתמצית:

מזכר של עאבד מחמיד, מה"סיירת הירוקה", ממנו עולה כי לאחר שהתקבלה הודעה על משאית שמעמיסה פסולת, זיהה את המשאית בצומת קניון חיפה כאשר היא נוסעת בכביש פרויד, הוא עקב אחר המשאית עד לעוספיה ובאחת הסימטאות פנתה המשאית שמאלה ונהג המשאית הרים את הארגז ורוקן את תכולתה למידרון. הפסולת שהושלכה מהמשאית צולמה.

מזכר שנכתב ע"י אמנון בן נעים מיום 15.10.07, ממנו עולה כי מספר הרישוי של המשאית המוזכרת במזכרו של עאבד מחמיד, הוא- 6920015.

מעיון בתמונות בתיק החקירה, עולה שמדובר בפסולת כמשמעותה בחוק.

מהודעת רפאת עודה, הנהג שנהג בתפוס, בזמן ביצוע העבירה, עולה כי הוא מכחיש שרוקן פסולת מהמשאית. לטענתו, הוביל בתפוס עצים מחיפה לבית של ויסאם בעוספיא.

            מהראיות לכאורה, הנ"ל, אני קובעת שהיה לשוטר יסוד סביר להניח כי בתפוס נעברה עבירה.

            מתדפיס הצגת העבירות שבתיק החקירה עולה לכאורה, כי התפוס היה מעורב ב-7 מקרים נוספים של עבירות דומות. עוד עולה שהתפוס שוחרר ביום 08.07.07 ע"י כב' השופטת וסרקרוג בבש' 2999/07 מחוזי חיפה, בתנאים. כאשר בהחלטה ציינה כב' השופטת וסרקרוג כי הפרה כלשהי של המשך שימוש בתפוס לצורך השלכת פסולת במקום אסור, תגרום לחילוט  מיידי של התפוס וכן תסמיך את המשטרה לחזור ולתפוס את התפוס.

לאור האמור לעיל, אני קובעת כי תפיסת התפוס נעשתה כדין וכן מצאתי כי תכלית תפיסתו של התפוס לא פקעה, מאחר ויש חשש כי באם ישוחרר התפוס ימשיכו לבצע בתפוס עבירות.

בחנתי אם ניתן באיזון ראוי להשיג את מטרת התפיסה תוך פגיעה פחותה במבקש ומצאתי כי לא ניתן בשלב זה להחזיר את התפוס למבקש, לאור כך שעל אף שהתפוס שוחרר בתנאים על פי החלטת סגן הנשיא, כב' השופטת וסרקרוג, לא חלף זמן רב ובתפוס נעשתה, לכאורה, עבירה חדשה.

לפיכך, האינטרס הציבורי שבמניעת המשך ביצוע עבירות הפוגעות בציבור על ידי התפוס גובר על הפגיעה הצפויה במבקש, באם התפוס ישאר בידי המשטרה, כאשר לא מצאתי שניתן לשחרר את התפוס בתנאים כלשהם לאחר שהופר האמון שניתן למבקש ע"י סגן הנשיא, כב' השופטת וסרקרוג.