החלטה בתיק בש 4724/05

1.         בקשה למעצרו עד לתום ההליכים הפליליים של כב' הרב משה לוינגר (להלן: "המשיב") נוכח כתב אישום שהוגש כנגדו בגין חשד לביצוע עבירות: התפרעות, המשך התפרעות לאחר הוראת פיזור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

2.         הבקשה הוגשה ביום 19/5/05 כאשר המשיב שוחרר עוד ביום 17/5/05 במסגרת בקשה להארכת מעצר ימים לצורכי חקירה לאחר שמסר טביעות אצבעות.

            כיום המשיב משוחרר.

3.         תיאור האירוע: ביום 16/5/05 בשעת אחה"צ עיכבה המשטרה לביקורת אוטובוס בו נסעו מתנחלים מחברון לבאר-שבע, בקטע הכביש שבין צומת שוקת וצומת עומר, לאור מידע על כוונות להפרת סדר. (באותו הזמן החלו התפרעויות מאורגנות וחסימת כבישים במקומות נוספים ברחבי הארץ כחלק מתוכנית כלל ארצית של קבוצה אידיאולוגית המתנגדת לתוכנית ההתנתקות של ממשלת ישראל). נוסעי האוטובוס וביניהם המשיב, גברים, נשים, קטינים וטף, כ- 60 במספר, ירדו מהאוטובוס וביצעו חסימה של הכביש בשני המסלולים (כיוונים). נעצרו 11 אנשים וביניהם המשיב שנחזה כמי שהנהיג את החסימה וההתפרעות במקום.

4.         מעיון בחומר הראיות בתיק מצאתי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אשמת המשיב בביצוע העבירות. למקום החסימה הגיעו עשרות שוטרים ובראשם סנ"צ אילן פרץ מפקד תחנת משטרת עיירות שערך דו"ח פעולה מפורט של השתלשלות האירוע (דו"ח הפעולה נערך ביום 16/5/05 שעה 19:10) הכולל תיאור מעשיו של המשיב שקרא לנוסעי האוטובוס לחסום את הכביש ולא לאפשר תנועה. המשיב התנגד לעיכובו ולאחר מכן למעצרו תוך הפעלת כוח. עפ"י דו"ח פעולה של פקד אבנר ישראל (נערך בשעה 19:35) המשיב צעק לנוסעי האוטובוס "לשכב על הכביש", "להתנגד בכח", סרב להתלוות כאשר הודע לו כי הוא מעוכב והתנגד בכוח למעצרו תוך שהדף את פקד אבנר ישראל על רכב שהיה במקום באופן שנגרמה לו שריטה בחלק האחורי של ידו השמאלית.

5.         ב"כ המשיב טוען לכרסום ממשי בתשתית הראיות לכאורה כנגד המשיב בנוגע לביצוע עבירת ההתפרעות, שכן עפ"י דו"ח של סמ"ר אלאטרש עזאדין (שנערך בשעה 20:00) הוא

עצמו ביחד עם שלושה שוטרים נוספים עצרו את המשיב וכבלו אותו באזיקים (ולא מת"ח אילן פרץ ופקד אבנר ישראל) ולא היתה כל התנגדות בכח של המשיב למעצרו.

אולם מעיון בדו"ח הפעולה של מת"ח אילן פרץ עולה כי המשיב עוכב ומשסרב נאמר לו כי הוא עצור ולאחר מכן נלקח ע"י מת"ח אילן פרץ ופקד אבנר ישראל מצידו המזרחי של הכביש לצידו המערבי (לכיוון הנסיעה לב"ש) כאשר מת"ח אילן פרץ חוזר לצד המזרחי של הכביש ופקד אבנר ישראל בסיוע שוטר בילוש מוביל את המשיב לניידת שם נמסר לשוטרים ונכבל באזיקים. גם אם קיימת סתירה בגרסאות לענין זהות השוטרים מבצעי המעצר אין בכך כדי כרסום ממשי בכוח הראייתי הפוטנציאלי הטמון בראיות הגולמיות להוכחת האשמה בעבירות נשוא כתב האישום.

6.         המשיב שמר על "זכות השתיקה" (חסיון מהפללה עצמית) בחקירתו בתחנת המשטרה.

7.         בשלב הבקשה ביהמ"ש אינו נכנס לשאלות מהימנות ושקילת הראיות. חומר הראיות נבחן רק עפ"י אמת מידה  ראייתית לכאורית, קרי, היקף טיב ועצמת הראיות.

בענייננו מצאתי כי דוחות הפעולה הנ"ל והודעות השוטרים הנוספים על חלקיו השונים של האירוע מקימים תשתית ראייתית לכאורית להוכחת האשמה המיוחסת למשיב.

8.         עילת המעצר בענייננו הינה מסוכנות לבטחון הציבור המשתמש בכביש, כתוצאה מחסימתו המוחלטת.

            עפ"י חומר הראיות שנאסף היו במהלך האירוע מספר מחזורים של ידויי אבנים בין תושבים בדואים (שבט סמהדנה) לבין נוסעי האוטובוס כאשר השוטרים נאלצו לחצוץ בגופם בין הניצים תוך הסתכנות בפגיעות גוף.

נגרם ע"י נוסעי האוטובוס נזק ממשי לרכב של תושב בדואי כאשר ניסה לעקוף החסימה בנסיעה על שולי הכביש. נוסעי האוטובוס לא איפשרו לרכב בו היתה אישה שכרעה ללדת לעבור דרך הכביש שנחסם.

על מסוכנות המשיב ביהמ"ש למד גם מהמרשם הפלילי המצביע על עבר פלילי מכביד בגין ביצוע מספר ניכר של עבירות בהן הורשע, ביניהן השתתפות בהתקהלות אסורה, התנהגות פרועה במקום ציבורי, עבירות כלפי שוטרים ועובדי ציבור, לרבות תקיפת שוטרים.

כמו כן, בשל הרשעתו האחרונה תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה בר הפעלה של 30 יום שלא יעבור עבירה של התפרעות והתחייבות עצמית ע"ס 5,000 ש"ח שאף היא בת הפעלה (גזר דין מיום 21/1/03) נוסף לכך, תיק מב"ד בגין תקיפת שוטר מחודש 3/2005.

יאמר, כי המשיב ילד 9/6/1935 ביצע את מרבית העבירות  בהן הורשע בין השנים 1975 - 1995 ; ובמהלך עשר השנים האחרונות קיים מיעוט יחסי של הרשעות.

כאמור אין המדובר באירוע שעמד לבד, ויש לראותו על רקע ההתפרעות המאורגנת וחסימת כבישים שתוזמנה סימולטנית במספר כבישים ברחבי ישראל.

יש להתייחס למסוכנות המשיב גם אל מול הרקע של מהלך ההתנתקות הצפוי בחודשים הקרובים.