החלטה בתיק בש 4663/08

        בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין

1.      המבקש הורשע בבית משפט השלום, על פי הודאתו, ולאחר שצירף מספר אישומים שהיו תלויים ועומדים כנגדו, בחמש עבירות גניבה, ארבע עבירות איומים, שתי עבירות של התנהגות פסולה במקום ציבורי, שתי עבירות של הפרת הוראה חוקית, סיוע לפריצה לרכב ותקיפה סתם. ביום 21/11/07 נגזרו על המבקש, בין היתר, שמונה חודשי מאסר בפועל.

2.     המבקש ערער על גזר הדין. ביום 15/4/08 נדחה ערעורו ונקבע כי על המבקש להתחיל בריצוי עונשו ביום 18/5/08. ביום 20/5/08 הגיש המבקש בקשה, בהסכמה, לדחות את תחילת ריצוי עונשו ליום 1/6/08, בנימוק שלמבקש "מספר בעיות רפואיות". מאחר שהבקשה הוגשה בהסכמת המאשימה, ניתן, ביום 20/5/08, צו כמבוקש.

3.     ביום 2/6/08 פנה המבקש בבקשה נוספת לדחיית ריצוי עונש המאסר בחודשיים ימים. בבקשה נטען כי המבקש אושפז בבית החולים שערי צדק "ולא ברור מתי ישוחרר",מעבר לכך נטען כי ניתן צו פינוי כנגד המבקש ובני משפחתו, מדירתם, והפינוי נועד ליום 29/6/08. בנוסף, על המבקש לעבור ניתוח ביום 1/7/08.

4.     המדינה התנגדה לבקשה בעיקר משום שמהמסמכים הרפואיים אותם צירף המבקש לבקשתו עולה כי המבקש סובל מבעיית טחורים, מזה שנים רבות, והוא אף הזניח את הטיפול בכך, כפי שניתן ללמוד מהמסמך הרפואי מיום 26/5/08, מה עוד המבקש יזכה לטיפול רפואי בין כתלי הכלא.

5.     הצדדים הסכימו כי בית המשפט ידון ויחליט בבקשה בהסתמך על בקשת המבקש על נספחיה ותגובת המדינה, מבלי צורך לקיים דיון במעמד הצדדים.

6.     דין הבקשה להידחות על הסף מחמת שהבקשה הוגשה לאחר המועד בו היה על המבקש להתייצב לריצוי עונשו, מבלי שהתרחש כל אירוע בלתי צפוי אשר היה בו למנוע מהמבקש להתייצב לריצוי עונשו, או להגיש בקשתו מבעוד מועד. ראה לעניין זה סעיפים 8 ו - 9 להחלטה ברע"פ 9315/03 גוני ישראלוב נ. מדינת ישראל, דינים עליון כרך ס"ה 909, והדברים שנאמרו מפי כב' השופטת מ' נאור ברע"פ 2669/04 אופיר לוי נ. מדינת ישראל (דינים עליון כרך ס"ז 345):  "על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור זו. פסק הדין ניתן ביום 4/2/04. בפסק הדין הוחלט לעכב את ביצוע עונשו של המבקש עד ליום 18/3/04. בקשה זו הוגשה לבית משפט זה ביום 16/3/04 - יומיים בלבד לפני המועד שנקבע תחילת ריצוי העונש. פעמים רבות הבעתי בעבר את מורת רוחי מהנוהג של הגשת בקשות לעיכוב ביצוע בדקה האחרונה לפני מועד ריצוי עונש מאסר. בית המשפט המחוזי העניק למבקש 6 שבועות לבקש רצות ערעור על פסק הדין, אך המבקש בחר להגיש בקשה זו רק יומיים לפני סוף התקופה. לכך אין כל הצדקה. אין לקבל נוהג של הכתבת לוח זמנים לבית משפט זה, מתוך תקווה שיינתן עיכוב ביצוע אך בשל קוצר הזמן".

7.     גם לגופם של דברים דין הבקשה להידחות: צו הפינוי הוצא ביום 30/4/08. אמנם ההודעה בדבר ביצוע הצו נמסרה ביום 27/5/08, אולם לא היה בכך כל חידוש או הפתעה מבחינת המבקש. הבקשה בנקודה זו הנה סתמית וכוללנית, ולא  באה כל טענה כי יש בצו זה משום הפתעה כלשהי למבקש. באשר לניתוח הקבוע ליום 1/7/08, מדובר בטיפול רפואי שטיבו אינו ברור שנועד ליום 1/7/08 בשעה 11:00 במרכז הרפואי ירושלים לסוג טיפול "כללי". מעבר לכך לא בא כל פרט. אין מדובר בניתוח במסגרת בית חולים ולכל היותר מדובר בטיפול רפואי נקודתי. באשר לאישפוז המבקש, כל שקיים הוא מסמך מבית חולים שערי צדק מיום 1/6/08 לפיו המבקש אושפז באותו יום במחלקה הכירורגית. מעבר לכך, לא בא כל פרט שהוא, לא בנוגע עם סיבת האישפוז (שמקורה, כנראה, בטחורים) , ולא לגבי צפי הטיפול.

        מכאן, כאמור, דין הבקשה להידחות.

        יחד עם זאת, מאחר שיתכן שהמבקש עדיין מאושפז, ולפנים משורת הדין, יתייצב המבקש לריצוי עונש המאסר, כאמור בפסק הדין בערעור מיום 15/4/08, ביום 10/6/08. במידה שהמבקש יהא מאושפז עד אותו מועד, ותוגש בקשה מראש, אשקול אפשרות להארכת המועד עד לשחרורו מאישפוז.

ניתנה היום א' בסיון, תשס"ח (4 ביוני 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לב"כ הצדדים, גם בפקסימיליה.

קלדנית: רחל אמויאל

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: