החלטה בתיק בש 4320/05

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בגין עבירות של התפרצות למגורים לפי סעיף 406 ב לחוק העונשין תשל"ז-1977 וגניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

עובדות המקרה הינן כי ביום 13.7.05 בסמוך לשעה 12:00 ברחוב שי עגנון 7 בטירת כרמל, התפרץ המשיב לדירתה של הגב' יבגיינה מנדלסון בכך שפתח את דלת הדירה שהיתה סגורה אך לא נעולה, נכנס דרכה פנימה בכוונה לבצע גניבה.

המשיב גנב את ארנקה של המתלוננת בכך שנטל אותו בכוונה לשלול את תכולתו ובעת שעשה את דרכו החוצה, רדפה אחריו המתלוננת והצליחה להחזיר לעצמה את הארנק.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשת מעצר עד תום ההליכים המשפטיים על פי סעיף 21 (א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות עקיפה - מעצרים) התשנ"ו-1996. 

בבקשה מציינת המאשימה כי בידיה ראיות לכאורה טובות להוכחת אשמתו של המשיב  והן:

"תפיסתו של המשיב על חם ע"י המתלוננת שהינה שכנתו של המשיב".

צויין בבקשה כי למשיב עבר פלילי מכביד ביותר בעיקר בגין עבירות רכוש שבגינן ריצה מאסרים ממושכים.

תלוי ועומד נגד המשיב עונש מותנה של 12 חודשים שהוטל עליו ביום 15.7.04 בגין עבירת התפרצות לדירה.

לדעת המאשימה, "מקום בו מדובר בעבירות המסכנות את שלום הציבור ורכושו, מתקיימת עילת מעצר עד תום ההליכים מכוח סעיף 21 (א)(1)(ב) לחסד"פ". 

עוד מציינת המאשימה בבקשתה כי קיים חשש להמלטותו של המשיב מאימת הדין, מאחר שאם יורשע צפוי הוא למאסר בפועל לתקופה ממושכת.

הסניגור המלומד חלק על כך שקיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב, תוך כדי תקיפת הודעתה של המתלוננת בתיק זה.

באשר לעילת המעצר, טען הסניגור המלומד כי הפסיקה קובעת שבעבירות רכוש "רגילות" לא קיימת עילת מעצר ובמקרה דנן המדובר לכל היותר בכניסה ללא רשות לדירה ונטילת ארנק. אין במקרה זה כדי למלא את דרישת הפסיקה לגבי עילת המעצר מאחר שלא מדובר בעבירה מתוחכמת, בהיקף ניכר או תוך התארגנות של מספר עבריינים.

הסניגור המלומד הציג בפני בית המשפט שורה ארוכה של החלטות שניתנו על ידי בתי משפט רבים ובינהם החלטות רבות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה ובהן הוחלט על חלופת מעצר על אף העובדה שדובר בביצוע עבירות חמורות הרבה יותר על ידי עבריינים שעברם היה מכביד יותר מעברו של המשיב בתיק זה.

הסניגור הזמין לבית המשפט את אמו של המשיב, הגב' אברג'ל חנה, אשר הצהירה כי באפשרותה להשגיח על בנה אם יוחלט לשחררו בתנאי מעצר בית בביתה.

בענין זה, יצויין כי המאשימה מתנגדת לחלופת המעצר ומציינת בין היתר כי המשיב הורשע בעבר בעבירות של בריחה ממשמורת והפרת הוראה חוקית.

עיינתי בכל חומר החקירה ובחנתי היטב את הודעתה של המתלוננת.

עם כל הכבוד, אין באפשרותי להסכים לניתוח המשפטי שהועלה בפניי בעניין מהימנות דבריה של המתלוננת ולדעתי על פניה נראית הודעתה ברורה והגיונית.

כאן המקום לציין כי המדובר בשכנתו של המשיב, כך שלא קיימת אפשרות של טעות בזיהוי.

הטיעון הנוסף שהועלה בפניי כי המתלוננת הגישה את תלונתה על מנת "להתנקם" במשיב עקב חשדה כי הוא פרץ לדירתה בהזדמנות אחרת, נראה לי , עם כל הכבוד, לא מבוסס.