החלטה בתיק בש 5113/06

העובדות

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המתנהלים נגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו חמישה אישומים כשכל אחד כולל התפרצות וגניבה שהתבצעו ביום 25.05.06 משעות הצהריים עד שעות הערב.

בהחלטתי מיום 31/5/06 קבעתי כי כנגד המשיב קיימות ראיות לכאורה ואף קיימת עילת מעצר.  המשיב הופנה לשירות המבחן על מנת שיבחן את נסיבותיו האישיות של המשיב וכן יבחן חלופת מעצר במסגרת סגורה לגמילה מסמים.

תסקיר שירות המבחן

מתסקיר שרות המבחן עולה כי המשיב, בן 34, מכור לסמים קשים מגיל 15 ומעורב בפלילים. מזה שנים מנהל אורח חיים עברייני והתמכרותי.

"בהתייחסות לתנאי מעצרו מסר כי הוגדר כטעון הגנה הוא שלל בפנינו בעיות המחייבות התערבות חריגה בענינו. בשיחה עמו כיום שרון טען כי מאז מעצרו בתיק זה הוא נמנע מהשימוש בסמים".

עוד מוסיפה קצינת המבחן כי עיון ברישומו הפלילי מעלה תמונה קשה של מעורבות ממושכת בפלילים מצד המשיב וריצוי עונשי מאסר. נידון ל 40 חודשי מאסר, מהם השתחרר במרץ 2006. במהלך תקופת מאסרו לדבריו, נמנע משמוש בסמים בכלא ואף השתתף בקבוצה לעזרה עצמית של נרקומנים אנונימיים. לדבריו, שב לצרוך סמים תקופה קצרה לאחר שיחרורו.

התרשמותה של קצינת המבחן כי מדובר באדם שפיתח התמכרות קשה לסמים עם התנהגות, אורח חיים ותפקוד המאופיינים בדפוסים עבריניים אנטי סוציאליים מופנמים, החוזרים על עצמם ופוגעים בהסתגלותו החברתית.

לדברי קצינת המבחן, נעשו עם המשיב נסיונות טיפוליים רבים ומגוונים במסגרות טיפוליות שונות, סגורות ופתוחות,  אך כל הנסיונות נכשלו . למרות נסיונות של המשיב להימנע משימוש בסמים, הוא חזר פעם אחר פעם לצרוך סמים ולהתנהג לפי אותם דפוסים עבריניים. להערכתה, קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות עבריינית והתמכרותית.

לדברי קצינת המבחן, תאר המשיב תחושת עייפות מאורח חייו הנוכחי והצהיר על רצונו לשינוי. לדבריו, עובר למעצרו הנוכחי, פנה לגורמי טיפול בירוחם בבקשת סיוע בנושא הגמילה. העובד הסוציאלי המטפל במשיב מסר כי  האחרון אכן יצר קשר עם לשכת הרווחה וביטא רצון להשתלב במסגרת טיפולית פתוחה, אך עקב הגדרתו כצורך סמים, הבקשה נדחתה. בעקבות מעצרו הנוכחי, נותק הקשר עם המשיב.

מעריכה קצינת המבחן כי רמת הסיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות גבוהה יותר מסיכויי הגמילה מסמים של המשיב, כמו כן קיים ספק באשר לכוחותיו של המשיב להתמודד בטיפול גמילה לאורך זמן, לאור כשלונותיו בעבר.

שירות המבחן שקל להמליץ על בדיקת התאמתו של המשיב לטיפול במסגרת הוסטל של הרשות לשיקום האסיר , אך מאחר ומסגרת זו אינה יכולה למנוע ממטופל לעזוב את המסגרת, נראה כי הסיכון שיעזוב על דעת עצמו קיים ועל כן אין שירות המבחן יכול להמליץ על חלופת מעצר למשיב בשלב זה.

טענות הצדדים

ב"כ הבמקשת חוזר על הבקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים ופנה שוב לכתב האישום המייחס למשיב 5 אישומים שונים של עבירות רכוש. לטענתו העובדה שהמשיב ביצע עבירות אלו כחודש וחצי בלבד לאחר שיחרורו, מוסיפה על חומרת המעשים. למשיב עבר פלילי מכביד ואף תלוי כנגדו מאסר מותנה חב הפעלה של 9 חודשים. תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של המשיב, שלילי במהותו ומעלה ספקות באשר ליכולתו של המשיב להשתלב  במסגרת טיפולית.

ב"כ המשיב עותר לשחרור המשיב למסגרת טיפולית. לדבריו זהו הפתרון הטוב ביותר עבור המשיב והחברה. המשיב בגיל המתאים ביותר לטיפול בגמילה ואין חולק כי עד היום טרם קיבל טיפול של ממש בבעית הסמים. כמו כן, למשיב מיוחסות עבירות רכוש ולא עבירות סמים.

ב"כ המשיב ביקש לזמן את קצינת המבחן על מנת שתתן הסבר להבדלים בין מסגרות הטיפול השונות .

בדיון מיום 12/7/06, הופיעה בפני קצינת המבחן.

לדבריה, גם בקהילה סגורה וגם בהוסטל, כאשר אדם רוצה לצאת, הוא יכול לעשות זאת.

לדבריה, המשיב אינו מתאים לא לקהילה סגורה ולא להוסטל היות ואין אפשרות להחזיק את המטופל בכוח. המשיב אמנם מעוניין בטיפול , אך הוא זקוק לטיפול במסגרת יותר נוקשה לאור המסוכנות הנשקפת מהתנהגותו. עם המשיב נעשו נסיונות רבים בעבר אך הוא לא הצליח לעמוד בגבולות שהוצבו לו , ועל כן היא סבורה שלא יהיה זה נכון לתת בו אמון.

דיון

הלכה ידועה היא, כי העיתוי הראוי לגמילה מסמים הוא בדרך כלל בשלב ריצוי העונש ולא בשלב המעצר (בש"פ 4068/03 אלחרר נ. מדינת ישראל (השופט מצא); בש"פ 8688/04 חסדאי נ. מדינת ישראל (השופטת פרוקצ'ה); בש"פ 11176/04 דהן נ. מדינת ישראל (השופט גרוניס). עם זאת, במקרים יוצאי דופן נכון יהיה בית המשפט לבדוק אפשרות מיצוי הליך הגמילה שכבר החל גם בשלב מעצר או בנסיבות מיוחדות אחרות כאשר כל מקרה יבחן על פי נסיבותיו.