החלטה בתיק בש 4827/08

זוהי בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם, על רקע כתב האישום המייחס להם לכאורה ביצוע עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, שימוש במסמך מזויף, התחזות כאדם אחר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו - עבירות מיום 02/05/08.

על פי עובדות כתב האישום, מיוחס למשיבים כי בתאריך 02/05/08 שהו המשיבים במושב בית הגדי כשאין בידם אישור כניסה לישראל על פי דין.

עוד מיוחס למשיבים כי במועד הנ"ל, השתמשו במסמך מזויף בכך שהמשיב 1 הציג בפני השוטר מסמך הנחזה להיראות כתעודת זהות ישראלית על שם עג'אג' עלאא, ת.ז. 029998226 (להלן: "המסמך המזויף") כשעל התעודה מודבקת תמונתו של המשיב. המשיב 2 הציג בפני השוטר מסמך הנחזה להיראות כתעודת זהות ישראלית על שם אלהאווארין עדנאן, ת.ז. 317832251 (להלן: "המסמך המזויף"), כשעליה תמונתו של המשיב 2.

המשיבים במעשיהם המפורטים לעיל, התייצגו בכזב כאדם אחר בכוונה להונות וגם בכוונה להפריע לשוטר בשעת מילוי תפקידו, או להכשילו בכך.

ב"כ המשיבים הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה והן לקיומה של עילת מעצר, יחד עם זאת עתרו להורות על שחרורם של המשיבים לחלופות המעצר הבאות:

-           לשחרר את המשיבים לכתובת מגוריהם בדהרייה - רש"פ וזאת כנגד מתן ערבות כספית לשם הבטחת התייצבותם למשפט.

-           לשחרר את המשיבים למעצר בית מלא בביתו של ערב ישראלי בשם כהן שלמה, ממושב בית הגדי וזאת תחת פיקוחם המלא והמתמיד של כהן שלמה וכהן ראובן לסירוגין.

-           לשחרר את המשיבים תחת השגחתו ופיקוחו של הערב כהן שלמה במושב בית הגדי.

ב"כ המשיבים טענו כי יש לדחות את טענת המבקשת באשר לעילת המעצר הנוגעת למסוכנות הנשקפת לביטחון הציבור מהמשיבים וזאת נוכח העובדה כי מדובר במשיבים נעדרי עבר פלילי שכל מטרת כניסתם לישראל, נועדה לצרכי עבודה בלבד.

באשר לעילת המעצר השנייה, דהיינו החשש להימלטות מן הדין, טענו ב"כ המשיבים כי ניתן לאיין חשש זה באמצעות ערבויות כספיות של ערבים ישראלים, לרבות הפקדה כספית וזאת בהתאם להחלטות דומות של בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון בבש"פ 3756/05 - יוסף טרשאן ואח' נ' מ"י וכן ב"ש 20305/08 מ"י נ' סלאמה לחסוני - בית המשפט המחוזי בב"ש וכן בש"פ 260/05  - חרבי סביח נ' מ"י וכן ב"ש 20704/05 מ"י נ' נידאל חריזאת, בית המשפט המחוזי ב"ש וכן בש"פ 648/00 איאד עבידו נ' מ"י.

עוד הדגישה ב"כ המשיב 1 כי מדובר במשיב בן 28, נשוי ואב לילד בן שנה הסובל מבעיה בריאותית, על רקע פגם בתפקוד הכליות. לעניין זה הוגשו מסמכים רפואיים.

עוד הדגישה ב"כ המשיב 1, כי המצב הבריאותי של בנו הקטין, מחייב נוכחותו והשגחתו של המשיב על בנו הקטין, הנזקק לסירוגין לבדיקות וטיפולים רפואיים בירושלים.

המשיב 1 הוסיף כי פעם בשבוע הוא נוהג ללוות את בנו לקבלת טיפולים רפואיים בירושלים, עוד לדבריו כל פעם מקבל אישור ממשרדי המת"ק ללוות את בנו לטיפולים בירושלים. באשר להיעדר אישור כניסה לישראל, מסר כי הסירוב הינו מחמת גילו הצעיר בלבד. 

המשיב 2 הוסיף כי הינו בן 38, נשוי ואב לארבעה ילדים, עוד מסר כי נכנס לישראל שלא כדין לצרכי פרנסה בלבד, על רקע המצוקה הכלכלית באזור מגוריו.

עוד התייצב בפני הערב שלמה כהן, בן 51, נשוי ואב לשני ילדים, מתגורר במושב בית הגדי.

מר כהן מסר כי הוא עוסק כקבלן שיפוצים, בעבר העסיק את שני המשיבים הואיל וסבר כי הם אזרחים ישראלים ורק היום התגלה לו כי מדובר במשיבים תושבי הרש"פ, יחד עם זאת מסכים לשמש חלופה עבורם ולהבטיח את התייצבותם למשפט.

ב"כ המבקשת עותרת למעצרם עד תום ההליכים, על רקע המסוכנות הלכאורית לביטחון הציבור, היות והמשיבים שוהים בישראל ללא אישור כניסה וכן החשש כי ימלטו מן הדין, בשים לב לעובדה כי המשיבים מסרו זהות בדויה וזאת עשו בכדי להימלט מאימת הדין.

באשר להיבט העקרוני בדבר שחרור שב"ח, נדרש בית המשפט העליון לסוגיה זו לא אחת וקבע, כי אין בעובדת היות אדם שב"ח לכשעצמה, כדי לפטור מחובת בדיקת חלופת מעצר זאת נוכח תפיסת היסוד של חוק יסוד, כבוד האדם וחירותו, המניח צורך של איזון בין ערך חרות הפרט לביטחון הציבור, תוך הדגשת חרות הפרט כראשון במעלה, בהפעלת שיקול הדעת השיפוטי. אף שהחשש לקיומו של סיכון ההתחמקות מאימת הדין מתקיים בדרך כלל במקרים מסוג זה, וקל יותר לתושבי השטחים להימלט ולהתחמק. יחד עם זאת מתחייבת בחינה פרטנית של כל מקרה לגופו. לעניין זה ראה בש"פ 8567/06, בש"פ 7136/04, בש"פ 260/05, בש"פ 648/00, בש"פ 9139/99 בש"פ 1023/97, בש"פ 7767/95, בש"פ 6339/03, בש"פ 3794/06, בש"פ 3756/05.

מול האמור לעיל, קיימות גם החלטות אחרות, בהן הוחלט כי בעיתות חירום, מופעל שיקול הדעת מול החשש להימלטות מאימת הדין, באופן הגובר על שיקולים אחרים - לעניין זה ראה בש"פ 2439/02 אנואר סבאח נ' מ"י וכן בש"פ 5326/98 זערי נ' מ"י.