החלטה בתיק בש 4652/07

מונחת בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום והמייחס לו עבירות של קשירת קשר לפשע, עבירה בניגוד לס' 499 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"); נשיאה והובלת נשק בצוותא, עבירות בניגוד לס' 144(ב) רישה + ס' 29 לחוק העונשין; חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, עבירות בניגוד לס' 329(א)(1) + ס' 29 לחוק העונשין ותקיפה הגורמת חבלה של ממש בצוותא, עבירה בניגוד לס' 380 + ס' 29 לחוק העונשין.

למען הסדר הטוב אציין, כי עניינו של שותפו לכאורה של המשיב נדון בתיק נפרד בש 395/07.

א.    עובדות כתב האישום וטענות הצדדים:

בכתב האישום נטען, כי ביום 18.10.07 קשרו הנאשם ואחד בשם יוסף עבאדי (להלן: "עבאדי") קשר לירות בבלאל אמרכני (להלן: "המתלונן") על מנת לגרום לחבלתו. במסגרת הקשר נקבע כי הנאשם יבצע את הירי ועבאדי ישמש כתצפיתן לנאשם מבעוד מועד על התקרבות המתלונן.

לשם קידום הקשר והוצאתו אל הפועל, ביום 18.10.07 בסמוך לשעה  20:10 התקשר הנאשם למתלונן, הציג את עצמו בשם אסד, וזימן את המתלונן לפגישה בעיר העתיקה בעכו בסמוך לכנסיית סיינט אנדראוס (להלן: "הפגישה").

כמו כן, הצטייד הנאשם באקדח מסוג ברטה או FN (להלן: "האקדח") שבכוחו להמית אדם. בהמשך, ולשם קידום הקשר והוצאתו אל הפועל ארב הנאשם למתלונן בסמטה בסמוך למקום הפגישה, כשהוא נושא על גופו את האקדח. עבאדי עמד אף הוא בקרבת מקום וזאת על מנת להודיע לנאשם מבעוד מועד על הגעת המתלונן.

ביום 18.10.07 בסמוך לשעה 20:40 הגיע המתלונן למקום הפגישה. עבאדי דיווח לנאשם אודות הגעת המתלונן, ואז יצא הנאשם ממקום מחבואו בסמטה, כשפניו מכוסים וירה לעבר המתלונן 4-5 יריות בכוונה לגרום לחבלתו.

כתוצאה מהירי נפגע המתלונן ברגלו הימנית ואושפז בבית החולים כשהוא סובל משבר מרוסק בשוק ימין. במהלך אשפוזו עבר המתלונן ניתוח לצורך טיפול בפציעתו. 

עוד נטען, כי כתוצאה מהירי נחבלה עוברת אורח בעכוזה בשם חיאת עג'ינה.

בגין האמור ייחסה המאשימה לנאשם את העבירות המפורטות לעיל.

ב"כ המאשימה טענה לקיומן של ראיות לכאורה. בין היתר, היא הפנתה לגרסת המתלונן, לגרסת אשתו ולשאר העדויות בתיק. כן היא הפנתה למחקרי התקשורת שבוצעו בתיק ומלמדים על מעורבותם של הנאשם וחברו עבאדי.

כמו כן ביקשה ב"כ המאשימה לדחות את גרסתו של הנאשם שהתגלו בה סתירות ופריכות.

בהמשך טענה ב"כ המאשימה לקיומן של עילות מעצר בדבר מסוכנות, שיבוש מהלכי משפט וחשש להתחמקות מהדין ושללה קיומן של חלופות מעצר אשר תאיינה את מסוכנות הנאשם. ב"כ המאשימה הפנתה לעברו הפלילי של המשיב. 

ב"כ הנאשם חלק על קיומן של ראיות לכאורה, לטענתו החומר הראייתי אינו מגבש ראיות לכאורה. לטענתו הראיות נגד הנאשם מורכבות משני מישורים עיקריים, עדות עבאדי ולגביה הוא הפנה לסתירות שונות שעלו בעדותו של עבאדי שלטענתו אינה מבססת ראיות לכאורה בשים לב לאותן סתירות , ומחקרי התקשורת שלגביו טען ב"כ הנאשם כי הם אינם מעידים על מאומה.

ב"כ הנאשם טען כי, לחובת הנאשם הרשעה אחת בלבד, וביקש לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר.

ב.     ראיות לכאורה:

לאחר בחינת חומר הראיות בתיק החקירה הגעתי למסקנה כי נגד המשיב קיימות ראיות לכאורה למעורבותו במעשים הנטענים בכתב האישום.

עפ"י דו"ח הפעולה מיום 13.10.07 של השוטר ליאור רצון אשר הגיע לזירת האירוע, המתלונן, בעודנו פצוע בזירה, מסר לו כי הגיע לעיר העתיקה על-פי הזמנה של אדם אשר התקשר אליו וכשהגיע למקום המפגש "חיכו לו שני בחורים רעולי פנים והחלו לירות לעברו". מאוחר יותר פירט המתלונן בהודעתו המפורטת, כי הוא סבר שהבחור שהתקשר אליו הינו אדם בשם אסד בחר המוכר לו משום שאדם זה הזדהה בשם אסד. אסד בחר נחקר במשטרה ומסר כי כלל לא היה בעיר עכו בשעת האירוע. המתלונן מסר שמות של שניים שהוא מסוכסך איתם וגם אלה נחקרו במשטרה והכחישו מעורבות בירי.

שותפו לכאורה של המשיב עבאדי קשר, בחקירתו מיום 10.12.07, את המשיב ואת עצמו לאירוע וסיבך את המשיב בעובדות המתוארות בכתב האישום. עפ"י גרסתו של עבאדי, ביקשו המשיב להתלוות אליו על מנת לירות על אדם (ככל הנראה המתלונן) זאת עפ"י בקשתו של אדם שלישי. המשיב טען בפני עבאדי כי הוא צריך כסף ולפיכך הוא חייב לבצע את הירי על מנת לקבל תגמול כספי עבורו. כידוע מניע אינו חלק מיסודות העבירה אך קיומו מחזק את החשד נגד נאשם פלוני, וכך הוא במקרה דנן נגד המשיב.