החלטה בתיק בש 4535/05

: | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי ירושלים
4535-05
14.7.2005
בפני :
חנה בן-עמי

- נגד -
:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים
:
1. לואי עליאן
2. מחמוד מחמוד
3. אמיר עליאן
4. מוסא מוחסין
5. עאסם דרוויש
6. אחמד עסילה

החלטה

לענין משיבים 3-6

1.         עניינה של ההחלטה דנן בבקשה למעצרם עד לתום ההליכים של משיבים      3-6.

כתב האישום שהוגש נגד המשיבים מייחס להם עבירות של חברות בארגון טרור וקשירת קשר לביצוע פשע. בנוסף מיוחסות למשיבים 3-6 העבירות דלקמן:

למשיב 3 - תמיכה בארגון טרוריסטי, ייצור נשק והצתה.

למשיב 4 ו-6 - עבירת הצתה.

למשיב 5 - עבירות ייצור נשק והצתה.

            כמפורט בכתב האישום בתקופות שונות עובר למועדים אוגוסט עד דצמבר 2004 הצטרפו המשיבים לחוליה של ארגון הטרור "החזית העממית לשחרור פלשתין" (להלן: הארגון) - חוליה שגייסה פעילים ושחבריה קשרו קשר במטרה לבצע פעולות איבה והפרות סדר נגד ישראל, וכן לבצע פעולות הזדהות שונות עם ארגון החזית העממית.

לענין עבירות החברות והתמיכה בארגון טרוריסטי, כמפורט בכתב האישום, פעלו המשיבים בשיתוף עם חברי החוליה האחרים להגשמת מטרות הארגון.

באשר למשיב 3 צויין כי הוא השתתף, ביום 27.8.04, בארוע לציון יום מותו של אחד מראשי הארגון וריסס סיסמאות בשבח הארגון לאורך קירות הרחובות בעיסאויה, כשהוא וחבריו היו רעולי פנים. חלקם נשאו אקדחים וסיסמאות בשבח הארגון. משניסו שנים מתושבי המקום להתקרב ולבקש מהם להפסיק, ירו שנים מחברי החוליה באויר, והניסו אותם. עוד, ביום 10.11.04 ו-11.12.04 ביצע המשיב 3 עם אחרים פעולות להבעת תמיכה בארגון, שכללו הנפת דגלים של הארגון, כתיבת סיסמאות, הדבקת תמונות של בכירי הארגון; כל זאת באופן גלוי ובמקומות ציבוריים.

            על פי האישום השני במהלך הקיץ של שנת 2004 קשרו המשיבים 3-6 וכן אחרים קשר לייצר ולידות בקבוקי תבערה לעבר מטרות ישראליות שונות, ובהן כלי רכב ישראליים הנעים על כבישי ירושלים - מעלה אדומים, תחנת הדלק בכביש מעלה אדומים, וכן לעבר מטרות צה"ל.

משיבים 4 ו-6 יידו בקבוקי תבערה לעבר תחנת הדלק, זאת לאחר שהמתינו לשווא בכניסה לעיסאויה לכוחות צה"ל על מנת להשליך לעברם חלק מהבקבוקים. משיב 5, יחד עם אחרים מהחוליה, כולם רעולי פנים, המתינו, עם בקבוקי תבערה בידיהם, לכוחות צה"ל בכניסה לעיסאויה, ומשאלו לא הגיעו השליכו את בקבוקי התבערה על משטח עץ, סמוך לחנות בכניסה לעיסאויה.

כחודש לאחר מכן, רכש משיב 5 בנזין וביחד עם אחרים הכין בקבוקי תבערה. מהבקבוקים שהוכנו נטלו משיב 5 וחבריו שני בקבוקי תבערה והמתינו לכוחות צה"ל בכניסה לעיסאויה על מנת להשליך לעברם את הבקבוקים, ומשאלו לא עברו השליך משיב 3 בקת"ב לעבר תחנת הדלק.

2.         ב"כ המשיבים 4-6 הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה אף כי טענו לעצמת ראיות אלו בהתייחס לכפירת מרשיהם במיוחס להם; ואולם בכפירת נאשם אין רבותא, ולשלב זה של הדיון די בחומר הראיות הקיים להוכחת המעשים המיוחסים להם.

            ב"כ משיב 3 הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לביסוס האישום הראשון בלבד. דא עקא, מעיון בחומר הראיות עולה כי לבד מהחומר הרב הקושר משיב זה לפעילות ענפה בארגוני טרור הוא הופלל לפחות ע"י  שניים מחבריו כמי שיידה בקת"בים לעבר תחנת הדלק בכביש מעלה אדומים.

3.         למרות חומרת העבירות, שהינן עבירות אידיאולוגיות על רקע בטחון המדינה ושבמסגרתן פעלו המשיבים במטרה לפגוע בחיי אדם ולמרות שלא ניתן הסבר מספיק לסתירת חזקת המסוכנות נעתרה בקשת ב"כ המשיבים להזמנת תסקירי מעצר בעניינם.

את עיקר יהבם תלו ב"כ המשיבים על החלטה שניתנה בב"ש 4479/05 (ע"י כב' השופט מ' דרורי), בה נקבעה חלופת  מעצר לשותפם של המשיבים לפרשה; דא עקא, עיון בהחלטה דנן מלמד כי ביה"מ הסתמך על תסקיר שהוגש בעניינו של נאשם זה שהיה חיובי, וכפי שפורט בו היה הנאשם מודע לבעייתיות שבמעשיו והפיק לקחים. ממילא ההמלצה שהובאה בתסקיר היתה לחלופת מעצר. בנסיבות הענין דנן קבע ביה"מ כי "יש ליתן משקל משמעותי לחוות דעת זו...", ומשנמצאה חלופה ראויה למעצר, הורה על מעצר בית.

4.         לא כך הוא המצב בענייננו. באף אחד מהתסקירים שהוגשו לא בא שירות המבחן בהמלצה לענין חלופת מעצר בציינו כי אין בידו להעריך מקצועית את מידת מסוכנותם של המשיבים.

עוד כפי שעולה מהתסקירים שהוגשו לענין משיבים 3-5, אין המעשים המיוחסים להם בכתב האישום ההיתקלות הראשונה שלהם עם החוק. באשר למשיב 3 צויין בתסקיר כי בעברו שתי עבירות של נסיון לתקיפת שוטר והשתתפות בהתפרעות - בגינן נדון ל-60 ימי מאסר. למשיב 4 עבירות של השתתפות בהתפרעות וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה - בגינן נדון ל-80 ימי מאסר, וגם למשיב 5 - רישום פלילי.

יתר על כן, באשר למשיבים 3, 4 ו-6 לא נמצאה חלופה ראויה אף לכאורה: לענין משיב 3 הציעה האם להשגיח על בנה. גם למשיב 4 בטאו ההורים נכונות להוות חלופת מעצר במסגרת בית המשפחה. כך הדבר גם לענין משיב 6.  דא עקא, נוכח חומרתן הרבה של העבירות ובהיות שאלו וכן העבירות הקודמות בוצעו ע"י המשיבים תוך שהם התגוררו בבית הוריהם, אין רבותא כי אפילו רצונם של ההורים הינו כן ואמיתי יהיה בכוחם למנוע הישנות המקרים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>