החלטה בתיק בש 4691/07

בפניי מונחת בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים לאחר שהוגש נגדו כתב אישום והמייחס עבירה של שוד בנסיבות מחמירות בניגוד לס' 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

א.   כתב האישום וטענות הצדדים:

בכתב האישום נטען, כי ביום 20.12.07 בשעה 18:45 או בסמוך לה, הגיע הנאשם לדוכן למכירת ביצים ברחוב משה שפירא 28 בעכו (להלן: "הדוכן") כשבדוכן עבד באותה עת אדוארד קרסוביצקי יליד שנת 1993 (להלן: "המתלונן").

המתלונן ישב על כיסא בדוכן והנאשם ניגש אליו מאחורה אחז בכתפיו ואמר לו "לא לזוז למה אני דוקר אותך" תוך שהוא מצמיד לצווארו מכשיר חד. הנאשם הושיט את יד שמאל לפתח המגירה, פתחה וגנב ממנה סכום של כ- 700 ש"ח ונמלט מהמקום. במהלך מנוסתו זרק הנאשם את המכשיר החד.

למתלונן נגרמו שלוש שריטות קטנות כתוצאה ממעשה הנאשם.

בגין האמור לעיל ייחסה המאשימה לנאשם את העבירה המפורטת ברישה החלטתי זו.

ב"כ המאשימה טענה לקיומן של ראיות לכאורה לסיבוך המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. בין היתר, הפנתה ב"כ המאשימה לעדותו של המשיב שבה הוא הודה במיוחס לו. כן הפנתה ב"כ המאשימה לדוח"ות הפעולה שנערכו ע"י השוטרים שבפניהם הודה המשיב במיוחס לו. בהמשך הפנתה ב"כ המאשימה גם להודעת המתלונן שבה הוא פירט את מעשה השוד לפרטי פרטים.

בהמשך נטען לקיומה של עילת מעצר של מסוכנות נגד הנאשם כאמור בס' 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996 (להלן: "החוק"). כן עמדה ב"כ המאשימה על המסוכנות העולה מעובדות כתב האישום, שכן הנאשם שדד קטין יליד שנת 1993 תוך שהוא נוקט כלפיו באלימות.

ב"כ הנאשם הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה אך טענה כי במקרה זה ראוי לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר, שכן מדובר באדם צעיר ללא עבר פלילי למעט עבירה של היעדרות מהשירות הצבאי. כן צויין, כי הנאשם איבד את אביו בתאונה מחרידה שבה אביו של הנאשם נפל מהמרפסת לנגד עיניו ונהרג.

ב"כ הנאשם הציעה חלופת מעצר מרוחקת מהעיר עכו שבה ישהה הנאשם אצל אחותו בקרית ים.

ב.    דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בחומר החקירה נחה דעתי כי קיימות ראיות טובות לכאורה לסיבוך המשיב בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

מדו"ח הפעולה של השוטרים שעצרו את המשיב עולה, כי כאשר אלה הגיעו לביתו של המשיב, המשיב הודה, לכאורה, במיוחס לו לאחר תחקור קצר. כמו כן נמצא על גופו של המשיב- עת שנעצר- סכום כסף התואם את הסכום הנשדד.

בהמשך פירט המשיב בהודעתו מיום 20.12.07 את אשר ביצע. עוד יש לציין כי המשיב ביצע שחזור מעשה השוד.

לאמור לעיל יש להוסיף את הודעת המתלונן ולמסמכים הרפואיים שבתיק.

עבירת השוד המיוחסת למשיב מקימה חזקת מסוכנות כאמור בס' 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996 (להלן: "החוק"). המשיב ביצע לכאורה מעשה אלים וחמור של שוד קטין יליד שנת 1993 תוך שהוא מאיים לדקורו בכלי חד. מכאן גם, קמה עילת מעצר של מסוכנות כאמור בס' 21(א)(1)(ב) לחוק.

גם כאשר קיימת עילת מעצר וכאשר מדובר בעבירות חמורות על בית המשפט לבדוק אם יש בחלופת המעצר כדי לענות על דרישות המעצר בפועל ואם לאו כקבוע בסעיף 21(ב) לחוק וכך נקבע באחת הפרשיות:

"חובה היא לשקול בכל מקרה וגם בעבירות חמורות, חלופת מעצר, והשאלה נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה. עליה לבדוק אם החלופה מבטיחה את תכלית המעצר. אם תמצא לומר, שבכל מקרה של ביצוע עבירה חמורה מתבקשת מסוכנותו של הנאשם ואין להחליט על חלופת מעצר, נמצאת מרוקן את חובת שקילת החלופה מתוכן" (בש"פ 4224/99 מדינת ישראל נ' כהן תק-על 99(2) 10, (1999); ראו גם: בש"פ 7524/06  מרדכי נ' מדינת ישראל  תק-על 2006(3) 4652 (2006)).

ועוד: