החלטה בתיק בש 4589/06

בפניי בקשה לעיון חוזר לפי סעיף 52 (א) לחוק סדר הדין בפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו - 1996.

בקשה זו הוגשה על ידי בא כוחו הקודם של המבקש אשר להחלטתי ב.ש. 3755/06 מיום 12.7.06, לפיה החלטתי כי חלופת המעצר של המבקש ייקבע בהתאם לנאמר בתסקיר.

שני נימוקים עיקריים עמדו במרכז הבקשה:

א.         הגעת תסקיר מטעם שירות המבחן הממליץ על השמתו בבית של המבקש תחת השגחת הוריו וכן השגחת שירות המבחן תוך מתן טיפול מסייע.

ב.         סיבות אישיות אשר מטעם צינעת הפרט לא אציינם הנוגעת למשפחה המשגיחה ואשר הובאו במסמכים ובכתב בפני בית משפט והוצגו אף לבאת כוח המדינה.

ער אני לכך שמא הענות חיובית לפניות חוזרות ונישנות של נאשמים השוהים במעצר בית ושינוי תנאי מעצרם תביא בסופו של דבר "לשיחרורם בשלבים" גם מחלופת המעצר שנקבעה להם.

בעניין זה נאמר בעבר על ידי בית המשפט העליון, על ידי כב' השופט קדמי:

            "תופעה שהיא חוזרת בבתי המשפט, וגם בית משפט זה היא

            שהנאשם שנעצר, או שמבקשים את מעצרו, שוטח תחינתו בבית

            המשפט ומבקש לשחררו, ומציע כי תנועותיו תוגבלנה בכל שעות

            היממה; בית המשפט נענה לו ולא חולפים ימים רבים ובא בקשה

            לשנות את התנאי הזה, כי הוא מכביד (במקרה דנן כי הוא מפריע

            למבקש לעבוד בעבודה שהוצעה לו). הענות חיובית לפניות כאלה

            תתפרש בעיני הציבור, נאשמים וסניגוריהם כי הנה נפתחה דרך

            להשתחרר מהמעצר וגם ממה שנקרא 'מעצר בית' בשלבים. הנאשם

            המציע את המגבלות שהושתו עליו חייב להיות נאמן להצעתו. רק

נסיבות  מיוחדות ויוצאות דופן המלמדות על שינוי מהותי במצב

            יצדיקו עיון חוזר ושינוי התנאי.  במקרה דנן לא הצביע המבקש על

            שום שינוי מהותי שכזה" (בש"פ 4152/91 וגנר נ' מדינת ישראל (לא