החלטה בתיק בש 4617/08

1. לפני בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. נגד המשיב הוגש ביום 21.5.08 כתב אישום, לפיו בחודש מאי 2007 הוא הכה את חברתו דאז (להלן: המתלוננת) ושבר את אפה, ובחודש מאי 2008, במספר אירועים, גרר אותה בשיער ראשה, סטר לה, ניסה לחונקה, נשך אותה ובעט בה. לאחר ביצוע המעשים האמורים, המשיב אף איים כי ירצח את המתלוננת. לאחר מעצרו, ביקש המשיב לברוח מחדר החקירות בו הוחזק. בגין מעשים אלו מיוחסות למשיב בכתב האישום עבירה של חבלה בנסיבות מחמירות, שתי עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירת איומים ועבירת ניסיון בריחה ממשמורת חוקית.

2.      לאור הודעות המתלוננת והודאתו של המשיב בחקירתו, באי כוח הצדדים אינם חולקים על קיומן של ראיות לכאורה ועל קיומה של עילת מעצר בעניינו של המשיב. המחלוקת בין הצדדים נסבה אך על השאלה האם ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר במקום לעצור אותו מאחורי סורג ובריח. לעניין זה, מבקש ב"כ המשיב כי ייערך תסקיר מעצר במסגרתו תיבחן האפשרות כי המשיב יוחזק במעצר בית בדירתה של אחותו הצעירה, המתגוררת באילת. לטענת ב"כ המשיב במרחק שבין ירושלים ואילת די כדי לאיין את החשש שהמשיב יפגע במתלוננת, שכן "המרחק משם כזה שמאפשר מתן התראה מראש, אם וכאשר יפר המשיב את התנאים" (פרוטוקול הדיון מיום 23.5.08, ש' 6-7). למעלה מן הצורך, טוען ב"כ המשיב, ניתן לבחון גם התקנתו של איזוק אלקטרוני.

3. המבקשת מתנגדת לשחרר את המשיב לחלופת מעצר. לטענתה, מסוכנותו של  המשיב עולה הן מהודעות המתלוננת והן מן ההודעה שנמסרה על ידי המשיב. מהודעותיה של המתלוננת עולה שבין השניים התקיימה מערכת יחסים שנמשכה 5-6 שנים, במהלכה הפגין המשיב התנהגות אובססיבית ואלימה כלפי המתלוננת. מהודעת המשיב עולה שגם לדבריו הוא אינו יכול להסביר את התנהגותו שכן הוא אינו מאמין באלימות. מכאן, לטענת  המבקשת, ש"מדובר באדם שאינו שולט בתגובותיו, ולכן אי אפשר לדעת מה צפוי ממנו", וזאת במיוחד על רקע הגשת התלונה נגדו. המבקשת מפנה גם לעברו הפלילי של המשיב, אשר כולל הרשעות בעבירות סמים, איומים ותקיפה, ולעונש מאסר מותנה של 4 חודשים התלוי ועומד נגדו, שיהא בר הפעלה אם יורשע בתיק זה.

4. ככלל, עבירות אלימות בין בני זוג המתאפיינות בהתפרצויות זעם בלתי נשלטות, מצדיקות מעצר עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח, שכן בחלופות המעצר המוצעות במקרים אלו אין די כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממבצעיהן (בש"פ 8449/07 אבו ג'ודה נ' מדינת ישראל, לא פורסם, 16.10.07, פסקה 4 והאסמכתאות שם).

5. עיון בהודעות המתלוננת, אמה וחברתה מעלה כי המתלוננת ביקשה משך השנה האחרונה, מספר פעמים, להיפרד מן המשיב, אך תגובתו של זה הייתה אלימה, הן מילולית והן פיזית. המשיב היה מכה את המתלוננת באגרופיו, בועט בה, יורק עליה, פעם אחת גם נשך אותה ובפעם אחרת גרם לשבירת אפה. האירועים נשואי כתב האישום מחודש מאי 2008 התרחשו, עולה מההודעות, על רקע דרישתו של המשיב כי המתלוננת תערוך בדיקה לגילוי היריון ותמסור לו את תוצאותיה, דרישה שנתקלה בסירוב המתלוננת. במסגרת זו, ארב המשיב למתלוננת בבית חברתה, התעמת עמה והכה אותה, תוך שהוא מנסה לפרוץ לחדר אליו ברחה ומסרב לעזוב את המקום עד שהוזמנה המשטרה. המתלוננת מספרת בהודעתה שהמשיב "אובססיבי אלי והוא מתנהג כאילו אני רכוש או חפץ שלו", היא גם מביעה פחדה מהמשיב ואת החשש בשלב זה, לאחר הגשת התלונה, המשיב יבקש לנקום בה.

6. התנהגות אובססיבית, אלימה ובלתי מרוסנת זו אשר עולה לכאורה מחומר החקירה מצביעה על מסוכנות גבוהה הנשקפת מהמשיב כלפי המתלוננת. זו נתמכת בעברו הפלילי של המשיב, כמו גם בעובדה שאף עונש מאסר מותנה התלוי ועומד נגדו לא הרתיע אותו מלבצע את המעשים המיוחסים לו. בנסיבות אלה אני סבור שלא ניתן להפיג את המסוכנות הנשקפת מהמשיב כלפי המתלוננת בחלופת מעצר ובשחרורו של המשיב לחלופה כזאת, תהא אשר תהא, יהא משום נטילת סיכון גדול מדי ובלתי מוצדק לשלומה של המתלוננת. לאור המסקנה דלעיל, אין גם מקום להורות על עריכת תסקיר מעצר (בש"פ 9783/06 קרצב נ' מדינת ישראל, לא פורסם, 7.12.06).

7. התוצאה היא שאני מקבל את הבקשה ומורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו במסגרת ת"פ 184/08.

ניתנה היום כ"ב באייר, תשס"ח (27 במאי 2008) במעמד הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: