החלטה בתיק בש 4459/08

בקשה למעצר עד תום ההליכים המוגשת על רקע כתב אישום שהוגש בעניינם של המשיבים, ולפיו מואשמים הם בעבירות פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה או פשע, גניבה מרכב והחזקת סכין, כשהמשיב 2 מואשם בנוסף גם בעבירת איומים שבוצעה כלפי שוטרי ליווי עצורים.

למרות שהסכים הסניגור לקיומן של ראיות לכאורה, טען הוא ארוכות באשר לבעיות בזיהוי, הן של הרכב והן של המשיבים, ככל שנוגעים הדברים לאישום הראשון. באשר לאישום השני, זה הנוגע למשיב 2, הסכים לקיומן של ראיות לכאורה.   בד בבד עם האמור חלק סניגור על קיומה של עילת מעצר, בהיות העבירות נשוא הנדון עבירת רכוש לא שיטתית ולא מתוחכמת כלל ועיקר, כשלא ניתן להוכיח גניבה שנעשתה על ידי מי מהמשיבים מהרכב שנגנב. בנסיבות אלה, הציע הסניגור לשלוח את המשיבים לחלופת מעצר בתנאים מגבילים חלקיים.

על רקע האמור, ביקשתי וקיבלתי לעיוני את חומר הקראיות בתיק, ממנו התרשמתי, כי אכן קיימות ראיות לכאורה כנגד שני משיבים כנדרש. מסקנתי מבוססת בין היתר על הראיות הבאות:

א.     הודעת המתלונן אשר הבחין ברכבו שנפרץ בחנייה הסמוכה למלון גולדן טוליפ בים המלח. הוא רשם את מס' הרכב שבו ברח הפורץ לרבות סוגו - מאזדה 6 בצבע כסף או אפור (הודעתו מיום 13.4.08 ש' 6 ו - 15). יצויין כי המתלונן רשם שני מספרים כאפשרות של מס' הרישוי, בהבדל של סיפרה אחת בינהם על מנת להיות בטוח באבחנתו החפוזה - כשאחד המספרים אכן תואם לרכב הרלוונטי. סוג הרכב וצבעו נמסרו על ידי המתלונן והתבררו כנכונים. (אף המשיב 1 עצמו מודה כי הצבע הוא כסף או אפור - "בעיתי כהגדרתו (הודעתו מיום 13.4.08 ש' 72). עוד מציין המתלונן כי האדם שראה היה לבוש בגדים כהים (ש' 13).

ב.      הודעת החייל ארז לבנון אשר עצר את המשיבים ברכב הנ"ל במחסום דרגות זמן קצר (כחצי שעה) לאחר ביצוע העבירה המיוחסת (הודעתו מיום 15.4.08 ש' 3, 11). העד מאשר כי המשיב 1 לבש שחורים (עמ' 2 להודעתו ש' 7) - דבר התואם את הודעת המתלונן וכן את הודעת המשיב 1 עצמו (מיום 13.4.08 ש' 4).

ג.       צילומי מצלמת האבטחה של מלון גולדן טוליפ מלמדים כי המשיבים אכן יצאו דקות ספורות קודם ההתפרצות ממלון רויאל הסמוך לזירת העבירה. יצויין כי המשיבים הזמינו חדר במלון וביטלו אותו לאחר מספר דקות (ר' עדות חופית קנדי מיום 16.4.08 ש' 19).

ד.      באשר להחזקת הסכין - בכך מודה המשיב 1 (ש' 123-124) וכן מוצג המסומן  נ' בתיק.

ה.      הודאת המשיב 2 באיומים (הודאתו מיום 15.4.08 ומזכר השוטר מאיר עמר מאותו מועד  - פ.א. 30611/08). 

בשקלול נסיבות אלה נראה לי, כי אכן קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיבים, בגין העבירות המיוחסות להם.  ראוי להזכיר כי בדיקתנו נעשית לעניין קיומן של ראיות לכאורה ולעניין זה, בשלב הבקשה למעצר עד תום ההליכים, מעריך בית המשפט על פי שקלול הראיות עד כמה, ברמה הלכאורית, יש בהן כדי לבסס סיכוי סביר להרשעת המשיבים באשמות המיוחסות להם, כשהשאלה הניצבת בפני בית המשפט אינה האם יש למשיבים סיכוי לצאת זכאים בדינם, אלא אם יש סיכוי שיורשעו. סיכוי כאמור, במקרה שבפנינו, ישנו בלא כל ספק.

באשר לעילת המעצר: אכן עבירות רכוש כלשעצמן אינן מקימות בדרך כלל עילת מעצר, ואולם עיון במרשם הפלילי של המשיב 1 מלמד, כי הספיק לצבור "מטען" לא מבוטל של הרשעות בתחומים שונים, לרבות סחר ברכב גנוב, גניבת רכב, נהיגה פוחזת, שבל"ר, התפרצויות שונות והחזקת מכשירי פריצה, עבירות אלימות שונות לרבות חבלה חמורה, איומים, תקיפת שוטרים והפרעה לשוטרים. עם זאת אכן בעת האחרונה לא נרשמו למשיב 1 הרשעות נוספות. המשיב 2 נעדר עבר פלילי. בנסיבות אלה נראה לי שעל אף שנוספה למשיב 2 עבירת האיום, שונה עניינו מזה של המשיב 1, אשר לגביו לא ניתן לטעות בעובדה, כי המדובר במסוכנות מצדו הצפה ועולה על פניה, כזו המקימה ללא ספק, עילת מעצר.

בנסיבות אלה נראה לי כי יש לאבחן את עניינם של שני המשיבים: באשר למשיב 2, עילת המעצר מוחלשת וניתן לשחררו בתנאים מגבילים. באשר למשיב 1, הוצגה בפני הצעת חלופה אשר מבלי לפקפק חלילה בכנותה וביושרה, לא התרשמתי כי מתאימה היא למלא יעודה ולא נחה דעתי כי תוכל בנסיבות המפורטות להטיל מרותה על המשיב 1 ולאיין מסוכנותו. עם זאת הואיל ובשנים האחרנות לא נרשמו כנגד המשיב הרשעות כלשהן, אהיה נכון לבחון אפשרות חלופה כלשהיא, במידה ותוצע כזו.

  בנסיבות האמורות הנני מורה על שחרורו של המשיב 2 בכפוף לתנאים הבאים:

א.     חתימה על התחייבות עצמית וערבות צד ג' ע"ס 10,000 ש"ח כל אחת.

ב.      הפקדת סכום מזומן בקופת בית המשפט בסך 3,000 ש"ח.

ג.       התייצבות במשטרה ו/או בבית המשפט בהתאם לדרישה.

באשר למשיב 1 - בהעדר הצעת חלופה ריאלית - הנני מורה על מעצרו עד תום ההליכים כנגדו.

ניתן היום י"ט בניסן, תשס"ח (24 באפריל 2008) במעמד הצדדים.