החלטה בתיק בש 4615/07

בפניי מונחת בקשה למעצרם של שני המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים לאחר שהוגש נגדם כתב אישום והמייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע בניגוד לס' 499 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), הצתה עבירה בניגוד לס' 448 סיפא לחוק העונשין, ניסיון להשמדת ראיה בניגוד לס' 242 + 25 לחוק העונשין ושיבוש מהלכי משפט בניגוד לס' 244 לחוק העונשין. בנוסף וביחס למשיב 1 יוחסו עבירות של נהיגה במהירות מופרזת בניגוד לתקנות 54 + 68 לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") ועבירה של נהיגה בלא זהירות בניגוד לס' 21 לתקנות התעבורה.

א.   כתב האישום וטענות הצדדים:

על פי כתב האישום, ביום 14.12.07 בשעה 22:30 או בסמוך לכך, נהג הנאשם 1, כשלצידו יושב הנאשם 2, ברכב מסוג אלפא רומיאו, שמספרו 05-030-30 (להלן: "הרכב") בכביש 85 (להלן: "הכביש"), בכיוון עכו לכרמיאל.

בנסיעה המתוארת לעיל נהג הנאשם 1 במהירות מופרזת של 124 קמ"ש וצולם על-ידי מצלמה שהוצבה על עמוד בסמוך לק"מ 9.8 בכביש (להלן: "המצלמה").

המצלמה הינה נכס של המדינה, המשמש את הציבור.

נטען, כי הנאשמים הבחינו בהבזק המצלמה והמשיכו בנסיעתם. בהמשך, כשעתיים לאחר המתואר לעיל, נסעו הנאשמים לתחנת דלק באזור הכפר מג'דל כרום (להלן: "תחנת הדלק"). הנאשמים קשרו קשר לגרום נזק למצלמה ולמנוע שימוש בתמונות הרכב שצולמו.

לצורך כך, נטל הנאשם 1 בקבוק שמצא באזור תחנת הדלק ומילא אותו בדלק (להלן: "הבקבוק"). הנאשמים נסעו למקום המצלמה, מכיוון כרמיאל לעכו. באזור זה עצר הנאשם 1 את הרכב. הנאשמים ירדו מהרכב. הנאשם 1 נטל את הבקבוק והנאשם 2 נטל מתוך הרכב מפתח גלגלים (להלן: "מפתח הגלגלים"). נטען, כי הנאשמים חצו את הכביש והגיעו למצלמה. בשלב זה ניפץ הנאשם 2, באמצעות מפתח הגלגלים, את עדשת המיגון של המצלמה ושבר אותה.

הנאשם 1 שפך את הדלק מהבקבוק באזור החור שנפער כתוצאה משבירת עדשת המצלמה, הוסיף נייר עיתון והצית אותו באמצעות מצית. נטען, כי כל זאת עשו הנאשמים במטרה לפגוע במצלמה, ובכך למנוע את השימוש בתמונות הרכב שצולמו בה כראיה וכן בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין.

כתוצאה ממעשי הנאשמים ניזוקה המצלמה והושבתה. כמו כן, ניזוקה מערכת הכיבוי אש שבמצלמה והיה צורך בהחלפתה. נטען כי הנאשמים חזרו לרכב והסתלקו מהמקום תוך שהם לא מדליקים את אורות הרכב לבל יזוהה הרכב.

כמו כן, נטען, כי הנאשם 1 נהג במהירות מופרזת ובלא זהירות.

בגין האמור ייחסה המאשימה לנאשמים את העבירות המנויות ברישה החלטתי זו.

ב"כ המאשימה טענה לקיומן של ראיות לכאורה. בין היתר, היא הפנתה להודעות הנאשמים שבהן הם מודים בביצוע העבירות. כמו כן, היא הפנתה לצילום מצלמת התנועה מיום האירוע שבו מתועד הרכב נוסע במהירות 124 קמ"ש. יצוין כי הצילום עצמו לא נפגע. עוד הפנתה ב"כ המאשימה להודעת עד ראיה שמסר תיאורים המסבכים את הנאשמים.

בהמשך טענה ב"כ המאשימה לקיומן של עילות מעצר של מסוכנות ושיבוש מהלכי משפט כאמור בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996 (להלן: "החוק").  ב"כ המאשימה הפנתה לתיק אחר שבו עצר בית משפט זה נאשם אשר הואשם בהצתת מצלמה משטרתית (בש (חי') 2345/07 מדינת ישראל נ' עבדאללה (להלן: "פרשת עבדאללה").  כן שללה ב"כ המאשימה קיומה של חלופת מעצר אשר תאיין את מסוכנותם של הנאשמים.

ב"כ הנאשמים כל אחד בתורו לא חלקו על קיומן של ראיות לכאורה.

ב"כ הנאשם 1 טען, בין היתר, כי אין חשש לשיבוש מהלכי משפט מפני שהנאשם 1 הודה כבר בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. כמו כן הפנה לנתוניו האישיים של הנאשם 1 שהינו צעיר בן כ- 21 וללא עבר פלילי. לטענת ב"כ הנאשם 1 לא הייתה כל סכנה לחיי אדם מכיוון שהיה מדובר בעמוד שמוצבת עליו מצלמה בכביש ריק ולא בצומת. כך לטענתו.

ב"כ הנאשם 1 הציע כי הנאשם 1 ישהה במעצר בית בבית דודו.

ב"כ הנאשם 2 טען, כי בנוגע לעבירה הצתה, הרי שהנאשם 2 לא הצית בפועל את המצלמה אלא שישב באוטו וחיכה לנאשם 1. לשיטת ב"כ הנאשם 2, הנאשם 2 לא מעורב כלל באירוע, ואם בכלל הוא היה מעורב הרי שחלקו הינו מינורי.

נטען, כי הנאשם 2 סבר כי הנאשם 1 צריך את הדלק לצורך תדלוק רכבו ולא לצורך שריפת מצלמה.

עוד נטען, כי הנאשם 2 נטול עבר פלילי וניהל אורח חיים נורמטיבי עד לאחרונה.