החלטה בתיק בש 5029/08

זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המתנהלים נגדו:

1.         כנגד המשיב, יליד 1977, הוגש כתב אישום המייחס לו העבירות הבאות: סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיפים 332(2) ו-332(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(2) לחוק; גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק; מסחר ברכב או בחלקים גנובים, לפי סעיף 413יא לחוק; הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק; נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 וכניסה לישראל שלא כדין, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

2.         כמתואר בכתב האישום, ביום 5.8.08 נגנב כלי רכב מסוג מיצובישי מ"ר 4747202 (להלן: "הרכב"). בנסיבות שאינן ידועות למאשימה, הגיע הרכב סמוך לגניבתו אל העיר רמלה, מקום מגוריו של המשיב, משם ניטל הרכב על ידי המשיב בכוונה למוכרו בעיר חברון. לצורך האמור נסע המשיב ברכב ביום 6.8.08 לכיוון העיר חברון, על אף שברשותו לא היה רישיון נהיגה. בסמוך לשעה 7:00 בבוקרו של אותו יום נצפה המשיב על ידי תצפית משטרתית שמוקמה בסמוך לצומת האלה, לכיוון צומת עציונה. השוטרים איליה קורזון (להלן: "קורזון") וטד אסקיאס (להלן: "אסקיאס") החלו במעקב אחרי הרכב, תוך שהם נוסעים בניידת משטרתית. משהרכבים נסעו בכביש 375, סמוך למושב מטע, התקרבו קורזון ואסקיאס אל הרכב, והפעילו את מערכת הכריזה והאורות המהבהבים של הניידת. או אז, כנטען, החל המשיב בנסיעה פרועה לכיוון מזרח, עקף שיירה שמנתה מספר כלי רכב לרבות משאית ארוכה, כל זאת תוך חציית קו הפרדה רצוף, ותוך סיכון כלי הרכב שנסעו מולו ונאלצו לרדת לשולי הכביש.

כמפורט בכתב האישום, בהמשך נסיעתו התקרב המשיב ליישוב צור הדסה, שם העמידו השוטרים מוחמד דוהרי ועידן מור חיים (להלן: "דוהרי" ו"מור חיים", בהתאמה) מחסום באמצעות ניידת משטרתית נוספת עם אורות כחולים מהבהבים, כאשר דוהרי, לבוש מדים ואפודה זוהרת, עמד לצד הניידת. דוהרי סימן למשיב לעצור, וזה אכן האט, אולם משדוהרי התקדם ברגל לכיוון המשיב ועמד סמוך לרכבו, תוך שהוא קורא לו לעצור בעברית ובערבית, החל המשיב בנסיעה מהירה ומסוכנת לכיוונו של דוהרי, שנאלץ לקפוץ על אי תנועה על מנת שלא להידרס. המשיב המשיך בנסיעה ופנה פניית פרסה סמוך למחסום שהוקם, תוך שהוא פוגע ברכב מסוג "טויוטה" שעבר במקום. דוהרי ומור חיים החלו במרדף אחר המשיב, אך הלה ברח מרכבו והחל במנוסה רגלית, ונעצר רק לאחר שדוהרי ירה באוויר. משדוהרי אחז במשיב והודיע לו כי הוא עצור, התנגד המשיב למעצר והדף את דוהרי וכן שוטר נוסף שהגיע למקום.

3.         בא-כוח המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לעניין העבירה של גניבת רכב, נהיגה ללא רישיון וכניסה לישראל שלא כדין, אף כי לטענתו אין הדבר כך בהתייחס לעבירות שעניינן סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה ומסחר ברכב ובחלקים גנובים. עוד לטענתו, מחומר החקירה עולה כי לא הופעלה מערכת כריזה ואורות מהבהבים , או נוהל מרדף אחרי המשיב, ולכל היותר הוא אך נעקב על ידי מי מהשוטרים. באשר לחציית פס ההפרדה טען, כי לכל היותר מדובר בעבירת תעבורה אך לא בסיכון חיי אדם. זאת ועוד, כנטען, משלא הובאה כל ראיה לעניין הפגיעה בטויוטה אין כל ביסוס לטענה זו. מה גם שדו"ח של שוטר נוסף שהיה במקום לא מצוי בחומר החקירה, כנדרש.

בנוסף נטען על ידו, כי באם המשיב אכן היה רוצה לדרוס את דוהרי וודאי שלא היה מאט את נסיעתו, ומשכך אף בהתייחס לכך אין ראיות לכאורה.

גם לקיום עילת מעצר הסכים ב"כ המשיב, הגם שלשיטתו במכלול הנסיבות ובהן היותו של המשיב אב לחמישה ילדים " איזון נכון וראוי... שיפגע בחרותו של המשיב באופן פחות יותר עד לבירור אשמתו יכול להעשות על-ידי שיחרור המשיב לביתו ברמלה עם אשתו וחמשת ילדיו בפיקוח מלא עם איזון אלקטרוני" (עמ' 7 לפר' ש' 19 - עמ' 8 ש' 8).

4.         קיומן של ראיות לכאורה

משהוסכם על הצדדים כי קיימות ראיות לכאורה לעניין העבירות בדבר גניבת רכב, נהיגה ללא רישיון ושהייה בישראל שלא כדין, יש לבחון קיומן של ראיות לכאורה לעניין יתר העבירות המיוחסות לו. ואמנם, עיון בחומר החקירה בעניינו ובכללו בדו"חות הפעולה של השוטרים שהיו נוכחים במעקב ובמרדף אחריו, הודעותיהם של האחרונים וכן הודעותיו של המשיב, מעלה די ראיות לכאורה אף ליתר העבירות כאמור.

כך מתארים השוטרים בדו"חות הפעולה או בהודעותיהם, כי המשיב ביצע עקיפה מסוכנת של מספר רכבים, על אף קיומו של קו הפרדה רצוף, ותוך סיכון הרכבים הבאים ממול שנאלצו לסטות מהנתיב:

"הרכב מיצובישי חתך פס לבן רצוף בנסיעה נגדית חמישה או ששה רכבים כולל משאית פול טריילר וסיכן רכבים שבאים מולו" (הודעתו של קורזון מיום 6.8.08, עמ' 1 ש' 14-16. ראה גם דו"ח הפעולה שלו מיום 5.8.08).

"זיהינו את הרכב חותך שמאלה לנתיב הנגדי על פס לבן רצוף תוך כדי סיכון רכבים שמגיעים מהכיוון הנגדי והורדתם לשוליים ועקיפה של 5-6 רכבים ביחד שמתוכם גם משאית" (הודעתו של אסקיאס מיום 6.8.08, עמ' 1 ש' 14-17. ראו גם דו"ח הפעולה שלו מיום 5.8.08).

אמנם, כעולה מהודעות אלו, החלה הנסיעה אחרי המשיב כמעקב ורק סמוך למושב מטע הופעלה מערכת הכריזה. עוד עולה, כי בטרם היה סיפק בידם להפעיל את האורות המהבהבים הם חזו בעקיפה המסוכנת של כלי הרכב כמתואר לעיל. מחשש לסיכון חיי אדם הופסק המרדף, וקשר העין עם המשיב נותק למשך כשלוש דקות, אז שמעו בקשר כי רכבו של המשיב ביצע פניית פרסה ליד המחסום שהקימו דוהרי ומור חיים ופגע ברכב הטויטה (הודעתו של קורזון, עמ' 1 ש' 13-24; הודעתו של אסקיאס, עמ' 1 ש' 14-28, עמ' 2 ש' 6).

עם זאת, בין אם העיקוב אחר המשיב החל כמרדף ובין אם לאו, ובלי קשר לשאלה האם אכן הופעלו האורות הכחולים בטרם העקיפה, קיימות די ראיות לכאורה לעניין העבירה שעניינה סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, שעה שכאמור נהג המשיב לפחות בשלב העקיפה בצורה מסוכנת, בניגוד לדין, ותוך סיכון חיי הנוסעים ברכבים הבאים מולו.

באשר לעבירה של חבלה חמורה - מדו"ח הפעולה של דוהרי, שנמצא בעת האירוע ליד הניידת השנייה שהפכה למחסום, עולה כי הניידת חסמה באופן חלקי את הכביש כאשר האורות המהבהבים בה דלוקים, וכי הוא היה לבוש במדים עם אפודה משטרתית זוהרת. עוד כפי שצויין על-ידו, הוא ראה את המשיב נוסע במהירות לכיוונו, וכאשר המשיב האט הוא התקרב לכיוון הרכב, אולם אז החל המשיב להאיץ ודוהרי נאלץ לקפוץ על אי תנועה סמוך על מנת שלא להידרס על ידי המשיב. עוד עולה מהדו"ח, כי בהמשך הנסיעה ביצע המשיב פניית פרסה כדי שלא לעצור במחסום שהוקם, אז פגע ברכב אזרחי שהיה במקום.

על פי סעיף 329(2) לחוק העונשין: " העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור. דינו - מאסר עשרים שנים... (2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין או בנשק מסוכן או פוגעני אחר".

משלכאורה ניסיון הפגיעה בדוהרי, שלבש מדים ועמד ליד ניידת בעלת סימני זיהוי ברורים, נעשה לצורך התחמקות ממעצר, ומשכלי רכב בנסיבות העניין יכול להיות "נשק פוגעני", קיימות ראיות לכאורה אף בהתייחס לעבירה זו.

באשר לנסיבות המעצר מסרו השוטרים דוהרי ואיתן בוטביינור, כי המשיב התנגד למעצר כך שנאלצו להשתמש בגז פלפל לצורך מעצרו (ראו דו"חות הפעולה של דוהרי ובוטביינור מיום 5.8.08). מדו"חות אלו עולות ראיות לכאורה ביחס לעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

בהתייחס לעבירה של סחר ברכב, הרי משהמשיב הודה מפורשות כי נטל את הרכב בכוונה למוכרו בעיר חברון (הודעה מיום 5.8.08, עמ' 2 ש' 19). די בכך כדי להקים ראיות ביחס לעבירה זו, כהגדרתה בחוק.