החלטה בתיק בש 4383/07

1.        נגד המשיב הוגש ביום 29/11/07 כתב אישום, שיחס לו עבירות כדלהלן: חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, עבירות בנשק לפי סעיף 144(א)+ב (רישא + סיפא) לחוק העונשין, יריות באזור מגורים לפי סעיף 340א לחוק העונשין, איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, והחזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186 לחוק העונשין.

            על פי הנטען בפרק העובדות של כתב האישום, העבירות המיוחסות למשיב הן בגין שני אירועים. באירוע הראשון, הכל כמתואר בכתב האישום, ניגש המשיב, ביום 16/11/07, כשהוא נושא על גופו אקדח וסכין, אל דוכן למכירת ממתקים בשוק, שהיה שייך לעבדאלרחמאן בדראן (להלן - "עבד"), אביהם של איאד ומוטלק בדראן (להלן: "איאד" ו-"מוטלק", שניהם בחורים צעירים). המשיב דחף את הדוכן, צעק לעבר איאד כי הוא ישחט את אביו ואת כל משפחת בדראן (משפחת המתלוננים).

            באירוע השני, מיום 19/11/07, הגיע המשיב בסמוך לביתו של עבד, כשהוא מצוייד באקדח, וירה 4 כדורים לעברו של עבד, ששהה באותה עת במרפסת ביתו. הוא החטיא אותו ופגע בשני חלונות הבית.

2.         הבקשה שלפני היא לעצור את המשיב עד תום ההליכים במשפטו.

            באת-כח המדינה טענה, כי יש בתיק התביעה ראיות לכאורה, המקימות תשתית עובדתית לכאורית איתנה דיה על מנת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים במשפטו. עוד טענה באת כח המדינה, כי יש עילת מעצר בשל מסוכנותו של המשיב כלפי המתלוננים והציבור, העולה ממעשיו משולחי הרסן ואף מגיליון ההרשעות הקודמות המרובות, שביניהן גם מספר רב של עבירות אלימות. עוד נטען בבקשה, שיש יסוד סביר לחשש ששחרורו של המשיב יביא לשיבוש הליכי משפט ולהשפעה על עדים וכי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בשחרור לחלופת מעצר.

3.         הסניגור טען כי הראיות שבתיק התביעה מעוררות תמיהות וספיקות, המחלישות אותן עד כדי כך, שיהיה זה מוצדק לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר ולו רק בשל החולשה שבראיות.

            עלי אם כן לסקור את חומר הראיות שבתיק התביעה ולבדוק אם הפגמים או התמיהות, שהסניגור טוען להם לגבי הראיות, "מחלישות" את המסכת הראייתית באופן שעל אף קיומה של עילת המעצר, יש לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.

הראיות שבתיק התביעה

4.         לגבי האירוע הראשון, יש בתיק ראיות כדלקמן:

ההודעות של איאד ושל מוטלק (וראו הודעתיו של איאד מיום 22/11/07 ומיום 26/11/07 והודעותיו של מוטלק מאותם תאריכים). ההודעות מתאימות זו לזו, בלא שיימצאו בהן סתירות משמעותיות, ועולה מהן הגירסה המובאת בכתב האישום. האחים הוסיפו וטענו בהודעותיהם, כי אחיו של המשיב, מאלק, מנע מהמשיב, באירוע בשוק, לתקוף את איאד, בכך שתפס אותו מאחוריו והפסיק בכך את הריב באותו מעמד.

עבד מאשר בהודעותיו (וראו הודעותיו מיום 16/11/07 ומיום 22/11/07) שכאשר הגיע לשוק, בניו סיפרו לו על האירוע והוא פנה לשני אחיו, גלאל והישאם על מנת להתייעץ אתם מה לעשות. הם החליטו לפנות לבדראן נימר, המכונה גם אבו-קאסם (להלן: "נימר"), שהוא דודו של המשיב כדי שיתווך ביניהם וישכין שלום. הם לא פנו למשטרה, כיוון שמדובר בבן משפחתם, אם כי בן משפחה רחוק. עדותו זו מאושרת על ידי שני האחים, גלאל והישאם, והיא אף נתמכת על ידי הדוד, נימר, אם כי הוא מכחיש שעבד או אחיו סיפרו לו כי המשיב נשא באירוע בשוק סכין ואקדח או כי איים על איאד ועל מוטלק. לגירסתו, האחים סיפרו לו רק על ריב דברים בין איאד לבין המשיב.

אחיו של עבד, גלאל והישאם, מאשרים, כאמור, כי עבד פנה אליהם וביקש את עצתם באשר לאירוע בשוק, וכי הם פנו לנימר בדראן, מסרו לו  שהמשיב איים על איאד ועל מאלק  ועבד ושהיה לו אקדח וסכין.

5.         לגבי האירוע השני עומדות לגירסת התביעה העדויות והראיות שלהלן:

עבד מסר בהודעותיו על כך שיצא למרפסת ביתו בליל האירוע, בשעה 01:00 לערך, כיוון שחשש מפני המשיב, וכוונתו היתה לשמור על ביתו. הוא הבחין היטב במשיב, שעמד במרחק של כ-25-30 מ' ממנו ואף הבחין שהוא אוחז אקדח שחור בידו. המשיב ראה אותו וירה יריה אחת לעברו והחטיא. עבד נשכב על רצפת המרפסת. אחר כך ירה המשיב עוד שלושה כדורים ששניים מהם פגעו בחלונות הבית.

נמצאה כניסה של קליעים בשניים מחלונות הבית.

אשתו של עבד, עברי בדראן, מסרה כי שמעה קול יריות, ואז הלכה לחדר השני, שם שהה בעלה, ושאלה אותו מה קרה. הוא הרגיע אותה באומרו שהירי הוא אצל השכנים. בהודעתו הסביר עבד, כי לא אמר לה על המשיב, אלא בבוקר, לאחר שראתה את סימני הפגיעה בחלונות, שכן לא רצה להדאיגה.

גירסתו של עבד נתמכת גם בהודעותיהם של אחיו, גלאל והישאם לפיהן, עבד קרא להם למחרת האירוע, סיפר להם מה קרה, והתייעץ אתם באשר לצעדים שעליהם לנקוט. הם החליטו להתלונן במשטרה וכך עשו.

טענתו של עבד, כי הבחין ביורה, נתמכת בממצאים שנרשמו בתרשומת מיום 19/11/07 של השוטר דה קסטרו, לפיה בבדיקה נמצא חור בזכוכית שפונה לכוון מזרח עם חור יציאה. זירת העבירה נסרקה ולא נמצא דבר.

עוד תומכת בגירסתו של עבד, גם  התרשומת של נופר רוזנצוויג, ק' חקירות כרמל, לפיה נבדק ונמצא שיש תאורה במרחק של כמטר מהעץ שלידו עמד המשיב בעת הירי, על פי תיאורו של עבד, וכי "ממרפסת הבית ניתן לראות בבירור אדם, ואף את פניו, העומד מתחת לעץ או בסמוך לו בשל התאורה".

6.         המשיב הכחיש, כי היה בשוק ביום 16/11/07, וקל וחומר, שאיים על בניו של עבד בכל אופן שהוא. כן הכחיש כי ירה לעבר ביתו של עבד. כאמור, עדותו של דודו, נימר, סותרת את טענתו של המשיב, שהוא לא היה בשוק ולא נפגש עם בניו של עבד ביום 16/11/07, שכן הדוד מאשר כי שוחח עם המשיב בעניין זה.