החלטה בתיק בש 4516/07

הערר ;

1.         בפניי ערר המדינה על החלטת בימ"ש השלום בחדרה (כבוד השופטת הדסה אסיף), אשר הורה על החזרת תפוס, הוא משאית אשר נתפסה מהמשיב בחשד לזיופה.

מדובר במשאית מסוג C.M.G, מ.ר 2752718, הרשומה במשרד הרישוי ע"ש המשיב - סופיאן עקל בעל ת.ז. מס' 043499292 (להלן: " הבעלים הרשום").

המשאית נתפסה מהמשיב לפני כשנה וחצי - עוד ביום 18.6.06 ומאז היא מוחזקת ע"י המשטרה, בשל חקירה פלילית אשר מתנהלת, כאמור, בחשד לזיופה. המשיב טוען, שהוא רכש את המשאית, כפי שהיא, בתמורה ובתום לב.

2.         סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: " הפקודה"), מסדיר את סמכותה של המשטרה להחזיק בתפוס לצרכי חקירה ומשפט בקבעו:

" אם תוך ששה חדשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף 34, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח ; אך רשאי בית משפט שלום, על-פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע."

(ההדגשות אינן במקור).

השתלשלות העניינים ;

3.         לא אפרט את כל ההחלטות אשר ניתנו, קודם להחלטה עליה הוגש ערר זה, ע"י מותבים שונים של בימ"ש קמא (כבוד השופט קפלן, כבוד השופטת פוקס וכבוד השופט גינות), אשר האריכו, מפעם לפעם (לעיתים בהסכמת ב"כ המשיב ולעיתים לאחר שב"כ המשיבה היה זה אשר פנה למשטרה), את התקופה להחזקת המשאית, מכח הסיפא של סעיף 35 הנ"ל,  לאחר שהמשטרה הבטיחה, שוב ושוב לסיים את החקירה ואסתפק בכך שאומר, כי עיון בתיק החקירה מעלה כי החקירה התנהלה בעצלתיים וכי ניתן היה לסיימה זה מכבר.

מנגד אומר, כי לאחר שעיינתי בתיק החקירה נוכחתי לדעת, כי מצויות בו ראיות (לרבות חוות דעת של מומחים) לכך שהרכב מזוייף, ואף אני סבורה, כי די בראיות כדי להוות ראיות לכאורה לעובדת היות המשאית מזוייפת, כפי שנאמר ופורט, בהרחבה, בהחלטת כבוד השופט גינות, בבית משפט השלום בחדרה, מיום 30.7.07 ואין צורך שאחזור על כך. 

בהחלטתו הנ"ל מיום 30.7.07, קבע כבוד השופט גינות, כי  הוא מאריך את  התקופה להחזקת הרכב התפוס למשך 90 ימים, וכי:

" על המשיבה להשלים את החקירה ולהגיש את כתב האישום כפי שהצהירה, בתוך תקופה זו."

4.         אולם, העוררת לא עמדה בהצהרתה שלה, לא השלימה החקירה ולא הגישה כתב אישום בתוך 90 הימים הנ"ל, עד שהמשיב פנה, שוב, אל ביהמ"ש בבקשה להחזרת המשאית.

הפעם נשמע הדיון, כאמור, בפני כבוד השופטת אסיף ומעיון בפרוטוקול הדיון עולה, כי נציג המשטרה בא לדיון בלתי מוכן ולא יכול היה להשיב לשאלות בסיסיות כגון מדוע מתעכבת הכנת כתב האישום, מהן פעולות החקירה אשר נותרו לביצוע וכמה זמן דרוש לשם כך.

בימ"ש קמא בדק בעצמו את תיק החקירה ונוכח לדעת כי מאז החלטתו של כבוד השופט גינות, אשר ניתנה כארבעה חודשים (!) קודם לכן, לא נעשתה כל פעולת חקירה, למעט תרשומת מיום 20.8.07, המופנית לתביעות ואשר לא ניתן לכנותה "פעולת חקירה".

לפיכך, הטעים בימ"ש קמא, כי חלק מהאינטרס הציבורי הוא, שהמשטרה תבצע את פעולות החקירה ביעילות ובזריזות. עוד הוסיף בימ"ש קמא ואמר, כי אילו המשטרה היתה משוכנעת שיש בידה די ראיות לכאורה להגשת כתב אישום, חזקה עליה שכבר היתה עושה זאת.

סופו של דבר, קבע בימ"ש קמא:

" כל עוד לא נקבע אחרת ואין בפני קביעה אחרת יש להשיב את הרכב לבעליו הרשום. השבת הרכב תתבצע בעוד 7 ימים ואין לעשות בו שימוש כל עוד לא יתקבל לכך אישור של משרד הרישוי וזאת לנוכח הנתונים שיש בידי המשטרה שהרכב מזוייף. נתונים אלה אין עליהם מחלוקת ככל שהדברים עולים מתיק המשטרה, גם אם בשלב זה לא גיבשה המשטרה עמדה באשר להגשת כתב אישום נגד מאן דהוא. משהוברר כי הרכב מזוייף לא ניתן לנסוע בו אלא אם יתקבל לכך אישור מיוחד ממשרד הרישוי".

דיון ;