החלטה בתיק בש 4836/06

1.         כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה כדי לגנוב- עבירה על סעיף 381(א)(2) לחוק הענישה וגניבה- עבירה לפי סעיף 384 לחוק הנ"ל.

2.         על פי עובדות כתב האישום ביום 24.9.06  תקף הנאשם את המתלוננת באופן שדחף אותה וחטף ממנה את תיקה.

3.         בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים ע"פ סעיף 21(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996. המבקשת טוענת כי לאור התנהגות המשיב אין הוא ראוי לאמון ואין מקום לחלופת מעצר במקרה זה.  

4.         עיון בתיק החקירה מראה כי חומר הראיות הקיים בתיק עומד ברמה הלכאורית המספקת כדי להורות על מעצר עד תום ההליכים. מיד לאחר תקיפת המתלוננת הגיעו  שוטרים לאזור הארוע, סריקות שבוצעו במקום גילו את המשיב שנתפס לאחר מרדף.  בעת תפיסתו הודה המשיב במיוחס לו ואף הוביל את השוטרים למקום בו החביא את התיק שנגנב מהמתלוננת, (ר' מסמך המסומן ג' והודעת המשיב).

5.         באשר לעילת המעצר- תאור המעשה הינו תאור של מעשה אלימות, המשיב דחף את המתלוננת ומשך בחוזקה את תיקה, אך למרות זאת לא ניתן לסווגו למקרה אלימות כהגדרתו בסעיף 21(א)(5) לחוק המעצרים ולכן אין במקרה זה חזקת מסוכנות סטטוטורית.  אך חשוב לראות כי המקרה שבפניי משלב עבירה של אלימות עם עבירה כנגד הרכוש. ככל שמדובר בעבירות רכוש אפנה למשל לקביעתה של כב' הש' פרוקצ'יה בבש"פ 6800/05 אדם מכלוף נ' מדינת ישראל תק-על 2005(3), 1759 בעמ' 1762 " כפי שנפסק, עבירת רכוש ככזו אינה מקימה בהכרח ומעצם טיבה עילת מעצר. כדי לבסס קיום מסוכנות של עבריין רכוש באופן שיקים עילת מעצר בעניינו, יש צורך בנתונים נוספים המעצימים את החשש לשלום הציבור מפני שחרורו למשך תקופת ניהול משפטו. בהקשר זה, בית משפט זה קבע בענין בש"פ 5431/98, 5571/98 פרנקל נ' מדינת ישראל, פד"י נב(4) 268; "עבירות רכוש המבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר או תוך התארגנות של מספר עבריינים, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים, עלולות לפי מהותן ונסיבות ביצוען לסכן את בטחון האדם ואת בטחון הציבור ". מכאן, עשויה בתנאים מסוימים להתקיים עילת מעצר גם בגין עבירות רכוש, ויש לבחון בכל מקרה לגופו האם נסיבותיו מצביעות על מסוכנות הנאשם לשלום הציבור".

6.         ניתוח נסיבות המקרה מצביע על עילת מעצר ומסוכנות ואדגיש כי לפי תאור המתלוננת -עוברת אורח תמימה, העבירה בוצעה בשתוף פעולה של שני עבריינים, המשיב ביחד עם אחר עימו שוחח עובר לעבירה. המתלוננת נתנה תאור מדויק של שני המעורבים בארוע, (ר' הודעתה  מסמך המסומן מס' 3), התארגנות של מספר עבריינים ביחד עם שימוש בכל למימוש כוונותיהם מצביעה על מסוכנות המשיב ובחירתו של עובר אורח תמים כקורבן למעשיו רק מחזקת  את מסוכנותו ולכן הנני קובע כי בנסיבות אלו מתקימת עילת מעצר ומסוכנות מצידו של המשיב וקיימת הצדקה לכאורה למעצרו של המשיב.

7.         למרות האמור לעיל- כמצוות המחוקק יש לבחון בכל מקרה קיומה של חלופת מעצר ואפנה לפסק דינו של כב' הש' רובינשטין שניתן לאחרונה בש"פ 6367/06 מתן מימון נ' מדינת ישראל תק-על 2006(3), 2196 בו נקבע כי גם עם מתקיימת מסוכנות "עתה יש לבחון האם "לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחרותו של הנאשם, פחותה" (סעיף 21(ב)(1) לחוק).

8.         לשם בחינת חלופה יש לבחון  בנוסף ל"מעשה" את "העושה" בו למעשה נתבקש לתת אמון עד לתום ההליכים בענינו. למשיב הרשעה מחודש 9/05 בעבירה של קבלת דבר במרמה ביחד עם עבירה של שיבוש הליכי משפט!, בנוסף כנגד המשיב תלויים ועומדים 4 כתבי אישום המייחסים לו עבירות רכוש רבות משנת 2005. התנהגותו של המשיב מצביעה לכאורה על אדם שבחר את דרך הפשע ביחד עם אלימות כדרך חיים, (כתבי האישום כוללים גם עבירות של תקיפה בנסיבות חמורות והחזקת סכין), סמיכות הזמנים של העבירה נשוא הבקשה לעבירות האחרות יוצרות רושם כי המשיב מסוכן לציבור ולרכושו ולא שוכנעתי כי ניתן לאיין מסוכנותו בדרך של שהייה מחוץ לכותלי הכלא.

9.         בטרם סיום אבהיר כי גם הפתרון של איזוק אלקטורני המוצע ע"י הסנגורית אינו פתרון הולם במקרה זה ואפנה לפסק דינה של כב' הש' ברלינר שניתן ביום 25.9.06 בבית המשפט העליון בבש"פ 7442/06 בן זזון נ' מדינת ישראל, "באשר לטענתו של הסנגור לענין האפשרות להורות על איזוק אלקטרוני - כיוון שטענה זו שבה ונטענת כל אימת שעומדת על הפרק שאלת שיחרורו בערובה של מי שמעצרו מתבקש, אני רואה להעיר כדלקמן: איזוק אלקטרוני איננו אמצעי קסם ואין בו בפני עצמו כדי לאיין מסוכנות. כל שחרור בערובה, גם כאשר בין יתר התנאים מורה בית המשפט על איזוק אלקטרוני, מבוסס על יסוד של אמון. האיזוק האלקטרוני מספק אמצעי לביקורת, האם הפר הנאזק את תנאי השחרור בערובה. מי שאיננו ראוי לאמון זה מלכתחילה, ספק אם יהיה ראוי לו, בשל קיומה של האפשרות המאוחרת לדעת על הפרת אמון פעם נוספת".

10.        התנהגותו של המשיב ביחד עם הרשעתו בשיבוש הליכים וכתבי האישום התלויים ועומדים כנגדו אינם מאפשרים לתת בו אמון והם שוללים אפשרות שחרור גם למסגרת פיקוח ע"י איזוק אלקטרוני.

11.        אשר על כן הנני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בת.פ.  2889/06 של בית המשפט השלום בחיפה.

ניתנה היום ו' בתשרי, תשס"ז (28 בספטמבר 2006)

_________________

אליקים אברהם, שופט

שם הקלדנית: סתוית א. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: